עבד רו-שין
17. להבת התלמיד!
בתמונות ישנות וחדשות מתוארים תלמידיו של בן-האלוהים ישוע, לעתים קרובות, כששלהבת עוטרת את ראשם, כך שדמותם בתמונה נראית כנר דולק הבוער בחוסר-מנוחה.
מצג זה נובע במקורו מאומנים אשר בעצמם היו אנשי-אור ששיקפו בציור את אשר ראתה רוחם, או כאלו ששאלו את הדמות מאנשי-אור אחרים שתיארו את שראו.
ביניהם קיימים, מכל מקום, גם אחרים, אשר התבססו על סיפור זרימת כוחה של רוח-הקודש אל החסידים, בה תוארו לשונות של אש.
רוב יושבי-הארץ סבורים, על-אף זאת, כי לא מדובר אלא בבחירת מצג אומנותי שאינו אלא פרי דמיונו של האומן. ואולם במקרה זה מציגות התמונות את האמת באופן מדויק למדי, עד כמה שניתן לשקף אמת בתמונה.
ואולם מכל האומנים שיצרו תמונות, ומכל האנשים שהכירו תמונות אלו או יצרו לעצמם מצג דומה לגביהן, אין ולו אחד, היודע באמת את הקשר והגורם להופעת לשונות האש הללו מעל לראש. אנשים הרואים את האור אכן רואים אותן, אולם אף הם אינם יודעים את פשרן; משום שההסבר מעולם לא הגיע לידי האנשים.
לכן אדבר היום שוב על כך, משום שגם התלמידים האמיתיים של היום, המצויים במצב כזה של חַיּוּת, נושאים שלהבות אלו מעל לראשם, ואנשי-אור רבים נראים כך בצורה ברורה ביותר לעתים. לא כולם; שכן מתת ראיית-האור מוענקת בצורה שונה מאחד למשנהו.
–
ההתקבצות סביב שלוח-האור קושרת את האנשים שנבחרו לכך מן הבריאה-המאוחרת אל הבריאה-הראשונית. הדבר מתרחש בכך שלרוחות-האנוש המפותחות מוענק ניצוץ נוסף, שמוצאו מן הרוחניות-המקורית.
ניצוץ זה נראה כלשון אש העולה מן הראש, ואולם רק כאשר נעשה בו שימוש, וכאשר האדם אינו עצל מכדי להשתמש בו. בשימוש נכון הריהו מאיר בלבד ופועל כטבעו. הוא נותר תמיד עצמאי, וכשלעצמו יכול שיקושר או ישויך אל הרוחני, אולם אינו יכול להיטמע בו לעולם.
כפי שנעה הרוחניות-המקורית בבריאה בהתאם לטבעה, והיא מעל לרוחני, כך גם אצל התלמיד בבריאה-המאוחרת היא ניצבת מעל לרוחו, ונותרת שם בלא להיטמע בתלמיד; שכן הרוחניות המקורית אינה רוח מטוהרת או רוח מחוזקת, אלא היא מהות אחרת לחלוטין, שטבעה עומד בפני עצמו, ומאפייניה שונים לחלוטין ממהותו של הרוחני.
קישור של שני הסוגים אפשרי אם המעבר בהתאם לחוקי-הבריאה קיים לשם כך, ואולם התמזגות אינה אפשרית.
זו הסיבה לכך שניצוץ הרוחניות-המקורית מוצג מעל לרוחות-האנוש כשלהבות אש.
אולם לא אסתפק בהבהרת התהליך המשוקף על-ידי הציירים בתמונותיהם, אלא ברצוני להמשיך ולציין גם את הסיבה לכך שקיבלו התלמידים ניצוץ מן הבריאה-הראשונית, ומדוע הוא נדרש עבורם; שכן לולא היה בהם את שנדרש באמת, לא היו מקבלים אותו.
התלמידים אמורים לשמש כמתווכים בין שלוחי-האור שהתגשמו על האדמה ובין יושבי-הארץ. הם אמורים להפיץ את מילתו של האל, להוות דוגמה חיה לרצונו של האל ולהגשים רצון זה תחילה על-פני האדמה.
לשם-כך זקוקים הם ליכולת תפישה מורחבת, שתאפשר להם להפנים את מובנה הגבוה של המילה, להבין את שלוחי-האור.
ולמטרה זו בלבד מקבלים התלמידים ניצוץ מממלכת הרוחניות-המקורית, שיאפשר להם להפנים את המסר מן האור בצורה גבוהה יותר מאשר רוחותיהם המפותחות של יושבי-הארץ, שכן הניצוץ יניף את רוחניותם מעלה והחוצה מן הבריאה-המאוחרת, כדי להכיר טוב יותר מסר זה.
אחרת, תהיה התהום הנמתחת בין שלוח-אור ובין יושבי-הארץ עמוקה מדי, והנפילה של האנושות על-פני האדמה, שכבר התרחשה, העמיקה אף היא בהתאם, וכך, ספיגת כוחה של המילה מתוך האור בלא תיווכם של התלמידים, תהיה קשה מדי עבור האנושות.
ניצוץ הרוחניות-המקורית אותו קיבלו התלמידים כמתנה בחסד מן האור, מאפשרת להם לא רק להזדהות כקלילים וגדולים יותר, אלא גם מעניקה להם כוח גבוה יותר.
כוח זה, שהתלמידים יוכלו לספוג אל תוכם, חייב לזרום אל יושבי-הארץ בלא שנעשה בו שימוש, שכן אין באפשרותם להיפתח אליו אם לא הותאם תחילה לאופיים-הרוחני.
וזוהי משימתם של התלמידים!
הסבתו של הכוח דרך התלמידים, כדי למסרו הלאה, מכל-מקום, אינה אפשרית, משום שלא ניתן להסב את הכוח כשלעצמו. הכוח יישאר תמיד בדיוק כפי שהיה, ורק הקרינה מתוכו של כוח זה לוהבת בהתאם להבדלים באופיו של זה המקרין אותה, והבדלים אלו מאפשרים גם את הפיצול לִמְדוֹרִים רבים.
הכוח מייצר אך ורק את הלחץ! ואולם השפעת הלחץ תיקבע על-ידי ההבדלים בהתנגדות בהתאם לסוגים השונים בבריאה. הבדלי ההתנגדות יבואו לידי ביטוי, בראש ובראשונה בחום או בקור, בצבעים, בגוונים, במשיכה או דחייה, דהיינו התנועה הנובעת מהם, וכן בכובד או בקלות. כך גם כל החילופים הנובעים מכך. ההתנגדות תביא את כל סוגי האופי האישי לידי ביטוי!
מילה זו "ביטוי" מצביעה על תהליך האור הנכון; שכן תכונות כל הסוגים פורצות החוצה כתוצאה מהפעלת הכוח, ומתוך לחצו באות לידי-ביטוי, ונאלצות להופיע ולהיראות.
ככל שהתנגדות הסוגים השונים חזקה או חלשה יותר, כך ייראה הדבר בלחץ שנוצר, בקרינה שבאה לידי-ביטוי ובהשפעתה על התפתחותם של אותם סוגים.
דמיינו זאת לעצמכם כך: הכוח החי קיים!
מוחשי וניכר יהיה, מכל-מקום, רק כתוצאה מן ההתנגדות, המעוררת גם את הלחץ, וגורמת לו להתעצם או להיחלש. ובלחץ נוצר כל-אשר נראה, הוא הבסיס לכל צורה בבריאה, האמורה להיות מותאמת לסביבתו של הצלב שווה הזרועות וחייבת לרטוט יחד עמו, שכן הצלב הזה הוא הכוח-החי הנותר תמיד ברטט מאוזן בין החיובי ובין השלילי.הרטט החיובי הוא מאונך, והרטט השלילי נע במאוזן.
ואולם כיום הם חולפים על-פניו בלבד. הבה נתבונן שוב בתלמידים, הנושאים את שלהבת הרוחניות-המקורית על ראשם.
שלהבת זו פועלת בשתי דרכים, האחת כמשפך אל-עבר רוח האדם שמעליו היא מתנוססת, ואחר-כך כאנטנה. אני מציין כך שני סוגי קבלה. המשפך מוסר את תמונת הקבלה הפסיבית, השלילית, בעוד האנטנה משקפת את הקבלה האקטיבית, או החיובית. את המשפך יש צורך לדחוס כלפי פנים, האנטנה מחזיקה את עצמה ואת כל הבא עמה במגע בעל אופי מסוים, בצורה יציבה.
המשפך מקבל את המילה כצורה, והאנטנה קולטת אותה כקרינת-כוח.
ההשפעה על התלמיד, היא כזו: על-אף היותה קשורה, שומרת השלהבת על אופייה המיוחד אך-ורק לה, ממש כפי ששומרת רוח יושב-הארץ על מאפייניה בלא כל שינוי.
אולם מה שהלהבה על ראש התלמיד מסוגלת לקלוט, מהדהד ברטט ברוח-האדם, והוא מעביר את תחושותיו הלאה ברטט משותף אל יושבי-הארץ! הוא מעביר זאת הלאה אל סוג יושבי-הארץ, משום שאינו יכול לפעול בכל דרך אחרת, על-פי חוקי הבריאה, וכך יכולים יושבי-הארץ, הודות למאפיינים הזהים של רוחם, גם להבינו!
ולכן נראה הדבר כהסבת כוחה של המילה ואופייה, שכן התלמיד מעביר אותה הלאה כשהיא אחרת מכפי שהיתה כאשר קִבְּלָהּ בהתאם ליכולותיו. ואולם רוחו לא קיבלה דבר באופן ישיר, אלא יכולה היתה לחוש בלבד, באמצעות רטט הקבלה, את שקיבלה השלהבת אל תוכה. בלא אותה שלהבת רגישה לא יכולה היתה רוח-האדם של התלמיד להבין יותר משהבינו כל האנשים האחרים.
אולם גם כעת תוכל הרוח-האנושית של התלמיד לחוש רק בהתאם למאפייניה האישיים, ולכן כבר בשלב התחושה הוא מיישם אופי זה ומשקף אותו, כפי שאיפשר לו אופיו לחוש, אל-עבר יושבי-הארץ.
מכאן שלמעשה אין מדובר בהמרת הכוח, אלא התלמיד יוכל רק לחוש, באמצעות השלהבת שהוענקה לו, הרבה יותר מאשר שאר יושבי-הארץ, שכן השלהבת הינה כאנטנה המסוגלת לתווך מרחקים גדולים יותר, ומאפשרת לו יכולת-קליטה חלקית של התנודות ברוחניות-המקורית.
אני סבור שביטאתי עצמי בצורה ברורה דיה, כדי לספק תמונה שתעורר את יכולת הדימוי שלכם כך שהתמונה שתצטייר אצלכם תהיה דומה עד כמה שניתן לתהליכים האמיתיים.
אולם עליכם תמיד לדמות לעצמכם, שאופי מסוים, כשלעצמו, לא ניתן להמיר לעולם. הוא יכול לזכות בקישור אל יכולות גבוהות יותר, אולם גם יכולות אלו יהיו תמיד כאלו התואמות אך ורק אותו. הוא יוכל לחולל השפעה משותפת שתשמור על דרך החייבת להיות תואמת את חוקי-הבריאה, ולא יאפשר לחרוג או לסטות ממנה.
התלמידים מקבלים, על-כן, את שלהבת הרוחניות-המקורית הזו כדי שיוכלו לספוג טוב יותר את מילתו של שלוח-האור על-פני האדמה, ואת משמעותה, ואף את הכוח המרפא הטמון באותה מילה, יעבירו אז אל הדומים להם מבין יושבי-הארץ.
כך מודגשת חשיבותם הבלתי-רגילה של התלמידים, על סוגיהם השונים אלו מאלו, כגשרים אל האנושות, שאין למוטטם או לעוצרם, אלא הם מבקשים להגשים את משימתם במלואה.
אלו הם גשרים מסוגים שונים לחלוטין, הנדרשים לאנושות, בהרכבה הנוכחי, כדי שתוכל להגיע אל המילה ואל כוחה. מסיבה זו, גם התלמידים לא נבחרו, במאפייני אישיותם, כזהים זה לזה, אלא הם נבדלים זה מזה במידה מהותית. שונים בהכשרתם ובאופיים, בידע הארצי ובמיקומם על-פני הארץ, ושונים אף במידת בשלותם הרוחנית.
הבדלים אלו הכרחיים; שכן הם מספקים את הגשרים לקבוצות המאפיינים השונות, שאליהן מחולקת האנושות כולה. כל תלמיד לוקח את המילה ואת הכוח האצור בה בדרכו שלו וכך אף מעבירה הלאה, כדי שהקבוצה האנושית אליה הוא פונה תהיה בעלת מאפיינים זהים לשלו. אולם על התלמיד לשכלל את אופיו לכדי הבשלות הגבוהה ביותר, כדי לשמש דוגמה לאלו הדומים לו!
כך אתם מקבלים כעת מושג על חוכמתו של האל, המשגיח באהבה על כל הקיים ויודע כיצד לסייע בהתאמה. כך אתם מקבלים גם את המידע על אלו הגורמים לכם לכאב-ראש, משום שאינכם מסוגלים למצוא הסבר למעשיהם, אלו או אחרים.
בכל תלמיד ותלמיד אתם רואים את התגלמותה וייצוגה של קבוצה מסוימת ביותר מבין יושבי-הארץ. אין אחד בהם הדומה למשנהו, ממש כפי שאף-אחד מיושבי-הארץ הנמנה על קבוצת מאפיינים מסוימת אינו זהה לחלוטין למשנהו.
קהל התלמידים כולו, מכל מקום, מגלם גם את האנושות על-פני-האדמה... לאחר יום-הדין!
שרק אז יוכל התלמיד להעניק את הסיוע הנכון לאדם. ורק אז יוכלו הגשרים, שהיום חייבים עדיין להישאר מורמים, לרדת ולהתחבר זה אל זה. ואולם תמיד יהיה הדבר נכון לגבי כל יצור בנפרד כפי שהוא, ולא כגזע, או חבר באומה זו או אחרת.
בפני האל ניתן תוקף ליצור הבודד בלבד! וכפי שהיצור הבודד בעצמו ולעצמו הוא, כך ולא אחרת יעמוד בבריאה ובפני האל!
אין גם כל חשיבות לשאלה אם היצור האנושי הוא קתולי או פרוטסטנטי, או אם נמנה הוא על כת כלשהי, הוא ייחשב כאדם בלבד, ותו-לא. החשיבה, הרצון והמעשה הם המכריעים בפני חוקי-האל הקדושים!
הגלימות הצבעוניות בהן ביקש השכל לעטוף את הנשמה על-פני האדמה יושלו כולן בפני בית-הדין של האל; שכן אינן אלא כסות רפויה. ואולם מה שביקש להתחבא מִתַּחְתָּן, הוא ייחשף לקרני האור! –
בחירת התלמידים עולה מתוך העובדה שעבור כל אדם על-פני האדמה יהיה גם תלמיד שיוכל להעביר לו, בהתאם לאופיו, מילה וכוח, ואין דורש ומבקש שייצא בידיים ריקות, כל עוד התאמץ באמת למצוא את המילה.
לכך דואג האור. אתם רואים כעת רק התחלות של כל זה ולכן עדיין אינכם מסוגלים לצייר לעצמכם תמונה מלאה, אולם יבוא המועד בו תעמדו נפעמים ותראו, שכבר היום נבנו היסודות לכך במדויק, ורק נותר להציב עוד אבנים בודדות במקומות הריקים, כדי להשלים את תמונת הפסיפס המופלאה, עליה תנוח מלכות-החופש של אלף-השנים, שהובטחה על-ידי האל, ואשר רק האל לבדו יוכל ליצור, לעולם לא האדם, גם אם אנשים מסוימים חשים שנבחרו לבצע זאת.
בכל המקרים מסוג זה, היעדר-ההצלחה במועד בו סבור אדם כזה כי הצליח, הוא עדות לכך שהיה זה רק אדם, אשר ניסה!
כעת יחוו זאת כולם. ולכן, הביטו סביבכם והתעוררו, אתם האנשים!
בקשו בענווה מן האל את העזרה שאתם כמהים לה.
אל תסמכו על הבינה האנושית, גם אם הבטיחה לכם גן-עדן במלים מתוקות.
רק האל לבדו יוכל להעניק לכם זאת, ולא אף יצור אחר בכל הבריאה כולה!
פנו לעברו; שמילתו הקדושה תתגשם בכם!
הקראה משותפת של הפרקים, לפי סדר יציאתם, מתקיימת מדי יום א' בשעה 20:30 בקבוצת טלגרם ייעודית.
להצטרפות: https://t.me/hameser
את הספר המקורי, בשפה הגרמנית בגרסת PDF ניתן להוריד בקישור זה.
תרגום ועריכה - יולי רמון, 14.06.2023
Comments