באור האמת - מסר הגביע - 18 מפלסי-הדרך!
- info143728
- 13 ביולי 2023
- זמן קריאה 8 דקות
עודכן: 11 בנוב׳ 2023
עבד רו-שין
18. מפלסי-הדרך!
ככל שמתרחב המבט לעבר העבר, כך מאיימות עליכם יותר הגישות המאשימות העולות מתוך אלפי-שנים מיטשטשות והולכות, ומתאחדות לכדי טבעת אטומה ללא כל פערים. ההולכת ומתהדקת סביבכם.
לבסוף, טבעת זו תקרוס עליכם באופן הרה-אסון, אם לא תאחזו בהכרת-תודה בכבל-ההצלה שיחלץ אתכם מאחיזת החנק הזו, הטומנת בחובה את ההרס עצמו, את סופה של אשמתכם, שיביא עמו בה-בעת גם את סופכם שלכם.
עורו על-כן, אנשים, ואיספו את עצמכם! כל מסכי העבר הוסרו למען הצלתכם, כדי שתוכלו לזהות כל מה שנכשלתם בזיהויו ועד כמה שגויות היו פעולותיכם עד כה!
אינכם יכולים לטעון שאנשים אחרים נשאו באשמה בעבר ושאין לכם כל חלק בה. זוהי טעות גדולה; שכן אתם עצמכם הייתם אלו, פעם כאן, פעם שם, לא תמיד בו-זמנית ואף לא תמיד באותו מקום, אולם תמיד באופן כלשהו כבר נקשרו עבורכם החוטים עם כל התרחשות. גם אם עד כה לא הייתם מודעים לכך.
בשקיעתכם הארצית אינכם מודעים כלל לסיוע הרב שנשלח אליכם שוב ושוב מן האור, בכל-עת ובלא הפוגה, כדי שלא תיאלצו לסטות מן הדרך הנכונה... אולם רוחכם, היא יודעת כל זאת, משום שכבר היתה חלק מזה פעמים כה רבות!
רק נפילתכם העמוקה ביותר, שהיא תוצאת העבדות השכלית אליה השתעבדתם מרצונכם, היא זו שהביאה לכך, ששוב אינכם מסוגלים עוד לחוש דבר, ורוחכם אינה מצליחה עוד לחדור בעצמה את מודעותכם, אותה הקפתם בחומה כנגד קשיי-העולם הזה.
נוסף על-כך, אינכם נותנים לרוח הזו כל הזדמנות כלל, שבה תוכל לנווט את דרככם, ולו פעם אחת, שכן מיד אתם מניפים עליה את המכשיר הזה המנהל את רוחכם, השכל הארצי, בהיגיון מחלל-קודש.
וכך נחסמות בפניכם מאליהן כל הדרכים שיכלו להובילכם לעבר הרום-המואר. אתם עצמכם מרחיקים - כאחוזי-תזזית - כל דבר העשוי להפריע למצב דמדומים רוחני בלתי-בריא זה, רק כדי שלא תיאלצו לנער עצמכם מן החמימות הנוחה ומלאת שביעות-הרצון העצמית של ידיעת-הכל, בה התעטפתם הודות להערכת-היתר העצמית היהירה והשקרית!
כמה נוראה תהיה כעת למידת האמת עבור אנשים כאלו!
זהו גם הדבר הראשון והעיקרי המונע מרבים את קבלת האמת מן האור!
החרדה והפחד מפני ההתעוררות, אשר אף שעדיין חבויה עמוק ומחפשת לה מסתור, בכל זאת כבר מניחה לחוש את רעידותיה הקלות, שחלק מן האנשים כלל אינם מודעים להן, עד שלפתע יחייבו אותם צליפותיו החדות של האור להתעורר על-אף חוסר רצונם!
כן, חרדה ופחד מכל קרן-אור ברורה וקרה, שהאמת נושאת עמה, ומאפשרת, בניקיון-כפיה, לזהות בקלות את הטעויות והשגיאות של יושבי-הארץ, זוהי הסיבה להיסוסם של קלי-דעת כה רבים לצאת כעת באומץ ולעמוד תחת קרני-האור!
כולם רוצים כעת לזכות בחמימות האשליה-העצמית, המחמיאה כל-כך לשאיפותיהם. ולכן הם עדיין דבקים בהרגלים הישנים על-פני חוסר-השקט המחויב שיזומן להם תחילה על-ידי מילתי, עד שימצאו, יותר ויותר, את השלווה האמיתית שבתוכה, כאנשים חדשים שרוחניותם עולה, והם מהדהדים בשמחה ובידיעה כשהם מתואמים עם חוקי-הבורא.
אז יחושו את רצון-האל שהוא מיטיב עמם בלבד, מסייע ומקדם אותם, ולעולם לא בחומרה או ככורח, כפי שהוא ללא-ספק נראה להם היום, בגישתם השגויה.
זה כשלעצמו מהווה הרי סימן בדוק לגישה שגויה והוכחה לאותם האנשים, שהם צועדים בדרך הבלתי-נכונה, כאשר הם דוחים את מילת-האמת, משום שאינה מוצאת-חן בעיניהם.
"לא-מוצא-חן" הוא גם הביטוי המתאים ביותר לדחייתם של אותם אנשים, הסבורים שבאפשרותם לבחור את האמת לפי רצונם, ושניתן להם לקבל רק מה שמוצא-חן בעיניהם, או כפי שהם מכנים זאת: "להסכים"!
אתם רואים, כבר בתיאור עצמו, איזו גאוונתות ראויה-לגינוי ואיזה רגש של חשיבות-עצמית ויוהרה חבויים בו, כבר באופן בו הם מתקרבים אל המילה רק כאשר עולה מלפניהם הרצון!
לא ניתן למצוא בכך כל כנות, ואף פחות מכך ענווה; שכן האמת לעולם לא תכפה עצמה.
ואולם אני אומר לכם, לאנשים אין כל בחירה, אלא הם יהיו חייבים כעת לכפוף עצמם, ולרדת מכס ההתנשאות שעליו הושיבה אותם תפישת-הקיום השקרית!
לולא היו האנשים במהלך אלפי-השנים פועלים כך תמיד, כפי שהם עדיין עושים כיום, לולא היו מעוותים תמיד, שוב ושוב, את שאמור היה לסייע בידם, כדי להתאימו לחשיבתם האנושית ולשאיפותיהם הארציות, שאז היתה היום רק תורה אחת ואחידה על פני האדמה, זו הנובעת מרצונו של האל. לא היו מתקיימים סוגים רבים כל-כך של דתות תקפות.
כל שהגיע כתורה אל האדמה, יתאחד לכדי מדרגה אחת בלבד, שתוליך אל היסודות, שבהם תשכון האמת, כפי שכבר נאמרה לאנושות בנבואות רבות כל-כך.
לא יהיו עוד הבדלים בתפישות, ואף פחות מכך בתורות עצמן!
שכן כל התורות היו בעבר רצון האל, שהותאם לעמים ולארצות השונים במדויק, ועוצב בהתאם למידת בשלותם הרוחנית ויכולת הקבלה שלהם.
כולן הוליכו, במקור, בקו ישר אל האמת, שאותה תוכלו למצוא במסר. כבר אז פעל הכל לקראת מועדו של יום-הדין. מוסרי כל התורות הבודדות היו אלו שפילסו את הדרך עבור מילת-האמת עצמה.
ומפלסי-דרך אלו השקיעו מאמץ, לעתים קרובות תוך מאבק פנימי קשה ולוהט, למלא את משימתם בנאמנות, על-אף כל המכשולים שניסו האנשים תמיד, שוב ושוב, להעמיד בדרכם.
ואולם האנשים, כבר אז, נכשלו בכך, כתמיד, ומיד לאחר לכתו של מפלס-הדרך מפיץ המסר, עיוותו תמיד את מילתו, או שהתעלמו לחלוטין מכל אשר נשגב מבינתם, ונכשלו בהעברתו אל צאצאיהם.
ודבר זה בדיוק, שאותו ביקשו להסתיר משום שלא הצליחו אז להבינו בעצמם, הוא היה החשוב מכל!
משום שהפצות-המסר החשובות ביותר מגיעות, מדרך הטבע, מן הידע הגבוה ביותר בתורות השונות, שהפך נגיש תמיד רק לחוג מצומצם, שכן ההמונים לא יכלו עדיין להבינו, קל היה, ואף מובן, לעכבן תחילה, ואולם עם הזמן סופן שצללו כליל אל תהום-הנשייה.
ואולם דרך הנבואה לא נעלמה לחלוטין, וכעת בא המועד, והוא כבר קרוב, שבו מכל הארצות ייחשף הידע, באמצעות כתבים המדברים על אותם זמנים עתיקים, ועדים יקומו ויתקוממו כנגד העיוות שביצעה בהם האנושות האפלה.
אז יתברר כי אלו הנוהים אחר התורות היום, נעדרים כל תחושה וקשר אל התורה המקורית, שהיתה אחרת לחלוטין מזו הנלמדת ומלומדת כיום!
הרי אפילו האמת עצמה, אותה הציע ישוע, עוותה הן במילים והן במשמעות.
כוח רב והרבה רצון-טוב הושקעו על-כן, למרבה-הצער, על-ידי מאמינים כה רבים, בשגיאות שנטבעו במרוצת אלפי-השנים, וכך נראות היום תורותיהם של כל אלו שכבר היו מפלסי-דרך עבור מילת-האמת, כגון קרישנה, זרתוסטרה, לאו-טסה, בודהה ומוחמד, שהן זרות לחלוטין בצורתן ולפיכך גם בתוכנן, מכפי שניתנו אז ישירות מיד מפיצי-המסר.
ואף תפישות החיים הארציים עוותו במהלך הזמן. הן אינן תואמות עוד את המציאות.
אלפים רבים של שנים השקיע כבר האור בניסיון ללמדכם ולהכינכם, בסבל בל-יתואר ובסבלנות אין-קץ, לזמן שאליו עליכם להתכוון, כדי שתיכחדו בו, או תעלו בתפארה אל גניה המוארים של שלוות-הנצח.
ומשום שהזמן שאליו הוכוונתם ללא-הרף, הגיע לבסוף כעת, עומדת האנושות בפני האמת, כשהיא מרוחקת ממנה יותר מאי-פעם!
הם פועלים בעקשנות רק בהתאם לרצון הידע-האישי שלהם, כדי ליפול בתוך כך אל תהום-הנשייה, עם אבחת-החרב האחרונה של ההפרדה-המטהרת שהיא רצון-האל!
–
מה חושבים אתם לעצמכם, אתם האנשים, מהו שיגיע כעת עבורכם? איני נותן עוד רמזים, אתם הרי תחוו זאת בקרוב!
–
ואולם עוד בזמננו אנו של הבלבול חסר-התוחלת ביותר, האור תורם ומעניק מתוך הסבל הבלתי-נדלה של הידע-המוחלט מלוא-היד חסדים חדשים, שוב ושוב, שעדיין נדרשים להתפתח ולהשתלב במעגל ההתרחשויות הפועלות מעצמן, והם זמינים עבור כל מי שיכיר בערכם ויעשה שימוש בסיוע בהודיה.
האור מפשיל שוב את המסכים שנטוו סביב הכל על ידי ההיגיון-האנושי, ובכך גרמו לכל הבלבול הקיים כיום.
האור מעניק לכם שוב, בבית-הדין, את האמת, ועמה גם את הכרת התלות בהכוונה-העליונה, זו שביקשה להוליך את האנושות בהדרגה ובזהירות אל זיהוי האור, שאותו היו אמורות לשמש כל התורות הללו.
רק משום ההיגיון וההבלים האנושיים צרי-האופקים, הפכו כה שונות, ולעתים אף סותרות זו את זו, כל התורות שבמקורן היו תמיד אחת ולעולם לא אמורות היו לגרום לפירוד!
גם כאן זיהה האופל בכישרון רב את חולשותיהם של יושבי-הארץ וניצל אותן למען עצמו, כדי להוציא לפועל את מטרותיו העוינות לאור.
ויושבי-הארץ הללו, שאליהם נשלח סיוע כה רב מן האור, שוב ושוב מחדש, נהו בהבליהם ובחשיבותם-העצמית אחר פיתוייו של האופל, מרצונם המלא ולעתים אף בחדווה!
ועל אנשים אלו נמניתם פעם גם אתם, שאינכם מוכנים כיום להודות באשמתכם, ומחפשים כל הזדמנות אפשרית להפיל את האחריות על אחרים.
כל אחד מן האנשים שהתגשמו היום על-פני-האדמה קיבל פעם אחת לפחות, וברוב המקרים גם מספר פעמים, את ההזדמנות לעקוב בנאמנות אחר קריאתו של האור! פעם אחת לפחות הוא קיבל את התורה הבלתי מעוותת מידי מפלס-דרך כלשהו.
ואולם על אף האנושות החוטאת בכך שוב ושוב, מביא האור, לצד הדין ועם סגירת המעגל על כל ההתרחשויות הקשורות בו, גם הזדמנות אחת נוספת להכרה בכל שעשה עד כה עבור האנושות, ולהזהירה מפני קריסתה הסופית והמוחלטת!
בעזרת סגירת המעגלים הללו מוצגת שוב החוויה של כל מפלסי-הדרך, קיומם והשפעתם בקרינתו של האור כך, כפי שהיתה, ודרכה ליישר את שעוות ולהגן עליו בעתיד מכל חטאי הגאווה של יודעי-הכל-מטעם-עצמם.
החיים על-פני האדמה והשפעתם של מפלסי-הדרך הידועים, החל ביָאְלְפְדָר (Hjalfdar) ועד לקרישנה, זרתוסטרה, לאו-טסה, בודהה ומוחמד, ואף כמה אחרים, התעוררו שוב, שכן כעת נקשרה כל התחלה אל סופו של מחזור, כדי להתכוון על פיו לעבר העלייה או אל הנפילה.
בכל ההיסטוריות תוכלו כעת לראות שוב, את ההכוונה הגדולה והאחידה מתוך האור, ואולם גם את המאבק העיקש של האופל בכל סיוע שאמור היה להגיע אל האנשים.
עד עתה התמצתה יכולתו של האדם לבחור, בכך שקיבל את הסיוע או דחה אותו. ואולם בעוותו את התורות הטהורות בעזרתם של יודעי-הכל-מטעם-עצמם, שירת אך ורק את האופל, לא את האור!
הוא הביא על עצמו את הבלבול והעוינות כהשלכותיהן של כל אותן תורות, שלאמיתו של דבר אמורות היו להיות אחידות, לו נותרו טהורות כשהיו אז; כה טהורות וברורות כפי שניתנו מראשיתן.
והעובדה שהשלכות אלו יכלו כלל להתרחש, מוכיחה רק שחייבת היתה זו להיות פעולתם של האנשים בצורותיהם הנוכחיות; שכן הדבר אשר מגיע מן האל, או המתרחש בהוראתו הבלתי-מעוותת, אינו מכיר את השנאה, או העוינות, ואף לא את הסתירות.
קחו את האמת כאבן-הבוחן עבור הכל!
בכל מקום בו תמצאו חוסר-סובלנות ושטנה, או עוינות לשמה, צרות-עין כנגד האחר, זה אשר מחזיק באמונה אחרת, בכל מקום בו מבקש האדם לגרום נזק לזה אשר חושב אחרת, שם התורה אינה תורתו של האל, או שעוותה וזויפה!
ואנשים מסוג זה משרתים את האופל בלבד, לעולם לא את האור!
התורה המתירה זאת, חייבת להיות מעוותת, אחת-היא מהו השם שניתן לה; שכן תורה שעדיין לא עוותה, תהדהד בטוהרה על פי חוקי-הבריאה. היא אינה מחנכת את האנשים המבקשים להרע לזולתם!
קיימים, כמובן, גם אנשים המשרתים אמנם תורה טהורה, אולם עושים בה שימוש לרעה עבור מטרותיהם האישיות, כפי שניתן למצוא פעמים כה רבות בהיסטוריה העולמית ובזו של עמים מסוימים, ובסופו של דבר הם נעים לעבר האבדון, גם אם לעתים, כאן ושם, ייראו כאילו הצליחו לעלות.
ראוי לציין כי אלו הפועלים כמשרתי אותן תורות, הם אותם אלו שכונו תמיד, מאז ימי-קדם, כמרים או משרתי-האל. והם התאימו את התורות כך, שפרשנותן תשמש את שאיפותיהם האישיות.
וכך התעוותה משמעותן של התורות, וכל הנוהים והמאמינים שירתו, בלא ידיעתם, את המקדשים והכנסיות, ואולם לא את האל האמיתי.
ואותם משרתי-האל לכאורה פיקחו תמיד בקנאות על שמירת השפעתם הארצית על האנשים המאמינים, וביקשו דרכים להרחיבה עוד ועוד, שכן היא היוותה עבורם הן כוח והן... רכוש, מקור חייהם!
וכך הפכה זו למאבק שאותו ניהלו בכל האמצעים, ואולם היה זה מאבק ארצי על שימור כוחם, ולשמו היה כל אמצעי כשר בעיניהם! עובדה זו אתם יכולים עדיין לזהות גם היום, בכל פינה!
התוצאה המתבקשת, מדרך-הטבע, היתה גם שנאה ועוינות, חוסר-סובלנות וטינה בין אדם לזולתו. איש לא שירת את האל במעשים אלו; שכן האל אוסר על רשע מסוג זה, ונוסף על-כך, גם בהיותם ארציים בלבד ונתפשים כמוצדקים, הרי שאינם אלא מעידים על אופיו המעוות של מבצעם, ואינם יכולים לפגוע בקורבנותיו בעיני אנשים ששכלם הישר עדיין עמם!
וניתן להתייחס לדברים אלו רק משתי נקודות מוצא שקריות: או שהתורה עצמה עוותה על ידי היד האנושית והאופי האנושי, או שמשרתיה מנסים להשתמש בה למטרותיהם באופן שקרי, מטרות שהן בראש ובראשונה ארציות ואנוכיות ביותר. שאז - מימושה מעוות ומנוצל לצרכים אישיים.
האחת ראויה לגינוי בדיוק כחברתה. ועדיין, ניצול תורה טהורה לצרכים אישיים הוא חמור אף יותר, מעיוות התורה עצמה שלא-ביודעין.
וכעת ייחשף הכל ביום-הדין! ואולם לאנשים עצמם, לאלו אשר חטאו כנגד רוחם, לאלו שלהם ניתנה תמיד תורה אחת בלבד כבסיס לקיומם על-פי רצון-האל בבריאה:ואהבת לרעך, דהיינו, כבדהו ככזה! במשפט זה טמון חוק-הברזל, שאינכם רשאים להסב לו נזק לעולם ביודעין, בין אם בגוף או בנפש, ברכושו עלי-אדמות או בשמו הטוב!
זה אשר לא יציית לחוק זה ויפעל בניגוד אליו, אינו משרת את האל, אלא את האופל, והוא ככלי-שרת בידיו!
אדם כזה אינו מכיר את האל, ואף לא את רצונו הקדוש, הטבוע במילתו. ולכן אף אינו מכיר את מילתו של האל במשמעותה האמיתית!
וכל אדם הוא ראייה חותכת לכך בעצם אופייה של פעולתו, בדיבור ובמעשה כאחד!
תוכלו לזהות מיד, מי משרתו האמיתי של האל, ומיהו העובד את האופל!
הבנה זו יכולה לשמש בידכם כנשק במאבק, שיהיה עליכם לנהל נגד כל אלו המשרתים את האופל או שהם עצמם האופל.
דבקו בעוז במילה, וכך ייקל עליכם לנצח בכל-עת; שכן האור חזק מן החושך, ולצידכם יעמוד האל הכל-יכול, אם תשרתוהו בנאמנות!
הקראה משותפת של הפרקים, לפי סדר יציאתם, מתקיימת מדי יום א' בשעה 20:30 בקבוצת טלגרם ייעודית.
להצטרפות: https://t.me/hameser
את הספר המקורי, בשפה הגרמנית בגרסת PDF ניתן להוריד בקישור זה.
תרגום ועריכה - יולי רמון, 13.07.2023
