עבד רו-שין
הרצאה 27 בקובץ ההרצאות שנתן המואר עבד רו-שין בשנות ה-30 של המאה שעברה, והעוסקות - רובן ככולן - במהות הנשמה האנושית והאופן בו עלינו לפעול כדי לעלות לעבר ההארה, או במלים אחרות - להגיע לתודעת האחדות עם היקום ועם הכוח המניע אותו - האור.
התרגום נעשה על פי נוסח הספר המאגד את ההרצאות, במהדורה משנת 1940-1941, בשפה הגרמנית (שפת המקור של ההרצאות).
27. עורו
עורו בני-האדם, משנתכם הכבדה!
הכירו באחריות המחפירה שאתם נושאים בה, המכבידה בלחץ כה עצום על מיליוני אנשים. התנערו ממנה!
האם היא ראויה לנשיאה? אף לא לשנייה אחת!
מה היא מסתירה? תבן ריק, הנידף בן-רגע ברוח האמת. שיחתתם לריק את זמנכם וכוחכם. לכן נתקו את השלשלאות המדכאות אתכם, וצאו סוף-סוף לחופשי!
האדם שיישאר כבול בפנימיותו, ייוותר לנצח עבד, גם אם ימלוך.
אתם כובלים עצמכם בכל דבר אותו אתם שואפים ללמוד.
חישבו: בלמידה אתם מאלצים עצמכם אל תוך צורות זרות, שנוצרו על ידי אחרים, סוגרים עצמכם מרצון אל תוך אמונה זרה, מקבלים כשלכם מה שאחרים חוו בתוך עצמם, עבור עצמם.
שיקלו: האחד אינו עבור כולם! מה שמועיל לאחד, עלול לגרום נזק למשנהו. לכל אחד דרכו האישית שבו עליו לצעוד עד לשלמות. הכלים העומדים לרשותו הם יכולותיו, שהוא נושא עמו בתוכו. על-פיהם עליו לכוון עצמו, ועל-בסיסם עליו להיבנות! אם לא יעשה זאת, יישאר זר לעצמו, יעמוד תמיד לצד כל אשר למד, בלא שיוכל להחיות דבר בקרבו. הוא לא יוכל להפיק דבר מכל זה עבור עצמו. הוא מאבד את חיותו, ואינו יכול עוד להתקדם.
שימו לב, אתם השואפים באמת ובתמים לעבר האור והאמת:
את הדרך אל האור חייב כל אחד ואחד לחוות בתוכו, הוא חייב לגלות את דרכו בעצמו, אם ברצונו לצעוד בה בבטחה. רק הדבר שחווה האדם בתוכו, וחש את כל תהפוכותיו, רק אותו יוכל להבין במלואו!
הסבל, ואף השמחה פועמים ללא הרף, כדי לעודד, לטלטל ולעורר את הרוח. למשך שניות מתנתק אז האדם, לעתים-קרובות, מכל בטלות חיי-היומיום, וחש באושר ובכאב במלואם, את הקשר עם הרוח, הזורמת דרך כל היצורים החיים.
והרי הכל הוא חיים, דבר אינו מת!
מבורך הוא האדם התופש ומחזיק באותם רגעי-קשר, ומניף עצמו מעלה בעזרתם.
בעשותו כן, אל לו להיאחז בצורות מקובעות, אלא על כל אחד לפתח את עצמו, בעצמו, מתוכו והחוצה.
אל תתנו לבכם למלעיגים, שחיי-הרוח זרים להם עדיין.
הם עומדים כטובעים, כאחוזי-קדחת בפני יצירתה הגדולה של הבריאה, המציעה לנו כה רבות. כעיוורים המגששים את דרכם דרך הקיום-הארצי, בלא יכולת לראות את כל ההוד הסובב אותם!
הם תועים, ישנים; שכן כיצד יכול אדם לטעון עדיין, למשל, שרק הדברים אותם הוא מסוגל לראות, הם אלו הקיימים? ששם, במקום בו העין אינה מסוגלת לתפוש, לא קיימים כל חיים? שעם מותו של הגוף גם הוא עצמו חדל להתקיים, רק משום שבעיוורונו לא הצליח עד כה להשתכנע, באמצעות מראית העין, בהיפך מכך?
רוצים להמשיך לקרוא? היכנסו לערוץ "באור האמת - מסר הגביע" באתר זה (תחת תפריט "החוק הטבעי").
הקראה משותפת של הפרקים, לפי סדר יציאתם, מתקיימת מדי יום א' בשעה 20:30 בקבוצת טלגרם ייעודית.
להצטרפות: Beorhaemet@gmail.com
נהניתם? החכמתם? נתרמתם? נשמח אם תתרמו בחזרה.
את הספר המקורי, בשפה הגרמנית בגרסת PDF ניתן להוריד בקישור זה.
תרגום ועריכה - יולי רמון, 06.09.2023