top of page

באור האמת - מסר הגביע - 3 הסבך האת'רי

עבד רו-שין

3. הסבך האת'רי

הדרך אל האור ואל האמת מתוארת, כבר מזה עידנים רבים, כדרך רצופה קוצים וחתחתים, קשה ומתישה. האדם מקבל זאת כעובדה מוגמרת. איש אינו חושב, מדוע זה טיבה של הדרך, ומה עשויה להיות הסיבה לכך. ומי שכבר מעסיק בכל זאת, אי-פעם, את מוחו בשאלה, מקבל ללא ספק תמונה שגויה בתור תשובה. רצופת קוצים וחתחתים, קשה ומתישה, היא רק דרך אחת - דרך שנותרה זנוחה, שרק מעטים צעדו בה.

זו הסיבה לכך, שעבור המעטים, הבוחרים לצעוד בה לאחר שתעו וטעו פעמים רבות, היא נראית קשה. גם כאן יש לקחת בחשבון, תמיד, את האירועים הטבעיים, לא את אלו שהם מושא המצאות דמיוניות ופנטזיות, שאליהן נוהג המוח האנושי להתמכר בעת החשיבה. הדרך אל האור, מלכתחילה, היתה אף היא רק אור והדר.

גם כיום אין היא שונה עבור אותם אנשים, הצועדים בה ברוח חופשיה, שאינה כבולה למצגים שקריים, אותם מעדיפים רבים לזרוע לאורך דרכם הרוחנית ומאפשרים להם לצמוח פרא. הכל תלוי באנשים עצמם!

אדם המניח עדיין לרוחו להביט לעבר האור באופן חופשי, שלא נכשל מעולם לכלול בתחושות-הלב את מה שלימדו אותו או סיפרו לו אחרים, שטיפח את הדרך אל האור, אדם זה שמר על דרכו נקייה וקלה! הוא לא ימצא קוצים, ולא חתחתים, כאשר יצעד בה, אלא קרניים של אור, מרבדי פרחים רכים ומושכי עין, ייקלו על צעדיו! על כל אדם לטפח את דרכו לעצמו, לדאוג לה ולהשקיע בה את זמנו. אדם שלא יעשה זאת, ימצא את דרכו, עקב הזנחתו, שהיא רצופת קוצים וחתחתים, שההליכה בה מאומצת, ולעתים קרובות חסומה לחלוטין, עד שיקשה עליו לזהותה כלל, גם אם יחפש אחריה! על האדם לשקול בליבו פנימה את אשר שמע וקרא!

זהו צעד הכרחי אם ברצונו לשמור את דרכו חופשיה ויפה.

אז יוכל לזהות מיד, כבר בקריאה או שמיעה של דבר, מלכתחילה, אם גורם לו דבר זה לחששות, או שמא לספקות, או שהוא מחמם את ליבו ומהדהד בו בצליל מוכר. אולם אל לו לשכוח, שגודל וטבעיות אמיתיים מעוגנים עמוק גם בפשטות!

אם זו אינה קיימת במקום בו היא נדרשת, כדי לסייע ולאפשר זיהוי, שם חסרה גם מידת הצדק.

אז לעולם לא יהיו הדרכים ברורות, וגם לא יוכלו להיות מוארות באור השמש. כך למשל, כל אדם שבהירות שוכנת בתוכו, כאשר הוא קורא או שומע דבר מה מיסטי או נסתר, יחוש מיד בחוזקה את העירפול, כפי שקיימת גם בקשיחות הכנסייתית. מילים חסרות-בהירות או גבוהות אמורות לשמש כמסווה לבורות הברורה לעין הפושה בכל. אז זוכה נשמת-האנוש למתק-שפתיים, שיר-הלל למגרעותיה העיקריות, בעיקר כדי לטפח את היוהרה, שתחליק מרצון ובקלות על פני כל נקודות התורפה, תתעלם מן הפערים העמוקים ותיכשל בזיהוי הסתירות, החוזרות ומזכירות את קיומן שוב ושוב.

אולם, זה השומע לאזהרה המעודנת של רוחו הצלולה, ישמור על בהירות דרכו לאור ולאמת.

ועל אף זאת, זה המניח לעצמו להימשך לעבר הערפל והמחנק הללו, משום שהם מעניקים מרחב חסר-גבולות למחשבותיו הדימיוניות, זונח את הדרך הברורה שבתוכו, ומניח לשרכים לצמוח פרא, למנוע ולהקשות על ההליכה בה, ולעתים קרובות אף לחסום כליל את דרכו! הפיתוי לאפשר מרחב לפנטזיות אישיות ולדימיון חסר-גבולות הוא רב ביותר. מספר המבקשים להשתובב בהנאה במרחב זה הוא אינסופי, משום שכל אחד יכול לומר את דברו, ולהתמלא חשיבות עצמית בחוסר-הוודאות הפרוע של עולם המחשבות!

למאמיני הכנסייה יהיה קל לאין-שיעור מאשר לסוגי הכתות והחברות הנסתרות, להשתחרר לעבר האמת. כל שעליהם לעשות הוא להשקיע מעט מאמץ כנה, ולתת על כך את הדעת ברוגע, כדי לזהות מיד את הפערים שאלו המכנים עצמם בעלי-ידע ארגו בחוכמה כדי להאפיל על דרך האמת ולהטעותם. לרוחות-אנוש כנות אין צורך במאמץ רב, כדי להבחין במהירות בין האמת ובין ההטעיות בכל הכנסיות. לכן, כבלי הכנסייה, לאדם החוקר באמת, אינם חזקים כפי שהם נראים! רצון-אמת פשוט יספיק כדי לנתק מיד את המוסרות, תוך שכנוע עצמי המתעורר במהירות. הכנסייה מסוגלת לאחוז רק ברוחות-אנוש עצלות.

אולם אין להצר בעבורם, שכן הם הוכיחו עצמם כמשרתים נאמנים לאדונם. בהתבוננות שקטה יראה בקרוב כל אדם, שהכנסייה של היום אינה אלא ארגון רודף שררה עולמית ושימור-עצמי, כפי שנטיותיהם ופעולותיהם של העובדים-בשכר מוכיחים שוב ושוב מחדש, את ההסתה והיריבות שהם רוחשים נגד כל מי שאינו בדעתם!


אין כל קושי לזהות זאת. ואף לא את כל החללים והסתירות, אשר נשזרו בפעולות, בטענות ובתורות. אין צורך בחריפות-מחשבה מיוחדת לשם כך. לכן, הכנסייה לא תגרום נזק רב לאדם החושב, כפי שנהוג להניח.

אלו החיים ברוחם לא יניחו לה לכבלם!

אולם בכתות והחברות הנסתרות מכל הסוגים, שם תספוג רוח-האדם נזק שאין לו שיעור, שתיקונו כמעט בלתי-אפשרי.

ועל אף זאת, הן מנסות להעמיד פנים שהידע שלהן אינו פחות-ערך מן הידע האמיתי!

הן מלטפות את האדם השכלתן ואף את כל מחפשי-האמת. ובכך הן נוחלות הצלחה;

שכן גם בקרב המחפשים רבים הם אלו, שעל אף החיפוש אחר האור, עדיין סוחבים על גבם את הבלי נשמתם, שבמהרה כמובן, יפלו להם קורבן. שהרי תורת הנסתר והמיסטיקה, הן בדיוק אלו המאפשרות לכל ההבלים הללו להתפתח באין מפריע, ואף מושכות אותם, על-פי חוק-המשיכה בין שווים!


לעתים קרובות זיהו הנוהים אחר האופל הנסתר את ההשפעה השולית ביותר, הקטנה ביותר של חוק זה, וניסו לנצלה. את השפעתם החלשה על תהליך טבעי זה הם מכנים כעת "מאגיה" בנסותם להעצימה ולהעניק לה חשיבות! מילה בעלת צליל מעניין ואפוף סודות! אולם את משמעותו המחייבת, והזוהרת דרך כל העולמות, של החוק עצמו, בפשטותו ובמציאות, כלל אינם יודעים עדיין!

הם אינם יודעים שעם כל שאיפתם לידע, הם נחבטים אנה-ואנה באגרופו של חוק-בריאה זה כבובה חסרת-אונים. פעולתם של האנשים הללו כובלת את אלו ההולכים עמם ובעקבותיהם אל מחוזות נמוכים, שכלל לא היו אמורים להתחשב בהם, לו הלכו שוקטים בדרכם בפשטות והדר, הראויים לרוח-האדם. ואולם כך נמנעת התקדמותם, רובם אף אובדים לעד; משום שנדרשים כוחות עצומים לרוח-האדם, כדי לשוב ולהשתחרר מתעלוליהם כובלי-הרוח של הנוהים אחר האופל הנסתר.


מעשים מסוג זה מסיטים את כוחות -הרוח מן הדרכים הישרות, הדרכים המוליכות מעלה! רק לעתים רחוקות הם מצליחים לאסוף את הכוח לשוב ולהשתחרר משם, שכן, רוחות חזקות ממילא אינן נשארות באופל הנסתר, אלא אם התמכרו לתפנוקי ההבלים.

במקום בו ניתן באמת לפגוש, בין כל הנושאים הנסתרים הרבים, ידע אמיתי, הרי שמדובר אך ורק במרחבים הנמוכים ביותר של החומריות הגשמית העדינה, או באת'ר הדחוס, דהיינו בשכבות המעבר, שהוענקו להם שמות מצלצלים, כדי שיישמעו נעימים לאוזנם היהירה של המגששים את דרכם. אך באמת, אין בהם ולא-כלום.

או שאולי כן!

ואולם לא למען העלייה, אלא לשם כבילתה של כל רוח-אנוש, שאמורה היתה, בצורתה המקורית, רק לעבור בגאון ובחופשיות, בלא לעצור בדרכה.

כך הם מעניקים חשיבות להבלים, והופכים אותם למלכודות שבעזרתן יוכלו הלוויינים הלוציפריים, בעזרת פעולתם של הנוהים אחר האופל הנסתר, להפיל בפח מאות אלפים! הם יישארו תלויים שם בפנים, כזבובים בקורי-העכביש.

רק הביטו בספרים שלכם!

בכל מה שנערם בהם עבור יודעי-כל-מטעם-עצמם גדולים וקטנים, נוטפי הערצה עצמית. אירועים קטנים עד גיחוך ומובנים מאליהם, מנופחים לכדי הרי-הרים בדבקות והתמדה, שניתן היה להשתמש בהם למטרות טובות יותר.

אירועים שסבתא-רבתא כבר פירשה בצורה בהירה יותר מאשר צאצאיה, שביקשו למשוך תשומת-לב לעצמם ולידע הרב שהם מפגינים בקולות רמים. ככל שהסיפורים מופלאים יותר, ככל שקשה יותר להבין את אופן הביטוי של הצורות שהתברגו אל תוכם, כך הם נשמעים יפים יותר. לעתים קרובות, היעד הגבוה ביותר אליו הם מכוונים הוא הסנסציה, כפי שניתן לראות אצל עיתונאים רבים כל-כך, הצצים בהמוניהם, שאין עוד דבר קדוש עבורם, והאמת אף פחות מכך.

הדברים בהם נשטף שם ראשה של האנושות, לא יאומנו!

ורבים פשוט נתלים בהם בהנאה רבה. זה הרי "מעניין", ולעתים אף יכול לגרום לצמרמורות. הקורא והשומע, בעוד מחשבותיו סובבות הלאה, אף יכול בעצמו להיתפס לאימה, אולי אף למלא תפקיד כלשהו במחזה; שכן הוא חש מוקף בכל אותם דברים אפלים, שקודם לכן מעולם לא הטרידו את מנוחתו.

וכך, פתאום הוא מישהו, שדברים רבים סובבים סביבו! בדיוק כל הדברים שהאדם אינו מבין במלואם, אולם בעזרת דימיון עשיר יכול הוא לקשטם, ה"אפשרויות" מושכות אותו! לפי שיקול דעתם הם מעניקים משקל לדברים רבים מכל מה שחוו עד כה, דברים שעד כה לא נתנו עליהם דעתם, הופכים לפתע בעלי חשיבות רבה. החיים מקבלים תוכן, חיים שהיו כה ריקניים עד כה!

ובכך מתעשר האדם, לפי דעתו, מתעורר ומכנה עצמו 'בעל-ידע-רוחני'!

האנשים המיוחדים!

הם אינם חושבים עוד כלל, על כך שלמעשה הכל יכול היה להיות גם אחרת.

הם שוחים כעת אך ורק בעולם המחשבות האישי שלהם, המחבק אותם בחמימות ובנוחות, שהרי הוא נובע כולו מתפישתם שלהם.

ואולם, עולם זה הוא חסר קיום!

הוא חייב לקרוס בבוא יום הדין!


אז יעמדו כל אותן נשמות, בייאוש מקפיא בל-יתואר, באין להם דבר להיאחז בו, וייקרעו אל תוך המערבולת, שבלחצו של האור תהפוך לפתע לסופה הסוחפת כל שנקרה בדרכה. וכך יקבלו כולם, רק את מה שיצרו בעצמם, עבור עצמם!

נזק שאין לו שיעור, אותו המיטו על עצמם ברוב הבל. המונחים הקדושים המסייעים באמת לעליית האנשים, סולפו ועוותו. רק תמונות עכורות נותרו מהם, הנושאות את חותמה של היוהרה האנושית הגסה ביותר.


ודי בכך כדי לגזור דין נורא!

בלבול איום נגרם.

התבוננות שטחית בשלוחות מרוחקות של אירועי הבריאה האמיתיים מוצגת כידע, האמור לשמש כהבהרת המקורות והמוצא, ובלא שיהיה בידי הדוברים כל ידע אמיתי לגבי החוקים החלים על בריאה זו. אין להם כל מושג על כך, והם יוצרים רק מתוך דימיונם הקודח! וכך הם מעוותים את חוכמתו של האל, המונחת בבסיס הבריאה, מכתימים חוקים קדושים, שאינם מובנים להם, אינם ידועים להם, ומרחיקים אלפים מן האפשרות לפסוע בדרך הפשוטה והברורה, שהוקצתה לכל רוח-אנוש במדויק, והיא אף יעילה, מגינה ושומרת עליו מפני הסכנות!

ובדרך הפוכה, הם עצמם מזמנים וגורמים סכנות אינספור, שלא היו קיימות כלל קודם לכן, אלא נוצרו אך ורק כתוצאה ממעשיהם קלי-הדעת!

אולם קרב היום בו ייקרא ידע-הכל-החלול לעמוד בפני האור, ושם ייאלץ להודות ולקרוס!

אלו הם אויביהם המסוכנים ביותר של האנשים השואפים לאור על פני האדמה, אלו שאין בהם מתום, ושכפות המאזניים לא ידרשו מהם מחילה. בלא ידיעתם, הם הקנאים ביותר בין ציידי נשמות-האנוש עבור האופל!

בלא ידיעתם, משום שערפילי הבלים מכסים על בהירותם העצמית. ולהם גם לא יהיה לעולם הכוח להינצל בעצמם, או לנצח; הם סבוכים מדי ברשתותיהם הארציות של יודעי-הכל מטעם עצמם ושל הטעויות שתחתן הם קבורים! ואולם, ביוהרת אין-קץ הם לא רק מפחיתים בערך אהבתו הגדולה של האל, אלא אף מבקשים, בחלקם, להפוך בעצמם לאלים-אנושיים!

לא עוד לזמן רב, והאנושות כולה תיאלץ להכיר בטיפשות חסרת-הגבולות, שהיא בדיוק זו החוסמת את המוח. זה לבדו כבר מוכיח, שאנשים אלו אינם יכולים כלל שיהיה להם מושג לגבי חוקי-הבריאה האמיתיים, לגבי הבריאה עצמה!

הם אף בונים לה כס, לרוח-האנוש, האמורה לשרת בבריאה את האור, ואותו בלבד! ומנסים להעלותה לכדי מרכז עולמם, או שמא לכדי נקודת המוצא. אם ינסה כיום אדם הנמצא במצוקה גופנית או נפשית לפנות אל אלוהיו בתפילה עמוקה, וישמע את תשובתו של האל, שבכוחו לרפא את עצמו, מיד יעוטו עליו יודעי-הכל מטעם עצמם בהסברים חד-צדדיים, הממעיטים בערכו של האל.

הם מדברים על שכנוע עצמי, שגרם לריפוי, על כוח הקיים בגוף האנושי, ברוח-האדם, המאפשר לו לבצע הכל בכוחות עצמו, הרוצה להוליכה בדרך הנכונה בלבד!

ואז מושר הלל ליכולתו של האדם, ומחוללת קדושתם של האמונה והביטחון בכוחו של האל!

מחוללת! זוהי המילה הנכונה!


שכן רבים רוצים לטעון, שבן-האלוהים עצמו פעל מתוך שכנוע וסיפסר בשכנוע עצמי. עד כמה הרחיקה לכת אותה יהירות אנושית של חלק מן הנוהים אחר האופל הנסתר! הם הפכו למכחישי האל, ומהללים את רוח-האדם! לא כולם מודים בכך, משום שאינם רואים שתורותיהם מוליכות, בסופו של דבר, אך ורק לנקודה זו!

הכחשת כוחו המושלם של האל היא בהכרח פריין האחרון של אותן תורות, אם נשכיל להרחיק ראות עד לסופן! הודות למיומנות הלוציפריאנית, מעוותות העובדות לכדי תמונה הפועלת על המוח בצורה אמינה ביותר, ואולם לאלו היודעים, היא מאפשרת לזהות את הגבול החד שמעבר לו אין תפישתם רשאית לחרוג לעבר הנסתר. היא מציגה בפניהם רק את הרצון להבנה, אולם אין בה כל עקבות לידע רוחני טהור! ההונאה-העצמית הגסה ביותר גורמת לנוהים אחר האופל הנסתר להאמין שהם תלמידיו של מדע- הרוח הטהור!


שזורה בזה כמעט אירוניה דקה!

בכל מעשיהם ודבריהם, הם רק מוכיחים שוב ושוב מחדש, שטבוע בהם הרצון להבנה, וכך זוכות כל מגרעותיהם להדגשה מיוחדת, כולל העובדה שנותרו הרחק מאחור ככל הקשור לידע רוחני, ושהם חסרי אונים לחלוטין למולו. אין להם כל מושג לגבי אופיים האמיתי של הדברים הפועלים בהתאם לחוקי-הבריאה, ועוד פחות מכך הם מבינים את הבריאה המופלאה עצמה.

אפילו בנסי-הריפוי והפלאים של המשוח, לא בטלה מעולם התאמה זו לחוקי-הבריאה. זה לא יכול היה לקרות כלל, משום שחוקי-האל בבריאה היו מושלמים מראשיתה, ולפיכך לא ניתן היה לשנותם או לבטלם. כוחות אלוהיים מאיצים את כל השפעות החוקים וכך פועל הנס. התהליך עצמו מתרחש תמיד אך ורק על פי חוקי-הבריאה; שהרי לא ניתן לבצע כל תהליך אחר בבריאה, אף לא התנועה הפשוטה ביותר.

הכוח הגדול שמוצאו באל, יכול - מכל מקום, להאיץ את ההשפעה, ובמקרים מסוימים אף להפעילה באופן מיידי!


כאן טמון הנס עבור הרוח-האנושית!

אפילו האל לעולם לא יפעל בצורה שרירותית, משום שהוא הרי זה שברא את החוקים בצורתם הטהורה ביותר, הוא הרי החוק עצמו. כל פעולה אלוהית, על כן, תהיה בהכרח תואמת את החוק. כל פעולה שהיא רצון האל משפיעה, על-כן, גם היא, רק באופן התואם את החוקים הללו!

הבה נניח שאדם חולה נושא תפילה נואשת להחלמתו. במהלך תפילתו זו הוא נפתח מבחינה רוחנית לשם מילוי בקשתו, בענווה הטהורה ביותר. הבקשה עולה, על כן, ועל קרינתה של אותה בקשה ענווה יכולה להישלח אליו חזרה ההיענות לה.

היענות לבקשה היא רצון הנובע מן האור! הרצון מתקיים באור עצמו, תמיד ללא כל שינוי, ומוכן בכל עת לסייע במקום בו ימצא את הקרקע כמתאימה ביותר.

הבקשה הענווה היא הקרקע הנכונה, שעליה יכול לפעול כוחו הטהור של האור. וזוהי אף זכותה של רוח-האדם, משום היא פותחת עבורה את אפשרות הסיוע, וכמו כן מהווה תוצאת פעולתה או רצונה של רוח-האדם, אולם לעולם לא הסיבה לבריאותו עצמה. זהו אף אינו הכוח שיכול היה לסייע לו וסייע לו בפועל!

האדם יכול רק לפתוח עצמו לכך, אולם לעולם אינו יכול לרפא עצמו באמצעות שכנוע עצמי! כאן מבלבל כעת האופל-הנסתר, בקוצר-ראייתו, בין להיפתח-לקבלת-הסיוע ובין הסיוע עצמו! זוהי אשמה עצומה שעליו לשאת על כתפיו, ושבגינה ייענש קשות, שכן כתוצאה ממנה נגרם אסון שאין לו שיעור לאנושות כולה!

ומשום שהסיוע שבאור נכון להינתן לכל אחד שפתח עצמו לקבלתו, הוא עוטף אותם בכל-עת גם עבור הקטנות שבטרדותיהם, משום שחלק ממנו טמון בקרינתה של הבריאה עצמה, גם אם מוחלש בהתאמה.


וכך הגיעו האנשים המתוחכמים, ביוהרתם, לתפישה ולמחשבה, שמדובר בנשמת-האדם המסוגלת ליצור סיוע בעצמה. הוא יכול להשיג סיוע זה לעצמו, בכך אין ספק, אולם רק באמצעות פתיחת רוחו באופן הנכון, כדי לקבלו אל תוכה! ולא מעבר לכך.


את העזרה עצמה, הכוח, הקרינה, לא הוא יוצר!

היא נמצאת באור בלבד, באל, השולח אותו אליכם!

האדם, מכל מקום, יכול אך ורק לצפות בהשפעה, להסיק ממנה את מסקנותיו, שעד כה במקרים רבים היו שמקורם באופל החבוי בתוכו! בעזרת הגישה הנכונה יכול היה להגיע לתוצאות שונות לחלוטין, דהיינו, לפתיחה נכונה ורחבה של רוחו! ואולם, הוא חסם אותה בתורותיו של הנוהים אחר האופל הנסתר, שרצה להתעלות למדרגת אל-אדם, שכן חוקי-הבריאה זרים הם לו.

קרינתו של האור המחזק ומרפא שזורה בבריאה-המאוחרת באלפי שלוחות והסתעפויות, בפעולה התואמת תמיד את דרישות החוק הבסיסי, וממתינה שברואיו של האל יעשו בה שימוש. ואולם היא אינה נמצאת בתוך רוח-האדם, ואף פחות מכך בגופו, אלא מחוצה להם. רוח-האדם חייבת לחפש את הקשר אל הקרינה, ולהיפתח נכונה לשם קבלתה, ופתיחה זו קיימת, בצורה הטובה ביותר, בעומק התפילה האמיתית. משום שעזרתו של האור קיימת תמיד ומוכנה עבור רוח-האדם, אם הוא מבקש להיפתח אליו, יקרה שאפילו הסיוע הקטן ביותר יכול להימצא בעצם ההיפתחות לבדה, שאת טיבה למד להכיר.

בכל מקום בו פגשה עזרתו של האור, התאפשר רגע אחד לרוח-האדם לחוש בו שחוקי-הבריאה אכן תאמו במדויק את החיבור בינה ובין הסיוע שקיבלה.

והבנה זו, לא חייב שיהיה מודע לה האדם על פני האדמה; שכן כל זה אירוע רוחני בלבד, וההכרה, לעתים קרובות, כלל אינה שותפה לו. די לשם כך בניצוץ של הרף-עין. והוא מצית את סיועו של האור, משום שאת החוק שבבסיסו לא ניתן לכפוף.

חוק זה מתגשם גם אם האדם עצמו אינו מודע כלל להתגשמותו.

הנוהה אחר האופל הנסתר לא מבחין בדבר מכל זה. הוא מאמין שהעזרה הגיעה לפתחו הודות לאיתותיו, או לשכנועו-העצמי!

כך הוא טועה; שכן העזרה עבורו לעולם לא תהיה במקום בו נדרשים כוחות גדולים יותר מאלו הקיימים כבר ממילא בבריאה. שכן אז יידרש בראש ובראשונה הפעלת רצון-מיוחד של האור, מלמעלה, כדי להגביר את כוחו של זרם האנרגיה! והפעלה כזו אפשרית אך ורק כתוצאה מתפילת-אמונה אמיתית, בקשה המגיעה מתוך הידיעה שכוחו ואהבתו הכל-יכולים של האל אכן בוא-יבואו! גם מליצי-יושר יוכלו לעתים להביא את השפעת הסיוע! אדם חולה נמצא גם בחולשה פנימית, והוא הופך אפאתי, ונייטרלי לחלוטין. וגם אם הוא עצמו לא היה חזק באמונתו, הוא חסר כל יכולת-התנגדות. נייטרליות זו של רוחו מאפשרת חדירה של כוח-האור, שמליצות-היושר מתוך כוונת-אמת תוכל להנחותו.


וכך, יכול שאדם יקבל את העזרה בתיווכה של השתדלות למענו.

ואולם, אם לאחר שובו לאיתנו שוב תחזור ההתנגדות לאמונת-אמת לצמוח בתוכו, גם אשמתו תגדל יחד עמה. ואז, עדיף יהיה לו כבר למות ממילא, משום שהכיליון שהוא מביא על עצמו בשלב מאוחר זה, רק יעמיק את נפילתו הלאה מן המקום שבו היה קודם לכן! לכן, לא כל השתדלות היא מוצדקת או טובה. למזלו של האדם, גם מליצות-היושר האמיתית הזו, אינה מתקבלת, לטובתו של החולה!


טעו הנוהים אחר האופל הנסתר, עם שאיפותיהם הגבוהות, בפירוש השפעותיו של חוק-בריאה פשוט זה, ויצרו לעצמם תמונה משוסעת, וכך הם מחזיקים אלפי אנשים במבוך, שממנו יקשה עליהם למצוא דרכם החוצה.

כך הורעל ההוד הטמון במילים "אמונה-טהורה", "ידיעה-טהורה", ולאדם הוצע כהעתק מזוהם רק מוצר נחות של הכרה באיתותים ובשכנוע עצמי.

את דרכה של רוח-האדם אל השלמות חסמו לעצמם הנוהים אחר האופל הנסתר במו-ידם!


ואולם קרבה השעה בה ייעצרו המעשים הנחותים, בה שוב יקנה לו הידע הגבוה של כוח-האור אחיזה, להעלאת והצלת רוחות-אנוש רבות!

 
נהניתם? החכמתם? נתרמתם? נשמח אם תתרמו בחזרה.

את הספר המקורי, בשפה הגרמנית בגרסת PDF ניתן להוריד בקישור זה.

תרגום ועריכה - יולי רמון, 28.03.2023

Comments


bottom of page