עבד רו-שין
הרצאה 33 בקובץ ההרצאות שנתן המואר עבד רו-שין בשנות ה-30 של המאה שעברה, והעוסקות - רובן ככולן - במהות הנשמה האנושית והאופן בו עלינו לפעול כדי לעלות לעבר ההארה, או במלים אחרות - להגיע לתודעת האחדות עם היקום ועם הכוח המניע אותו - האור.
התרגום נעשה על פי נוסח הספר המאגד את ההרצאות, במהדורה משנת 1940-1941, בשפה הגרמנית (שפת המקור של ההרצאות).
33. צניעות
צניעות הינה מונח שהוצר על-ידי יושבי-הארץ במידה כה בלתי-תאומן, עד שלא נותר דבר מן המשמעות האמיתית; הוא אף הוסט אל נתיב שגוי, שחייב היה להוביל לתוצאה הטבעית, שעיוות זה הסב לאנשים רבים לחץ בלתי-נחוץ ולעתים קרובות אף כאב בל-יתואר.
שאלו היכן שתרצו מהי צניעות, התשובה שתקבלו בכל מקום תהיה מושג ההתנזרות ממגע-גופני על כל צורותיו, ובכך מגיעה לשיאה יכולת תפישתם של יושבי-הארץ.
זוהי הָרְאָיָה-המכרעת לאופי החשיבה הקטן של האדם, שהכפיף עצמו לשכל, אשר הוא עצמו כבר כבול אל גבולותיו של כל שהוא ארצי, משום שאינו מסוגל להגיע הלאה עם יכולותיו - שהן תולדת הארצי.
כמה קל היה לאדם להחשיב עצמו כצנוע ובכך לקנות לעצמו שם, בעודו מתבשם בהתנשאותו הגאוותנית. אולם אין הוא מעלה עצמו בכך כלפי מעלה ולו צעד אחד, בדרך אל הגנים-המוארים, שהם מטרתה הסופית המבורכת של הרוח-האנושית כגן-העדן.
אין כל תועלת עבור יושב-הארץ אם ישמר את גופו, שהוא חומר-גשמי, בלא כל מגע, אולם יוסיף לטנף את נפשו, שכן אז לעולם לא יוכל לחצות את הסף שיוליכו ממדרגה אחת אל הבאה בדרכו מעלה.
הצניעות שונה ממה שחושבים לעצמם האנשים, מקיפה הרבה יותר, גדולה, היא אינה דורשת להתייצב כנגד הטבע; שאז היתה זו הפרה של חוקי-האל המהדהדים בבריאה, ולא ניתן היה למנוע את השפעתה לרעה.
צניעות היא מונח ארצי לטוהר, וטוהר הוא אלוהי. זוהי שאיפתה של כל רוח-אנוש להפעיל בחומריות-הגשמית את השתקפותו המדומה של הקיום האלוהי הברור-מאליו. הטהור הוא אלוהי, הצניעות היא חיקויו מתוך רוח-האדם, דהיינו תמונה רוחנית, שניתן, ואף צריך, לראותה בפעולה הארצית.
זה אמור היה להספיק עבור כל רוח-אדם בשלה כחוק יסוד, כדי שתיישם את הצניעות. אולם על-פני-האדמה נוטה האדם, בדחפן של תשוקות אישיות כלשהן, להעמיד פנים שבידיו דבר, שאינו קיים אצלו למעשה, רק כדי להגיע למימוש שאיפותיו.
האנוכיות נוטלת לידיה את המושכות, ומטשטשת את הרצון הטהור והאמיתי! האדם לא יודה בכך בפני-עצמו, אלא יניח לעצמו להיסחף על מי-מנוחות. כאשר אינו יודע עוד כיצד לשכנע את עצמו בדבר אחר, הוא מכנה את החתירה להגשמת מאווייו האישיים, הברורה למדי לעתים-קרובות, בשם צו-הגורל, שהאדם מחויב להיכנע לו.
לכן הוא זקוק, כקו-מנחה וכאחיזה, לראיות נוספות שיאפשרו לו לחוות ולזהות, מהי באמת צניעות, כפי שמתקיימת ברצון-האל, שעל-פני-האדמה אין להפרידו מן הטבע.
באלוהות מאוחד הטוהר עם האהבה! לפיכך, גם על האדמה אל לו לאדם לנסות להפריד ביניהם, אם הוא רוצה לשאוב מהם ברכה.
רוצים להמשיך לקרוא? היכנסו לערוץ "באור האמת - מסר הגביע" באתר זה (תחת תפריט "החוק הטבעי").
הקראה משותפת של הפרקים, לפי סדר יציאתם, מתקיימת מדי יום א' בשעה 20:30 בקבוצת זום ייעודית.
להצטרפות: Beorhaemet@gmail.com
נהניתם? החכמתם? נתרמתם? נשמח אם תתרמו בחזרה.
את הספר המקורי, בשפה הגרמנית בגרסת PDF ניתן להוריד בקישור זה.
תרגום ועריכה - יולי רמון, 03.11.2023