עבד רו-שין
44 - אשת הבריאה-המאוחרת
מילים אלו נוגעות בנקודה הרגישה ביותר בבריאה-המאוחרת. הנקודה הדורשת את השינוי הרב ביותר, את הניקוי העמוק ביותר. אם מסר האדם בבריאה-המאוחרת את שכלו לעבדות, הרי שהאשה פשעה בכך פי-כמה וכמה.
כשהיא מצוידת בתחושות העדינות ביותר, אמורה היתה לעלות בקלות רבה אל טוהר הרום-המואר ולבנות גשר עבור האנושות כולה אל עבר גן-העדן.
האשה!
נהרות של אור אמורים היו לזרום דרכה. המערך-הגופני, החומריות-הגשמית כולה התכוונה על-פיה.
כל שהיה על האשה לעשות הוא לרצות באמת, וכל צאצאיה שנולדו מרחמה מוגנים היו בעוצמה כבר מלידתם ומוקפים בכוח-האור!
אחרת לא התאפשר כלל, שכן כל אשה בעושר תחושותיה יכולה היתה לקבוע, כמעט לבדה, את טבע פירותיה!
לכן נותרה היא, בראש ובראשונה, האחראית לכל הדורות הבאים!
אף הוענק לה ברוחב-יד מתת יכולת-ההשפעה על עם שלם, כן, על הבריאה-המאוחרת כולה.
נקודת-המוצא של כוחה הרב ביותר, הינה הבית והקהילה!
רק בהם טמון כוחה, עוצמתה הבלתי-מוגבלת, ואולם לא בחיים הפומביים!
בבית ובחיק המשפחה תהיה היא מלכה בזכות יכולותיה. מן הבית השליו והמוכר מגיעה השפעתה המכרעת על עמים שלמים בהווה ובעתיד, וידה נוגעת בכולם. אין דבר שהשפעתה אינה יכולה לו, אם תעמוד במקום בו מתאפשר ליכולותיה הנשיות, הטבועות בתוכה, להגיע למלוא פריחתן.
ואולם רק כאשר האשה אכן נשית היא, אז יתמלא תנאי זה, אותו העניק לה הבורא.
אז תהיה כל שיכולה, ואף אמורה היא להיות.
ורק הנשיות האמיתית תלמד בלא מילים את הגבר, המבקש לכבוש את השמים, נתמכת בהשפעה שוקטת זו, החובקת עוצמה בל-תתואר. הגבר יבקש אז, מתוך טבעו הפנימי, להגן על הנשיות האמיתית, ברצון ובשמחה, מרגע שתציג עצמה כאמיתית וטבעית.
ואולם עולם הנשים של היום רומס את כוחן האמיתי ואת תפקידן הגבוה ברגל-גסה, בעיוורון מוחלט, הורס את כל הקדושה שאצורה בתוכן, ובמקום לבנות הריהן הורסות, כהשפעתו של הרעל המסוכן ביותר בבריאה-המאוחרת.
וכך דוחפת האישה את הגבר ואת ילדיה כאחת, יחד עמה אל האבדון.
הביטו באישה של היום!
הניחו לקרן אור אחת להאירה, בנוקשותה וחומרתה, המתלוות דרך-קבע לטוהרה.
אך בקושי רב תוכלו לזהות עוד את הערכים הגבוהים שבנשיות האמיתית, שבה בלבד יוכל להיות טמון אותו כוח טהור, ושרק התחושות העדינות ביותר של הנשיות ניחנו בו, כדי שהשימוש בו יביא ברכה בלבד.
הגבר לעולם לא יוכל לפתח מאפיינים מעמיקים אלו. המארג השקט של אותו כוח בלתי-נראה, שהבורא מניח לו לנוע ביקום, נתפש לראשונה, ובמלואו, על-ידי האישה בתחושותיה המעודנות.
הגבר מקבלו רק באופן חלקי, ומיישם אותו בפעולותיו.
וכפי שכוח החיות של הבורא נותר בלתי-נראה עבור כל האנשים, אף שהוא מחזיק, מזין, מניע ומפעיל את היקום כולו, כך רצוי גם המארג של כל נשיות אמיתית; ולשם-כך היא נוצרה, וזהו ייעודה הגבוה, הטהור והמופלא!
הביטוי "אישה חלשה" הוא מגוחך; שכן מבחינה רוחנית - הנשי חזק מן הגברh.
לא כשלעצמו, אלא דרך הקשר ההדוק עם כוח-הבריאה, המעניק לו את יכולת התחושה המעודנת. וזהו בדיוק הדבר שהאישה של ימינו מבקשת להסוות; היא מתאמצת לחבל או אף לדכא לחלוטין יכולות אלו. בתמורה להבלים וטפשות חסרי-גבול היא מוותרת על הדבר היפה ובעל-הערך הרב ביותר שניתן לה.
וכך היא מרחיקה עצמה מן האור, והדרך חזרה אליו תישאר חסומה.
מה הפכו כעת להיות אותם חיקויים של הנשיות המלכותית!
באימה יש להסב פנים מהן!
היכן ניתן לראות באשה של היום את הצניעות האמיתית, כתחושה המעודנת של הנשיות האצילית.
היא הוגבלה עד-כדי כך, שהפכה לגיחוך.
האישה של היום מתביישת אמנם ללבוש שמלה ארוכה, כאשר המודה מכתיבה לבוש קצר, אולם אינה מתביישת להציג עצמה באירועים חגיגיים כששלושה-רבעים מגופה גלויים ומוצעים לעין-כל. וזאת כמובן לא למבטים בלבד, אלא גם לידיים, בעת הריקודים!
בלא כל היסוס היא תחשוף עצמה אף יותר, אם תדרוש זאת האופנה, וכפי שמוכיח הניסיון עד-כה, אולי אף הכל!
ואין זו הגזמה.
די והותר היה לנו עד-עתה מן החרפה הזו.
למרבה הצער, לא היתה זו מילה שגויה, אלא אמיתית למדי, כפי שנאמר:
"האישה מתחילה להתלבש, כאשר היא הולכת למיטה!"
תחושות עדינות, נוסף על-כך, מחייבות גם חוש ליופי!
ללא כל ספק. אולם אם נבקש כיום להעריך את מעודנות-התחושה הנשית בהתאם לכך, הרי שיהיה זה רעיון גרוע ביותר. סגנון הבגדים מצביע הרי לעתים-קרובות ובבירור על ההיפך מכך, ובגרבונים הדקיקים בהם עטויות רגליה של האשה, ולעתים אף של האמהות, קשה למצוא כבוד נשי כלשהו. התסרוקות המנופחות, ספורט-הנשים המודרני, מעוותים אף-הם, לא פחות מכך, את הנשיות האמיתית.
הגנדרנות היא המשכה הבלתי-נמנע של אותו שגעון-אופנה ראוותני, שאינו מותיר דבר לחשוק בו כאשר מדובר בסכנות לגוף ולנשמה, לא כל-שכן לאושרה הפשוט של המשפחה. נשים רבות מעדיפות, לעתים-קרובות, את המחמאות גסות-הרוח והמעליבות למעשה, הנשלחות לעברן מחדלי-אישים כלשהם, על נאמנותו השקדנית של בני-זוגן.
עוד רבות ניתן להביא כראיות ברורות לכך שהאישה של היום איבדה למעשה את משימתה בבריאה-מאוחרת זו!
ועמה גם את כל הערכים הגבוהים שהופקדו בידיה ושעליהם עליה לתת כעת את הדין.
קללה תבוא על אותם אנשים ריקניים!
הם אינם קורבן הנסיבות, אלא הם אלו המאלצים את הנסיבות להתקיים.
כל הדיבורים הנפלאים על התקדמות לא ישנו דבר בכך, שכל הקנאים לקידמה, על כל חסידיהם הנאמנים, שוקעים כעת עמוק, יותר ויותר. כולם כבר איבדו את ערכם האמיתי.
חלק-הארי של הנשים בעולם כבר איבד את זכותו להיקרא "נשי".
הן לא תוכלנה לדמות לגברים ואף לא להיות גברים לעולם, ולכן, ייוותרו לבסוף כשהן מרחפות בבריאה-המאוחרת, שחורבנה מתחייב על-פי חוקי-הטבע הבלתי-ניתנים לשינוי.
בבריאה-המאוחרת הזו התרחקה האישה, יותר מכל היצורים, מן המקום בו אמורה היתה לעמוד!
היא הפכה ליצור מעורר-הרחמים ביותר מכל היצורים!
ללא-ספק פשה הרקבון בנשמתה, שכן הקריבה בקלות-דעתה את תחושותיה המעודנות ביותר, את עוצמתה הטהורה בתמורה לגאוותנות המוחצנת והמגוחכת, ובכך שמה ללעג את הוראת בוראה.
לא תיתכן כל הצלה לרדידות כזו; שכן הנשים דחו את המילה, או שכבר אינן יכולות כלל להבינה ולתופשה.
ולכן, על האישה החדשה לעלות תחילה מתוך הזוועות, להפוך למתווכת ולהניח את הבסיס לחיים החדשים התואמים את רצון-האל ואת השפעות-האדם בבריאה-מאוחרת, ורק אז תוכל בריאה זו להשתחרר מן הרעל והריקבון!
הקראה משותפת של הפרקים, לפי סדר יציאתם, מתקיימת מדי יום א' בשעה 20:30 בזום של קבוצת טלגרם ייעודית.
להצטרפות: https://t.me/hameser
את הספר המקורי, בשפה הגרמנית בגרסת PDF ניתן להוריד בקישור זה.
תרגום ועריכה - יולי רמון, 15.03.2023