עבד רו-שין
5. שאפו לעבר הידיעה
שאפו אל עבר הידיעה בכל דבר שתעשו!
אחרת אינכם אלא בובה מתה או שכיר חרב!
בממלכת-האל על פני האדמה לא תתאפשר פעילותם של המתים והעצלים, ולא תהיה להם עוד זכות-קיום; שכן, האדם אשר נותר בגדר קהל-חסידים, חסר-כל-ערך הוא בפני חוקי-האל.
הביטו בעצמכם, ולימדו מכל זה. יום-יום ושעה-שעה ניתנת בידכם ההזדמנות לכך.
התבוננו בתהליכים בכל המדינות. המונים, לאורך שנים, בצדדים השונים, שהכפישו וסכסכו תחילה, ואף לחמו זה בזה עד מוות, עוברים לעתים בן-לילה להסתופף זה בצילו של זה, כשהם צועדים זה לצד זה.
ברחובות, בשירה והנפת נסי-שמחה, כאילו מאז ומעולם היו חברים-בנפש. בן-לילה.
ורק משום שמנהיגיהם הושיטו ידיהם אי-פעם למען מטרה כלשהי.
היכן תמצאו, בדברים הללו, את הידיעה האישית והברורה, או כל ידיעה שהיא, בכלל? היא חסרה. זוהי צעדה משותפת נטולת-רגש של אלפים, שמשום היקפה העצום היא חסרת כל ערך. על קרקע כזו לא תוכל לעולם לקום ממלכה, הרוטטת בתיאום עם חוקי-האל.
גם לא תוכל להבריא לעולם בצורה כזו.
כאשר הצדדים לוחמים ביניהם, והקרב הניטש מבוסס על ידיעה מוחלטת, אין כל אפשרות להליכה משותפת בלא שינוי של הידיעה והדרך תחילה. שינוי כזה לא מתבצע בשעות ספורות.
ואם התאפשר הדבר בכל-זאת, שם, ללא-ספק, לא התקיימה כל ידיעה מוחלטת, אלא בבירור פעולתה של מטרה משותפת: מטרת רדיפת הכוח!
כל זה כשלעצמו גובר בצורה חסרת-מצפון על כל דבר אחר, ואף תוך דריכה על גוויות, במקום שאין דרך אחרת. אולם שיתופי-פעולה אלימים מסוג זה טומנים בחובם גם חוסר-אמון מלכתחילה, כשהאחד מפקח תדיר על האחר ואז נותר רק זמן מועט ביותר לעניין העיקרי: טובת העם, המביט לעברם בציפייה ותקווה.
אנשים כאלו, ללא ידיעת-אמת, קל מאד להסית שוב ושוב מן הכיוון שהביא אותם אל האיחוד. משום שהם חסרים את המשענת הנסמכת על ידיעה-פנימית!
עבורם די בשטף מילים חסרות משמעות כדי לגרום לשיכרון-חושים.
אולם בשיכרות לא טמונה כל פעולה מבריאה.
עם אנשים כאלו לא ניתן להקים מבנה שיעמוד איתן כנגד כל הסערות! אין זה אחרת מאשר בתקופתו של ישוע, שבה זעקו ההמונים "הושענה!" ושעות ספורות לאחר מכן "צילבוהו!"
במקום בו מונחת הידיעה המוחלטת בבסיס הפעולה, המעשה, שם לא יכול להתרחש דבר כזה; שכן הידיעה המוחלטת נובעת מן הידע, וידע מעניק אורך-רוח ויציבות, איתנות ואומץ נחוש, משום שהידע הוא תוצאת החוויה.
נושאו של צלב הגביע, מכל מקום, מחזיק בידע.
מתוכו יעלה גל של כוח שיציף את האנושות כולה על פני האדמה. בכוח בלתי ניתן לעצירה ישטוף עמו גל זה את כל הזוהמה המונעת מן האנשים להתעורר אל הידע.
היו על-כן חזקים, כדי שתוכלו יחד עם הניקיון הגדול, שיבוא כעת בלחצו של האור, להעניק לאנשים כוח לשוב ולהתרומם מחדש!
שכן סופות חזקות חייבות להכות ברוחות-האנשים, שייצרו בהן את השינוי מתוך הכאב והמצוקה, כדי שייטהרו וישובו לעמוד, או שתבוא עליהם הכליה!
לימדו והבשילו עצמכם בתוך כך, כדי שתהיה ידיעה גם בכם! ולפי סוג הידיעה יוחלט, מי ניתן להצלה ומי הוצא לעד ממלכות-האל העתידית; שכן הידיעה המוחלטת היא בה-בעת גם פריו של הרצון!
רק כוחה של הידיעה יגרום לאדם להיות חי בבריאה, לחיות את מלוא ערכו!
היא מאפשרת לו ליצור יצירות שיש להתייחס אליהן בכובד-ראש ושאינן בנות-חלוף.
לכן קראתי לאנשים בראשית המסר שלי, שעליהם להמיר את האמונה בָּאֵל לידיעה!
זוהי כעת השעה המכריעה לכך, עבור כולם. ומשום שהידיעה יכולה להגיע רק מתוך החוויה, הוא נאלץ כעת להידחף בחדות אל החוויה החיצונית, של כל אשר יצר עד כה, כדי שילמד להכיר בבירור, בכאב ובשמחה, את אשר יצר מתוך הצדק, וכן את חוסר-הצדק שבחשיבתו ובתחושות ישותו. –
נושאי הצלב בכל הארצות יהיו מורי-הדרך לכל יושבי-הארץ, שיעקבו אחריהם במצוקה הגדולה. לא תוכלו לשנות זאת; זה גורלם.
אולם הישמרו לכם, כאשר הם מוצאים בכם פגם!
הישמרו לכם, למענכם - ולמען האנשים!
ולכן, אל תחמיצו את המועד להבשלתכם ההכרחית.
האנשים עצמם ינסו, בתיסכולם, לנקום בכם. היו ערניים וחזקים! – –
זו תהיה הממלכה החדשה כאן על פני האדמה!
מלכות-הבריאה, כפי שתיקרא על־ידי אנשי האור!
אולם היא אינה מגיעה בלחישה מלטפת כפרס המוענק לאנושות הנוכחית!
כמה טועים המאמינים היהירים, שחלמו על מלכות-הבריאה על-פני האדמה ברטט נרגש מזה עידנים, מתוך ביטחון-עצמי שטוף גאווה, שהם יורשו ליהנות ממנה כילדיו הנבחרים של האל, משום שלפי דעתם, הם מאמינים במשיח הגואל, שמת כשהוא נושא על גבו את חטאיהם וגאל אותם מן האשמה.
כמו ילד שקיבל סוכריה כתגמול על התנהגותו חסרת הדופי, כך הם רואים את הופעתה של מלכות-הבריאה כאן על פני האדמה!
חלום מתוק הצף במחשבותיהם במעורפל, ביטחון שוקט בחסותו של האל, השומר עליהם, באהבתו, מאושר על שבחרו להאמין בו! באהבתו שהם זכאים לה משום שהביעו את אמונתם בו בפומבי ומעולם לא ביישו את שמו ברבים.
איזו שחצנות בל-תתואר חבויה בתפישת-עולם זו!
בחנו בדיוק ובחדות, אתם, בני-האדם, ותראו, שרוב רובם של אותם נוצרים הם כאלו, ולא אחרת! עצוב ככל שיישמע הדבר, לא נאמרה מילה אחת מיותרת.
ואולם זעמו של האל יפגע במדושני-העונג הללו בכל הכוח!
הם אינם אלא ביצות רפש שיש להימנע מהן בתיעוב!
כל אלו המתמוגגים כרגע בתפישת-עולמם כנבחרים ובני-האל הנאמנים.
והנה, ממלכת-הבריאה מציבה דרישות לאנושות, ומניבה שפע עשיר של עבודה!
זהו ההיפך מן החלום שאותו מעוניינים מאמיני הכנסייה להפוך למציאות!
והעבודה הקשה ביותר, היא ממתינה לאדם בתוכו פנימה!
עליו להשלים ולתקן דברים רבים, אם הוא מבקש להמשיך ולהתקיים כלל.
ברצוני להסיר מעליכם את הכבלים, כדי שתוכלו לראות את יושבי-הארץ בכל נכלוליותם, משום שאתם אלו האמורים לסייע בחומריות הגסה הזו, לסייע בניצחון-האור ובביעור החשיבות-העצמית הזו, המזדחלת כתולעת מלאת רשע. תולעים, משום שרק שם זה יאה להם כעת, כבר לא בני-אדם!
אולם, מי מכם יעמוד איתן ומי ייעור לקרב מול האנושות כולה ומול האופל הסוגר עליה מכל עבר!
חדורי רצון-טוב ככל שתהיו, עדיין שקועים הנכם בעיקשות ונוקשות רבות מדי בכל אותם הבלים, אתם עצמכם מעמידים מכשולים בדרככם, ורק בקושי רב תוכלו למלא, ולו חלק זעיר, מן המשימה האמיתית שאתם רוצים, וחייבים, לבצע. כל אחד ואחד מכם ניצב עדיין הרחק מאחור, משום שעקב כל אותן זוטות, אינו מסוגל עדיין להדהד בהרמוניה ותיאום כולל!
היו גמישים וחופשיים יותר בפעילותכם היום-יומית, והחזיקו תמיד לנגד עיניכם ובתוך לבבכם את המכלול! אל תניחו להתמדה ולשקידה להקשיח אתכם.
אינכם רשאים להפוך לחלקי מכונה אנושיים, אלא חייבים הנכם להיות חיים, גדולים וחופשיים!
במקום בו מבקשות שגיאותיכם להציב מכשול בדרככם, שם עליכם לחפש מיד דרכים חדשות, קלות יותר למעבר, שיובילו אתכם בסופן למקום אליו עליכם להגיע!
ואז תיווכחו, שההרמוניה אינה דבר פשוט כל-כך להורסו!
שחררו את כל הנוקשות שאתם חשים כלפי הסובבים אתכם, היפכו חיים וקלי-תנועה.
וותרו במקומות הנראים כבלתי עבירים, אולם לעולם אל תפסיקו לאחוז במושכות!
לבסוף יעלה בידכם, בעזרת כישורים מסוימים, להביא כל דבר אל המקום הראוי לו.
רוכב מיומן לעולם לא יאלץ את סוסו לדהור עד זוב-דם כדי למלא אחר רצונו, אם הוא מבין כיצד נוהגים בחיות.
תחילה עליו ללמוד להבין את החיות, אם הוא רוצה לנהוג בהן!
נוקשותו רק תיצור עיקשות מן הצד הנגדי, או ציות, המועד אף הוא לכישלון, כהרף-עין.
כך הוא יושב על חבית של אבק-שריפה, במקום על סוס המוליך אותו בבטחה אל מחוז חפצו!
ההתמדה היא למעשה הרצון המוביל אותנו אל-עבר המטרה, גם אם עלינו לשנות את דרכינו לשם כך, אולם הוא לא יסייע לאלו המוכנים לשנות את מטרתם משום היעדר-הגמישות. כושר-העמידה, הוא לבדו מוביל אותנו אל המטרה, לא העיקשות.
עיקשות תמיד תהיה שגויה, משום שהיא אינה טבעית ואינה פועלת בתיאום הרמוני עם חוקי-הבריאה, המחייבים תנועה מתמדת. היצמדות נוקשה לדבר היא מגושמת, היא אינה מאפשרת זיהוי דרכים עבירות וחוסמת את שאיפתם של בני-האדם להתקדם! –
את הספר המקורי, בשפה הגרמנית בגרסת PDF ניתן להוריד בקישור זה.
תרגום ועריכה - יולי רמון, 11.04.2023