top of page

באור האמת - מסר הגביע - 8 אכזבות!

עבד רו-שין

8. אכזבות

מתי ילמד יושב-הארץ, לחפש כל שגיאה, כל נימוק לכישלון או אכזבה בתוך עצמו! נראה, שדבר זה לא יקרה לעולם. ההתייחסות לעצמו גדולה מדי, וחשיבתו הנוקשה והעיקשת קטנה ומוגבלת מדי.

אם נשפוט על-פי הניסיון עד כה, הוא לעולם לא ילמד, משום שאינו רוצה בכך. היא נותרת אחוזה בתוך פנימיותו העמוקה ביותר, גם ברצון הגדול והטוב ביותר, ואחיזה זו היא תמיד, בסופו של דבר, ה"אני" האהוב עליו בצורה כלשהי, אותו הוא מבקש עדיין להחזיק בדבקות המנצחת אפילו את הרצון החזק ביותר.

הוא נותר חבוי, "אני" זה, כה עמוק, שאחדים מיושבי-הארץ אינם יכולים עוד לשער כלל את קיומו. אולם הוא עדיין שם, ואת חִצָּיו המזיקים הוא יורה ממחבואו באותם רגעים בהם האדם אינו מצפה להם. הוא דוחף עצמו לעניינים רבים, ובהחלטות מיוחדות, שיש לקבלן במהירות ובהפתעה, מתייצב ה"אני" האהוב - לעתים אף בגלוי לחלוטין - לפני חובת ההגשמה הקדושה!

אם, כאשר קיים רצון חזק, מתגשם הדבר, ולו באופן זמני, הרי הוא מחליש את השפעת הרצון להגשמה ומעכב את הניצחון, מקשה עליו או הופך אותו לחלוטין לבלתי-אפשרי.

האדם לעולם אינו מוותר לחלוטין מרצונו החופשי על תכונותיו המיוחדות או שאיפותיו, אפילו לא תחת השפעתו של כאב עצום. ה"אני" משאיר לעצמו תמיד אפשרות לומר את דברו ודוחף עצמו קדימה. האדם אינו מודע לחולשתו זו, בייחוד באהבה שהוא רוחש לזולתו, ושאותה הוא מרומם מעל לכל דבר אחר.

לכן, על האדם לקרוס אל תוך עצמו תחילה, כדי שיוכל לזכות באפשרות לקום מן ההריסות ולהקים לעצמו מבנה חדש לכבוד האל, שהוא לבדו יוביל את האנושות לאושר האמיתי. כל האלילים שהתקיימו עד כה יהיו חייבים לכוף ראשם או שיחוסלו לחלוטין באבחת-חרב, שהאנושות תניף בעצמה.

אנשים, כמה קל יכול היה הכל להיות עבורכם, וכמה הקשיתם זאת על עצמכם!

וכי לא תוכלו, לכל-הפחות פעם אחת, להרים מעט את חשיבתכם, אל מעבר לצורה המקובעת הזו שיצרתם לעצמכם במהלך אלפי שנים, ושהקרבתם למענה זמן של חיים שלמים, מרצונכם החופשי, כאילו יש בידכם די-והותר הֵימֶנּוּ, וכל זאת בעוד חוקי-הנצח הסובבים בבריאה אינם רשאים להעניק לכם ולו דקה אחת מבוזבזת.

מה אתם חושבים לעצמכם שאמור לקרות כעת? האם אתם חושבים על-כך, ולו פעם אחת, בלי להסיט את עצמכם בזהירות הצידה, כדי שלא תפגע בכם עינכם הבוחנת, כפי שעשיתם תמיד עד-כה, משום שההרגל לא הניח לכם לפעול או לחשוב באופן שונה?

היו מעט רעננים יותר בתנועתכם הרוחנית, השתחררו מכל אותן צורות מקובעות המדכאות אתכם ומפחיתות בערככם.

הַחַיּוּת נעדרת ממחזור החשיבה שלכם. ראו כיצד אתם כופים על עצמכם, באמונה שלמה, להיות קטנים, ולפגוע בטובתכם ובטובת האחרים מתוך רצון-טוב, ואפילו להטיל ספק בקדוש לכם באמת, ואציג לכם לשם כך דוגמה אחת: נניח שהגיע אדם כלשהו אל הידען, בבקשה ללמוד, אם הדרך בה הוא צועד, אכן הדרך הנכונה היא. אדם כזה יהיה תמיד מלא שאיפות ושאלות כרימון. ותמיד ניתן יהיה לדעת, בביטחון גמור, שבין כל שאלותיו, רק מעטות הן באמת ענייניות. חלקן הגדול יהיה בעל אופי אישי וארצי טהור.

אף שכל ידען יסתייג מהשבה על שאלות מסוג זה, שכן המסר כבר העניק את הנדרש לכל אדם, עדיין ייתכן שבהשיבו יסייע בהסטה קלה של המסך, המסתיר את הדרך מפני האדם התועה ברשת החוקים. אדם כזה יאחז בשקיקה בנאמר לו, וינסה לכוון את מעשיו על-פיהם, טוב ככל יכולתו, ואולם תמיד רק באופן בו הבינם עבור עצמו.

תמונת המלים שהוצעו לו בביקורו נותרת לנגד עיניו, והוא דבק בה עד לבוא המועד שהוא סובר כנכון להגשמתן. ואולם, מחשבתו זו נסמכת, ברובם של המקרים, ומעוצבת על-פי שאיפותיו ותפישתו האישיות לחלוטין, שאותן הוא רוצה לשמר כנכונות עבורו.


וכך חולף לו המועד ההוא, לעתים קרובות, ואין הוא מביא עמו כל הגשמה!אם טבעו של אדם זה נוח מיסודו, שאז הוא יניד ראשו בבלבול, אולי אף בייאוש מה, יעלו במוחו תהיות, כיצד ייתכן הדבר, שהרי האמין בכל מאודו במה שנאמר לו על-ידי הידען, ואין ספק בליבו שכל הנאמר אמור להתגשם, שהרי הוא הידען.

הוא יהפוך מסוכסך בנפשו, ואולי ינסה לנחם את עצמו בהמתנה, עד שתתבהר לו התמונה. בכל מקרה, אמונתו תחווה, בראש ובראשונה, סוג של התקררות וטלטלה, אם לא יהיה מסוגל למצוא טיעון כלשהו שיאפשר לו להתגבר על האכזבה.


אולם אדם שהוא בעל אופי אפל, הוא יזלזל, ילעג לכל דבר הקשור לאותו ידען, זה אשר איכזב אותו, וכמובן גם לידען עצמו ילעג אותו אדם. אפילו את המסר שלי הוא יגרור לתוך לעגו, אם הוא יכול לשמש אותו כהוכחה לכך שאותו ידען עצמו מעולם לא הבין אותו, או שאינו מסוגל לעורר אמון ולשכנע בדבריו. ובקצרה, שהוא עצמו חסר כל כישורים רוחניים, ומושפע מכל אותם תנודות ארציות וסממנים חיצוניים. זהו המוץ בו מחתים עצמו אותו אדם.

הוא אינו חושב עוד על כך, שאותו ידען כבר החזיק עוד קודם בידיעה המוחלטת של האמת הטמונה במסר שלי ובערכיה, והיה מסוגל כבר לחוש אותה בעצמו. ואף את המסר הוא מסיט בכך אל הצד, גם אם העניק לו רבות.

הוא ינסה להביא את כל בני-האדם לכדי ספקנות. מה שהוא זיהה כטוב, ואולי אף חווה כבר בעצמו, זאת אינו מזכיר, ומנסה אף להסיט לעבר הכיוון ההפוך. אף אדם אינו חושב להביט לתוך עצמו בצורה מעמיקה ובוחנת, ולחפש בו ובמעשיו את הסיבות לאי-התגשמותו של הנאמר לו.

ואולם זה בדיוק היה הדבר הנכון לעשותו! שכן כל טעות היא תמיד אשמתו של המאוכזב עצמו בלבד.

באפשרותו לשנות את מהלך הדברים ולהפוך את ההתגשמות לבלתי אפשרית כבר בתוך שעה אחת בלבד לאחר מכן. מרגע שלא השיג בעצמו את מה שהמתין לו בדרכו, דהיינו, מה שנקבע עבורו, לא יוכל עוד להגשימו בצורה מלאה.

ובמקום זאת, צפויה לו חוויה אחרת; שכן החוויה עצמה בוא-תבוא, אולם צורתה תהיה שונה עקב התנהגותו שלו עצמו. וכך, במקום אושר, ייגרם לו כאב, או שהכאב יהפוך לאושר, ואולם שניהם יביאו אליו את החוויה שנועדה עבור רוחו.

אבני-הדרך המיועדות של מסלול המתהלכים על פני-האדמה תתגשמנה עבור כל רוח. אולם המראה החיצוני, האירועים שיניעו את הדחיפה לכך, מתכוונים ומשתנים בהתאם לחייו הפנימיים של כל אחד מן הנוגעים בדבר.

המתהלך על פני-האדמה, מכל מקום, יראה תמיד אך ורק את המראה החיצוני של כל זה, את הצורה, זו המשקפת כלפי חוץ את השינויים! ולכן הוא מייצר עבור עצמו אכזבות וספקות.


דמיינו לעצמכם תמונה: האדם פוסע בדרך שתוביל אותו לווינה, אם ישמור תמיד על אותו הכיוון.

אם ישאל, כעת, מישהו המכיר את הסביבה: "לאן מגיעה הדרך שבה אני צועד?", הנשאל אמור לענות, כמובן: "לווינה!" הוא יכול גם לנקוב בשמות ערי-ביניים שדרכן יחלוף הצועד.

אם בכל-זאת ישנה הצועד את כיוונו מסיבה כלשהי, לפני הגיעו ליעד האמור, הרי שיגיע, על אף האמת שנאמרה לו, לא לווינה, אלא למקום אחר כלשהו. אולי לפריס, לציריך או לרומא.

מרגע שביצע פנייה בדרך, כל פנייה, ולו הקטנה ביותר, משנה גם את היעד, ובכך גם את התגשמות המטרה המקורית, כפי שהוצבה בתחילת המסע. אולם אז לא תהיה לו כל עילה, להתייחס אל האדם שסיפק לו מידע כאל "חסר ידע" או כאל אדם המנסה בכוונה תחילה לספק לו מידע מטעה.

על אף היותה של ההתרחשות, במקרה זה, פשוטה ביותר, הרי שהיא נוגעת לכל מסע של האדם בזמן שהותו על פני-האדמה.

כאשר אדם שואל לאן מוליכה דרכו, יוכל הידען לומר לו בביטחון מלא, באילו נקודות יפגוש בדרכו, והוא חייב לפוגשן, בדרך בה הוא פוסע, במועד בו הוא שואל את שאלתו!.

לעולם לא ניתן להשיב תשובה אחרת לאותו אדם. המידע יינתן תמיד רק בהתאם למצב באותו רגע, בכיוון אליו פוסע השואל באותו רגע, שכן, כפי שיודע כל אחד מן המסר, נשמרת לו הזכות להחלטה על-פי רצונו החופשי בכל עת. ולכן באפשרותו, דקות ספורות לאחר השאלה, לבצע בפנימיותו פנייה, שתפעיל מיד שינוי עצמאי ותשנה, בהכרח, גם את דרכו ויעדו.

אם כיוון אדם את דרכו לעבר וינה תחילה, ופנה לפתע לעבר רומא, הרי שיגיע כמובן לרומא, ולא לווינה.

בדיוק כך הוא הדבר גם בדרכים הרוחניות. ושינויים אלו פועלים גם על החומריות הגשמית! שכן הם הקובעים את צורתה.


לעתים תכופות אמרתי שגם בן-האלוהים אינו יכול להכריח אדם אחר להיות מאושר, שכן הרצון החופשי של כל רוח-אנוש אינו ניתן להפרדה מהחלטותיו.

אפילו בבית-הדין לא ניתן לצפות מראש כיצד יתגשם האירוע הקדוש הזה בכל אחד ואחד. גם כאן נמצא הדבר בתנועה, עד לרגע האחרון. וכך, אחדים יוכלו להינצל, אף שנחשבו כבר כאבודים, ואחרים עדיין יכולים לקרוס, אף שעמדו עד כה בפרץ.

השעה נקבעה במדויק עבור האנשים, אולם טבע ההשפעה תלוי בטבעם ברגע הדין. טבעם יקבע את השפעת-הגומלין באמצעות רצונה של רוחם, יחד עם כל התלוי בו.

בעודי אומר מלים אלו, יודע אני כבר, כי האנשים יפנימו אותן רק במידה מוגבלת, ואף מה שהופנם יידחק מיד לכדי צורה קשיחה. וכך, כל הנאמר ינושל שוב, באחת, מן התנועתיות שבו, והאמת החדשה שהוענקה כעת תעוות מהר את צורתה עקב חשיבה מקובעת, עוד קודם שתוכל להפיח בכם חיים.

כך קורה עם כל המלים שלי. האנשים אינם מקבלים אותן כפי שאני רוצה! והידיעה הזו גורמת לעייפות. לו גמרתי אומר בנפשי להבהיר שוב ושוב את דבריי, עדיין לא יהיה בכך די. יהיה עלי להסביר זאת ללא קץ, שכן חשיבתם המצומצמת של האנשים תקטין אותם שוב ושוב לכדי נקודה בלתי ברורה.

על אף היותו כבול לכל תוצאות החלטותיו מכוח רצונו החופשי, עדיין נותרו לו, לאדם, אפשרויות מספיקות לתנועה בדרכי-מסעות קיומו בבריאה, גם על-פני האדמה.כיצד, היכן ומתי, וכן כל ההשפעות - כל אלו מפורטים במסר שלי, שלא ניתן להבינו בצורה שגויה, אם ישקיע האדם מאמץ, לרדת לשורש משמעותן של מילותיי, ולהתייחס אליהן באופן שבו נתתי אותן בידו.

אם מצוי המסר לפניכם, עליכם להעמיק ולחפש במילותיי, בתיאום מדויק להצגתן במשפט, בתיאום מדויק למלים שנבחרו; הם אלו שיוליכו את נשמתכם! אני עושה שימוש בשפתכם, במובנה האמיתי, כפי שיש להשתמש בה, כדי לעצבה בצורה חיה, ואולם לא כפי שהשכל המעוות מצהיר לפניכם כנכון ויפה!

אתם יודעים, ששמו של כל אדם כולל גם את ישותו. האדם הוא זה ששמו אוֹמֵר. לא סתם נקרא כך שמו. אולם השם הוא גם מילה. וכמו השם, החי ופועל כשלעצמו, כך גם כל מילה בשפתכם, חיה ופועלת כשלעצמה!

אולם גם זאת עיוותו האנשים בבינתם. ולכן חייבים אתם להסיט הצידה, ראשית לכל, את כל משחקי-המוח הזדוניים הללו, כאשר אתם קוראים את מילתי!

אל לכם לנסות ולחשוב בצורות כפי שקבעתם עבור עצמכם, או כפי שאחרים ניסו תמיד לקבוע עבורכם, אלא חייבים אתם לאלץ את עצמכם, להניח לטבען של מילותיי, ולטבעו של הקשרן, לפעול עליכם בלא השפעה חיצונית, ולחוש אותן כפי שהן!

אז תחוו את הפלא, אם תפעלו כך בכוונת אמת; שכן טבעם של משפטיי יעניק לכם תפישות שונות, תמונות שונות לחלוטין מאלו שהיו נותנות לכם אותן המילים, לו הורכבו על-פי טבעכם.

ואת המאמץ הזה עדיין לא עשיתם!

עדיין לא קיבלתם אל תוככם את החידוש שבדבריי, אלא אתם שבויים עדיין בבסיס החשיבה הרגילה, ששׁוּנָּה בשנים האחרונות, ופעמים כה רבות, עד שאתם עושים בו שימוש אפילו לשם קריאת מילותיי שלי.

השפה, במציאות נושאת עמה חיים כה רבים משלה, כמו גם כל מילה לבדה, ולכן לא ניתן לשנותה לפי גחמת-הלב בלי שתיחלש השפעתה! תחילה עלי ללמד אתכם להבין נכונה את שפתכם ולעשות בה שימוש נכון, משום שגם כאן הוסטה דרככם על-ידי משחקיו של המוח.


בהתאם לתחושות, מצאתם לכם בדיוק את הביטוי הנכון לדבר אותו ביקשו עד-כה מאמציו של השכל ליצור, כאשר אתם אומרים שמטרתו היא ליצור שפה זורמת יותר, מוכרת יותר, שתאפשר לכם קריאה קלה ומהירה יותר.

אולם יד ביד עם הזרימה, מגיע גם הדילול. הפיכתה של השפה לזורמת באמצעות מאמצי השכל, אינה אלא דילולה של השפה, וכך אובד גם כוחה, נחלשת עוצמתה ולעתים אף אובדת לחלוטין.

יכולת הקריאה המהירה והקלה, מכל מקום, נוגעת לשכל בלבד, כדי שיחוש יותר בנוח.

כאן בא לידי ביטוי הדחף לשטחיות, שהיא בימינו סימן ההיכר של הרוע, והיא פאר-היצירה וכתר מאמציו של השכל שלכם, מזה אלפי שנים!


תחושת-ליבכם, רוחכם, הן דוברות שפה אחרת, וזאת תוכלו לראות גם בכל משפט ומשפט הנמסר לכם מאת האור. כבר קיבלתם כה רבות ממנו, ובכל זאת לא למדתם עדיין דבר מכך.

ומשום שטבע השפה הנכונה נראה לכם זר, אתם דוחים את האדם המשתמש בה.האחד יסבור שהיא פשוטה מדי, שני אולי יחשוב שהיא תרמית או סרבול שאינו במקומו, וכך עוד רבים אחרים, ואולם כל טיבה הוא בכך שהיא מראה לכם את האופן הנכון בו יש להשתמש בה, כדי שתוכל לחיות ולדבר אליכם בחיות, כדי שתיגע בנשמתכם ותפתח את לבבכם, ולא תשמש כחנופה בלבד לחולשות השכל השטחי שלכם. כדי שתוכל להדהד במקצב הקדוש של החוקים הנצחיים!

שיקעו על-כן בטבע השפה, אולם עם רוחכם, שדרישותיה גבוהות בהרבה. השקיעו את המאמץ להבין אותי, בזו הפעם לפחות, במילה!

אם תצליחו לתפוש את מילות המסר שלי לפי ערכן המלא, אז תוכלו גם לזהות את החוקים הפועלים מעצמם בבריאה.

הקראה משותפת של הפרקים, לפי סדר יציאתם, מתקיימת מדי יום א' בשעה 20:00 בקבוצת טלגרם ייעודית.
להצטרפות: https://t.me/hameser
 
נהניתם? החכמתם? נתרמתם? נשמח אם תתרמו בחזרה.

את הספר המקורי, בשפה הגרמנית בגרסת PDF ניתן להוריד בקישור זה.

תרגום ועריכה - יולי רמון, 30.04.2023

Comments


bottom of page