מבוסס על סמינר "החוק-הטבעי" של מארק פאסיו. מאת מייקל גליסון
25. הפילוג האמיתי היחיד
יש רק פילוג אחד אמיתי המחלק את האנושות לשני קבוצות פרטים שונות. הקריטריון לפילוג זה הוא האם, או לא, האדם מאמין ב"סמכות", ולכן ---> האם, או לא, הוא מאמין שקיומה של עבדות הוא חוקי. זהו הפילוג האמיתי היחיד שקיים בינינו.
26. מדינתיות מול אנרכיה
מדינתיות:
מדינתיות היא כאשר אדם מאמין בטעות שקיים דבר כזה "סמכות" שהוענקה לאנשים מסוימים, ומסרה בידיהם את "הזכות" לשלוט באחרים. "סמכות" זו משמעה שאנשים מסוימים, הקוראים לעצמם "ממשלה", הם בעלי "זכות-מוסרית" להנפיק פקודות לאלו שעליהם הם שולטים (הנמצאים תחת שיפוטם), וכי הכפופים להם (עבדים), הם בעלי "חובה-מוסרית" לציית לפקודות השרירותיות (חוקים) שנקבעו על ידי אותם "אדונים".
במלים פשוטות, מדינתי הוא אדם המאמין בחוקיותה של העבדות.
אנרכיה:
מאידך, אנרכיסט הוא אדם היודע שאין ולעולם לא תהיה חוקיות ל"סמכות" או ל"ממשלה", משום שמונחים אלו הם סה"כ מלים מכובסות לאלימות ועבדות, שהן שתיהן, תמיד, בלתי-מוסריות, ומנוגדות לחוק-הטבעי.
המילה "אנרכיה" נגזרת מן התחילית היוונית An שמשמעה "ללא/בהיעדר" ומשם העצם היווני Archon שמשמעו "אדון/שליט".
אנרכיה" אין משמעה "ללא-חוקים". המשמעות המילולית היא "ללא אדונים/ללא שליטים". החוקים הקבועים היחידים הקיימים, הם אלו של הטבע - חוקי-הטבע.
וכשאין אדונים = אין עבדים.
זה נראה ברור מאליו שאנרכיה היא המשמעות האמיתית של חופש, ועדיין, כאשר שואלים אדם מן הרחוב מה משמעותה של אנרכיה (עבורו), ומה מתקשר עמה בדמיונו, התשובה תהיה, ככל הנראה : הפרעות סדר, ביזה, והרס רכוש של אחרים, או במלה אחת: כאוס.
שהם כולם, למעשה, ההיפך הגמור ממשמעותה האמיתית של אנרכיה.
27. הפחד מכאוס
אין צורך להתייחס לכאוס כאל משהו שיש לפחד מפניו, אלא יותר כאל מורה. מורה קשוח, אין-ספק, אולם עדיין - מורה. הוא מלמד אותנו, על דרך-השלילה, מה לא לעשות.
מה שמופיע בתמונה למעלה הוא ככל הנראה רעיון גרוע לעשותו, אם אין בכוונתכם מראש לשרוף את היד ולגרום לכווייה חמורה לעורכם. אולם, אם לא אכפת לכם ממה שקורה, אתם מוזמנים להמשיך ולהניח את ידכם על הכיריים.
מכל-מקום, אם אין ברצונכם להישרף, קיימות מספר דרישות שיש למלאן כדי לקבל את התנאים המתאימים לכך. דהיינו - אינכם יכולים להשאיר את היד על משטח שהוא חם בצורה קיצונית, אחרת החוק הטבעי יפעל (מדרך הטבע) וישרוף את ידכם.
במצבה של האנושות כיום, נראה שהרבה אנשים יאמרו שאינם רוצים להישרף, ועדיין, יתעקשו: "לא, אני רוצה להמשיך ולהניח את ידי על הכיריים כשהם דולקים, ולא להישרף!" אולם ברור שהדברים אינם עובדים כך.
אם אינכם רוצים להיכוות, לא תוכלו להמשיך ולהניח ידכם על הכיריים הדולקים. אם אינכם רוצים לגרום לעצמכם סבל וכאוס בחייכם, עליכם להתאים את התנהגותכם לחוקי-הטבע. דהיינו - עליכם לדעת את ההבדל האובייקטיבי שבין התנהגות צודקת והתנהגות בלתי-צודקת, ולבחור בצורה מכוונת, באמצעות הבחירה-החופשית העומדת לרשותכם, את הפעולה הצודקת על פני הפעולה הבלתי-צודקת. ורק אז, לא תיכוו.
חופש אמיתי כולל אפשרות אינסופית, שמהגדרתה, כוללת גם את האפשרות לכאוס. אפשרות זו יש לאמץ בלא לחשוש, אם ברצוננו להיות חופשיים באמת.
כדי שיתקיים חופש אמיתי, עלינו לקבל את האפשרות, שבעולם הפיזי קיימים סיכונים, ועשויות להתקיים סכנות. תמיד תהיה קיימת אפשרות שמשהו בלתי-צפוי יתרחש, שמשהו ייתקל בקשיים, שמישהו ייפגע; אולם אם אנו חיים במצב של פחד, אנו חיים במצב נמוך מאד של תודעה.
הפחד, הוא המוביל בסופו של דבר לכאוס. הפחד מכאוס, כשלעצמו, יכול למשוך אליו רק עוד כאוס, משום שהוא מבוסס על פחד (ראה טבלת "ביטויי החוק-הטבעי").
הפחד מן האפשרות לקיומו של כאוס הוא הפחד מן החופש האמיתי. ניתן להתייחס לכך, באופן סמלי, כאל "מות-הדימיון".
הדימיון הוא היכולת העוצמתית של המוח-האנושי לחזות מצב אחר או תנאי אחר מזה שכבר בא לידי ביטוי בפועל. דימיון חייב להתקיים כדי ליצור מצב אחר של קיום מזה שאנו חווים ברגע הנוכחי. זאת, משום שבהתאם לחוק-המנטליזם, כדי שיתגשם מצב אחר בעולם-הפיזי (מישור התוצאה), הוא חייב תחילה להתקיים במוח (מישור הסיבתיות).
אם הדימיון מוחנק, או נהרס, יצירת שינוי חיובי למצב קיומי, ככל שיהיה, הופכת לחלוטין בלתי-אפשרית.
עקב הפחד מאפשרות הכאוס (חופש אמיתי), רוב האנשים מצדדים בחוקיות והמשכיות "הסמכות" והממשלה, ולכן, למעשה הם מצדדים בחוקיות והמשכיות האלימות והשיעבוד.
אלו המאמינים ש"סמכות" היא הכרחית, וחייבת להמשיך להתקיים, הולכו שולל אל תוך האמונה שהשיעבוד-האנושי הוא הכרחי וחייב להמשיך להתקיים כדי למנוע כאוס.
אלימות ושיעבוד אינם יכולים למנוע כאוס; אלימות ושיעבוד הם הכאוס עצמו.
לפרק הקודם
לפרק הבא
נהניתם? החכמתם? נתרמתם? נשמח אם תתרמו בחזרה.
את המסמך המקורי בשפה האנגלית, ניתן להוריד בקישור זה.
תרגום ועריכה - יולי רמון, 16.11.2023