מבוסס על סמינר "החוק-הטבעי" של מארק פאסיו. מאת מייקל גליסון
19. כוח מול אלימות
כוח ואלימות נתפסים פעמים רבות כאילו היו מקשה אחת זהה, והשימוש בהם נעשה בלא אבחנה. למעשה, הם מנוגדים זה לזה לחלוטין - שני ניגודים קוטביים.
כוח:
"היכולת לבצע עבודה או לגרום לשינוי פיזי". --> כדי ליצור שינוי כלשהו בעולם הפיזי, בכל צורה שהיא, יש ליישם כוח-פיזי. אין דבר הניתן לשינוי בעולם הפיזיקלי שאינו דורש הפעלת כוח. המלים שאתם קוראים ברגע זה הוקלדו על ידי תוך שימוש בכוח פיזי.
כוח הוא היכולת לבצע עבודה פיזית; ליצור שינוי פיזי.
"פעולה המתקיימת בהרמוניה עם המוסר ועם החוק הטבעי, ושאינה מפירה את זכויותיו של אחר". --> מרגע שאדם חוצה קו זה, ועושה שימוש בכוח למטרות או שימושים של כפייה, הכוח הופך לאלימות. הכוח עצמו אינו זהה לאלימות.
"פעולה שהאדם מחזיק תמיד בזכות לבצעה (בכלל זה הגנה כנגד אלימות)." --> כאשר אתם נתקלים באלימות, אתם שומרים לעצמכם את הזכות להשתמש בכוח פיזי באופן הגנתי כנגד תקיפה מסוג זה.
אלימות:
"ייזום בלתי מוסרי של כוח פיזי לשם כפייה, אילוץ או מניעה".--> ייזום היא מילת המפתח כאן (הגדרת "ליזום": להתחיל / להציג / לפתוח). לאף אחד אין זכות לבצע פעולה אלימה; משום שאלימות היא תמיד התחלה של עימות.
בקצרה - ייזום-כוח בלתי-מוסרי הוא אלימות.
מה שקורה לעתים קרובות בבתי הספר היסודיים, כאשר שני תלמידים נכנסים לעימות פיזי, המורה נוטה תמיד לומר: "לא חשוב מי התחיל".
האמת היא שזה הדבר היחיד החשוב, והוא ההיבט המהותי ביותר בעימות.
משום שהאדם שהרביץ ראשון הוא האדם שהפעיל אלימות, הוא ביצע שימוש בלתי-מוסרי בכוח-פיזי.
"פעולה של כפייה המנוגדת למוסר ולחוק-הטבעי משום שמעורבת בה הפרה של זכויות האחר" --> זו בדיוק הסיבה שהיא נקראת "אלימות" (Violence) - משום שהיא מפרה (Violate) את זכויות אנשים אחרים. פעולת ההפרה של זכויות היא מהותה של האלימות. היא נגזרת מאותו שורש, הפועל הלטיני Violare, שמשמעו "לנהוג באלימות או בחוסר-כבוד".
"פעולה שאיש אינו מחזיק בזכות לבצעה" --> זכות לפעול באלימות אינה קיימת. מכל מקום, לכל אדם יש זכות, תמיד, להשתמש בכוח בצורה הגנתית, עד וכולל כוח-ממית.
20. שני עמודי-ההארה
עמוד-ההארה הראשון הוא "עיקרון הנשיות המקודשת", הקרוי גם "עיקרון היעדר-התוקפנות". העיקרון אומר: "אל תנקוט באלימות".
במלים אחרות - אל תיזום, בצורה בלתי-מוסרית, שימוש בלתי-צודק בכוח-פיזי לצורך כפייה, אילוץ או מניעה של התנהגות-צודקת, או מימוש רצון-חופשי של ישות אחרת בעלת-חושים.
עמוד-ההארה השני הוא "עיקרון הזכריות המקודשת", הקרוי גם "עיקרון ההגנה-העצמית". העיקרון אומר: "ישויות בעלות- חושים הן בעלות זכות-טבעית לעשות שימוש בכוח כדי להגן על עצמן ועל אחרים מפני אלימות הננקטת נגדם.
אין בנמצא ישות מוארת שאינה מסוגלת להבין בצורה מלאה את שני העקרונות הללו.
21. בעלות ומצפון
בעלות
הסיבה העיקרית לכך שהזן שלנו ממשיך לחוות אבדן-חופש שיטתי גדל והולך היא משום שאיננו מבינים, באופן קולקטיבי, את משמעותה של "בעלות" וממשיכים לפעול כגנבים ולבצע פעולות של גניבה.
להיות בעלים של דבר משמעו, שבקשר עם הדבר הזה, האדם הוא בעל:
- זכות החזקה צודקת (הנרכשת בלא שנגרם נזק לאדם אחר).
- שליטה על השימוש בדבר.
- אחריות אישית בקשר עם הדבר.
החוק -הטבעי ניתן, בעיקרון, לצמצום לכדי חוק-רוחני אחד ויחיד: "לא תגנוב". זה הכל.
עלינו להבין, באופן קולקטיבי, שכל הזכויות הן זכויות בעלות. להפסיק לקחת רכוש של ישויות אחרות, ולהפסיק לאפשר לקיחתו של רכוש מישויות אחרות.
מצפון
רוב האנשים כנראה לא חושבים על מצפון כעל ידע, אולם למעשה - זה בדיוק מה שהוא. זו אינה התנהגות, זו אינה פעולה; זהו ידע.
המילה "מצפון" (Conscience) נגזרת מן התחילית הלטינית Con שמשמעה "יחד/עם", והפועל הלטיני Scire שמשמעו "לדעת/להבין". שתי המלים הללו, כשהן משולבות, משמען "לדעת יחד" או "עם ידע/הבנה". לכן, המצפון הוא ההגיון הפשוט, פשוטו כמשמעו. כולנו יחד חייבים להגיע להבנה של הידע המוחלט - ההבדל הבלתי-תלוי בין התנהגות צודקת ובלתי-צודקת על פי החוק-הטבעי.
מימוש-המצפון (פעולה):
מימוש-המצפון הוא הבחירה מתוך רצון-חופשי בפעולה-צודקת על פני פעולה בלתי-צודקת; מרגע שהידע המוחלט לגבי ההבדל הבלתי-תלוי בין צדק ואי-צדק על פי החוק-הטבעי נרכש והופנם על-ידי האדם.
עלינו:. לרכוש תחילה את הידע, להגיע להבנתו, ולבסוף לפעול בהתאמה, או בחוסר-התאמה, לידע שנרכש. אם אנו פועלים בהתאמה, המשמעות היא מימוש-המצפון.
22. חוק-החופש
חוק-החופש קובע: חופש ומוסריות עומדים ביחס-ישיר זה לזה. כשהמוסריות עולה, גם החופש עולה.
כשהמוסריות פוחתת, פוחת גם החופש.
דרך נוספת להציג חוק זה תהיה לומר, שנוכחות האמת והמוסריות בחיי האנשים המרכיבים חברה כלשהי, עומדת ביחס-הפוך לנוכחות העריצות והשיעבוד באותה חברה. ככל שידיעת האמת והמוסריות גבוהים יותר, כך פוחתים העריצות והשיעבוד בתוך החברה.
חופש אמיתי אינו יכול להתקיים בחברה המאמצת מוסר-יחסי, ופועלת מכוח הרעיון לפיו אין הבדל טבוע ואובייקטיבי בין צדק ואי-צדק, או בחברה הסבורה שהאנושות רשאית "ליצור" או "להחליט" באופן שרירותי עבור עצמה, מהו צדק ומהו אי-צדק.
לפרק הקודם
נהניתם? החכמתם? נתרמתם? נשמח אם תתרמו בחזרה.
את המסמך המקורי בשפה האנגלית, ניתן להוריד בקישור זה.
תרגום ועריכה - יולי רמון, 8.11.2023