מאמר מאת ארנו פיינאר, 8 באפריל 2018
זהו את "הסוכן סמית'" שלכם במטריקס
הגיעה עת לזהות את הכוח הפועל דרך התת-מודע ומסתנן אל מודעותם של כל המעורבים.
הסוכן סמית' נמצא בכל מקום!
האנשים שעל-פני האדמה מחזיקים בעוצמה הגדולה מכל; ועוצמה זו תומרנה על ידי כוח בלתי-נראה השורד באמצעות התת-מודע שלנו.
להבין את "הסוכן סמית'"
הסוכן סמית' הוא דמות מטרילוגיית "המטריקס", המנסה תמיד לעצור את מאמציהם של אלו הלוחמים באשליית המסך-השקרי, שהופשל כדי לעוור את עייני כולנו מפני האמת.
כותרת המאמר עלולה להישמע כמו קלישאה, אולם זוהי הדוגמה הטובה ביותר שיש ברשותי לצורך העברת המסר.
הסוכן סמית' יכול להפגין את קיומו באופן פתאומי וספונטני, בכל מקום ומתוך כל אחד!
איני טוען שיש אנשים המפגינים בכל פינה את רצונם להרוג אתכם; אני אומר רק שבתוך כל אדם חדש שאתם פוגשים, עשויה להיות חבויה יד המשתתפת במשחק וממתינה ללחוץ על הכפתורים שלכם.
עליכם לזכור שרוב האנשים כרגע, עדיין ניתנים להגדרה כבלתי-מודעים בעיקרון, דהיינו - הם תחת שליטתן של ישויות מפוצלות רבות (צורות-מחשבה) המתקיימות באמצעותם.
ישויות אלו הן ניזונות מן האור, או מן המחשבה, דהיינו - הן משרתות את אג'נדת מביא-האור הלוציפריאנית שהולידה את הכוח-האשלייתי, ומבססות את הווייתן על הבורות הנובעת ממצב-הטראנס בו מצויה האנושות.
אתם סבורים שלישויות אלו, האוחזות את רוב האנושות, אכפת מן המודעות, בהתחשב בכך שמודעות היא הדבר שבו הן נלחמות, ומשתמשות בכל תכסיס הרשום בספריהן כדי לשכנע ולהונות את "מארחן" לעבר הכיוון ההפוך ממודעות?!!!
זכרו, במודעות לא מתקיימת מחשבה, ומשמעות הדבר היא מוות לישות שקיומה ניזון מן המחשבה.
המארח, מאידך, בהיותו נתון תחת הכישוף והביטחון הצדקני, שהוא הינו/ה הישות החושבת / צורת-המחשבה, עושה את שנאמר לו, בדיוק כמו משרת-מתרפס. יכולת ההפרדה אינה קיימת במצב של בורות.
אותן ישויות הניזונות ממחשבותיהם של אחרים ינסו כל טריק שמאפשרת להם יכולת-ההונאה שלהן, כדי להפיץ את הווירוס שלהן, דהיינו - להניע אחרים לחשיבה, ואם יצליחו לשכנע אתכם לחשוב בצורה שלילית, מה-טוב!
משום שהחשיבה היא מאחז-העיניים של המטריקס, הפועל ליצירת של חומר מן האור, והחשיבה משמשת רק את הצד המעוניין בתוספת והגברה של החשיבה - הצד המבקש לתחזק את אשליית התלת-ממד, שכל קיומה נשען על דמיוננו בלבד.
שימוש בריבוי-השתקפויות כסריקת-וירוסים
אנשים שאינם מודעים, ובייחוד אלו המכונים "אהובים", עושים ואומרים דברים לאנשים מודעים. רובם המכריע של הדברים הללו מכוונים אל האזור הרגיש מכל - כאילו קיימת איזו בינה הפועלת ברקע ויודעת בדיוק היכן מצויות הנקודות החלשות והרגישות אותן אפשר עדיין לתקוף, ושבאמצעותן ניתן לגרום לתגובה והזרמת-אנרגיה.
פגשתי אפילו אנשים שאיני מכיר כלל, האומרים דברים שקשורים אלי אישית, ואשר הדהדו עם צורת-מחשבה בתוכי שניסיתי להכניע.
דבר זה רק גרם לצורת-מחשבה זו להתעורר ולהשתולל, הטריד אותי וגרם לי להפוך חסר-מודעות במהלך הקרב, וזה בדיוק המקום בו רצו אותן ישויות שנהיה.
החדשות הטובות הן, שהקרב הוא טוב! משמעו שזיהינו את הווירוס ושאנו פועלים להחזרת עוצמתנו כשליט הראוי לכתרו.
אנשים אחרים יכולים לעזור לנו במידה רבה כאשר איננו מודעים למה שאורב בתוכנו. הם יכולים לשמש לנו כמראה, אולם רק עד גבול מסוים.
לא הייתי מייעץ לחפש השתקפות מושלמת של עצמכם בחדר מלא חלאות, שוב ושוב. אתם תתחילו, באופן-טבעי ובכוונה תחילה, להעניק להם תמונה ברורה של עצמם, כדי שיוכלו לראות מה הם באמת.
האופל אינו מבין את האור, ולהיפך.
זרם המחשבה העיקרי.
הלך-הרוח הלוציפריאני מתפשט כמו וירוס בכל-מקום, והוא אכן הגיע כבר לממדים של מגפה-גלובלית, כפי שמוצג לנו בסרטי הזומבים שאנו פוגשים כה הרבה מהם, ואשר מראים לנו באופן תת-מודע את המגפה שאנו מתמודדים עמה באמת.
האמת היא שאם אתם מנוהלים בעיקר על ידי מחשבות הנוגעות לזוטות-ארציות, הרי שאינכם אלא זומבים באחרית-הימים.
כולם מחוברים לזרם-עיקרי זה. כאשר אתם נכנסים לקניון גדול עם אלפי אנשים בתוכו, כולם עם רעיון זהה, של רכישת דברים, כמה זמן ייקח עד שתתחילו לחשוב שאתם רוצים לקנות משהו? זהו הזרם שנע בתיאום עם הרוב.
לא אכפת לי מי אתם אומרים שאתם, אתם תתחילו לקלוט את הכיוון שבו נע הזרם, ושחייה נגד-הזרם היא מתישה בהחלט. לכן אני מנסה להתרחק ממקומות הומי-אדם.
כך אני ממליץ לעשות גם לכל-אחד אחר המבקש לפעול בצורה המנוגדת לנורמה.
תחילה זה מתיש, שכן אינכם נעים בכיוון אליו נשלח זרם-האנרגיה העיקרי. אולם מרגע שתפשתם את העניין, כל דבר שתמצאו בנתיב שלכם הוא יפה ואין מילים לתאר את ייחודיותו. אתם הופכים לאמת בתוך הרוב, אף שאתם נמצאים במיעוט. כל עוד אתם יודעים כיצד לרכב על הגל.
אמצו את הניגוד-המוחלט שלכם
אין דבר כזה אור הנוגה ומאיר את כל החושך, ובעשותו כן הופך הכל למודעות.
זהו מה שאני מכנה "רוחניות ניו-אייג'ית", שאינה משרתת את אג'נדת-המודעות יותר מאשר המדע או הדת.
עליכם להבין שחושך ואור אינם אלא שלילת האחד על-ידי משנהו. דהיינו - אחד יכול להתקיים רק בהיעדרו-המוחלט של השני, או בצורה המונעת לחלוטין את קיומו של השני. ועדיין, עצם קיומו של האחד, מעיד בהכרח על קיומו של השני - דואליות.
בהיבט זה, ניתן להבין שאור אינו מבין את משמעות החושך, ולהיפך. זוהי ההפרדה המוחלטת הנגרמת על-ידי דואליות!
למשל, אדם טוב אינו יכול להבין כיצד אדם רע מסוגל לאנוס מישהו ואחר-כך לענות אותו עד מוות.
מאידך, לאדם הרע אין שום מושג מהו טוב...
שני קטבים-מנוגדים אלו מחוללים אנרגיה המזינה מטריקס, ומטריקס זה משגשג הודות לקיומם של קטבים-מנוגדים בתוך אותה דואליות. כל מחשבה הפונה בכיוון של ניגוד-מוחלט (ואין זה משנה אם לעבר הקוטב השלילי או החיובי), משמשת לחיזוק ובנייה של המטריקס, שבתורו מגביל ותוחם את האינסוף שלכם.
הניגוד הקיים בתוך המודעות שלכם שולט בכם בצורה ערמומית ומגביל את החוויה שלכם לקוטב-אשלייתי אחד בלבד: זה שאתם מאמינים שהוא הטוב עבורכם. הוא מקפיא את החוויה והופך אותה לחסרת-תנועה.
עד כמה שידוע לי, הדרך היחידה לשחרר עצמכם ממציאות-מקטבת, היא לאמץ את החווייה של הדבר לו התנגדתם בקיום-קודם של עצמכם. זה מסייע לבטל את ההתנגדות לניגוד-אשלייתי.
קיום-קודם אינו בהכרח לפני פרק-זמן של חיים שלמים. היא יכול להיות גם לפני שנה בלבד, ואף פחות מכך!
האהבה עיוורת
מרגע שאדם מתחיל לרכוש מודעות למה שבאמת קורה כאן, משהו מיוחד מתרחש במציאות שלו.
אנשים ומצבים יתחילו פתאם להפגין את קיומם כמו סרטנים בדלי, אוחזים בקרסוליכם כאשר אתם מנסים לצאת מן הדלי, שהוא המטריקס.
אני מכנה את האנשים הללו "הסוכנים סמית'". הם יכולים לצוץ דרך כל אחד, אפילו כאלו שאתם אוהבים.
כעת, נסו להתנתק רגשית ממה שאתם עומדים להיחשף אליו כאן:
האנשים האהובים עליכם ביותר עשויים להיות פשוט חיילים בלוח-המשחק של הלך-הרוח הלוציפריאני, זה המשתמש באנשים הקרובים אליכם כדי לכבול ולנעול אתכם בכלוב של המטריקס, שם תתאימו עצמכם לתמונה של מציאויות אחרות, במקום לזו שאתם מבקשים להגשים בעצמכם.
אנשים מקרינים את המציאות האישית שלהם בכל מקום אליו הם הולכים, ואתם מהווים רק חלק קטן בתמונת-המציאות הכוללת הזו. הם מצפים מכל אחד למלא את תפקידו הספציפי בתוך אותה מציאות, בהתאם לתוכנית הכוללת של אותן ציפיות.
הרטט שאתם חשים מאלו שאינכם מכירים, אינו אלא מסה שהתגבשה לצורת-מחשבה, אותה הם מקרינים אל תוך המציאות. אלו המכנים עצמם "אמפתיים" רוכבים עליה ו"חשים" (מתוך חוויית ההזדהות עם כאבו של האחר) איך זה להיות מישהו אחר.
אם הסכמתם לקבל על עצמכם תפקיד ב"מופע-האורות" של מישהו מן האהובים עליכם, אתם מכפיפים עצמכם להקרנה הנובעת מהם וחודרת אל תוך המציאות שלכם.
כניעות יכולה להיות נכלולית ביותר ומגיעה עמוק בהרבה ממה שאתם מסוגלים כלל לשער לעצמכם.
לעתים קרובות אנו מנסים למצוא את מקור צרותינו ופחדינו בתוך עצמנו. עליכם להבין כעת, שהבעיה-הנפשית עשויה לקבל תידלוק מחוטים המחברים בין מציאות אחת לשנייה.
האם שמעתם אי-פעם על התופעה שבה קרובי -משפחה או אנשים אהובים אחרים יכולים לחוש באופן טלפתי כשקורה משהו במציאות של בן-משפחתם או אהובם? תופעה זו מתרחשת עקב מציאויות-משותפות המשתלבות ביניהן, והיא נפוצה לא רק אצל אנשים עם קשרי-דם או קרבת-נפש.
אדם שהוא חסר-בטחון ופוחד שחברתו תבגוד בו, מקרין את כל פחדיו אל המציאות של אותה חברה, שבתורה, הופכת אף היא לחסרת-בטחון כתוצאה מכל הרפש הנפשי שזרם לכיוונה, ומגשימה את הסיוט.
"קרה לי בדיוק מה שחששתי מפניו"!
הורה הפוחד שבנו אינו מסוגל להתמודד עם עולם-המבוגרים, ונקשר ליחסי ילד/הורה, יוסיף להפציץ ולענות את המציאות של הילד בכל התסבוכת הנפשית הזו.
הילד יחווה פחד מהותי מכישלון, ופחד זה יבשיל ויתגשם במחשבות הילד, ויבוא לידי ביטוי הן במציאות של האם/אב והן בזו של הילד.
ניתוק ההקרנות כולן
הסוכנים סמית' אינם פועלים באופן-ישיר, אלא במחשכים, דרך העולם הבלתי-נראה, או בעולמות הרוחניים, כפי שהם מכנים זאת. זכרו תמיד שאנשים מקרינים, בצורה בלתי-מודעת, את הצל-העצמי שלהם על אחרים, דהיינו - היבטים בתוכם שאינם מסוגלים לשחרר ולסלוח כתוצאה מתחושת אשמה. כך הם כופים את החרבות הללו על אחרים, במקום להתמודד עמן בעצמם. הם אוספים בצורה בלתי-מודעת אנשים אל תוך חייהם, כדי שהרעל שבתוכם יחולק וישותף, תוך שהם משתמשים באחרים כבשעיר-לעזאזל. כדי לשחרר עצמכם מהקרנה-שלילית במערכת-יחסים, עליכם להשתחרר מן התפקיד שהוצמד לכם. מילוי כל תפקיד שהוא במערכת-יחסים, בייחוד מתוך אשמה, משמר אותנו בצד המקבל של ההקרנות, ומעוות את הפוטנציאל הברור של מציאותנו-האישית.
רצוי לבחור בזהירות את החברים והאהובים. אם ההתקשרות גדולה מדי, הסרתה בדרכים פיזיות עשויה להיות גורם ממריץ, שיאפשר לכם להשתחרר מן הכבלים הכולאים אתכם בעולמם של אלו, שאינם משרתים את הפוטנציאל האינסופי שלכם.
אין כל צורך להתחיל להילחם באהובים עליכם. עצם הכוונה לשנות את הדינמיקה שבמערכת-היחסים כבר תניע את שינוי הסיבים-האופטיים, ותיצור נתיבים חדשים בלתי-מוכרים דרכם יוכלו לעבור האור או המחשבה.
תחילה, פשוט כוונו עצמכם לעבר מקור ההקרנה-השלילית ולימדו להבחין בהשפעה ובעיוותים שהוא גורם. אז תוכלו להפוך את ההקרנה ולכוונה חזרה אל בעליה המקוריים, בלי לקחת אחריות ולחוש בעלות על מה שאינו שלכם.
לפני שתוכלו לצעוד לעבר עולם-חדש, עליכם למחוק תחילה את המציאות בעולם-הישן, כולל זו של עצמכם וכל האחרים המשתתפים בה. רק אז תוכלו לחזור אל העולם-הישן, ולסייע בצורה אמיתית, מתוך מרחב הנמצא מחוצה לו.
ארנו פיינאר
נהניתם? החכמתם? נתרמתם? נשמח אם תתרמו בחזרה.
למאמר המקורי מאת ארנו פיינאר
תרגום ועריכה - יולי רמון, 17.11.2023