היה צודק, או שתשגה - 1

או במלים אחרות: "פעל בהגינות או שהכל יתחרבש לך".

תקציר ספרו של ריצ'רד וות'ריל (Richard W. Wetherill), מאת א. מארי בות'ה (E. Marie Bothé), מספק לנו הצצה אל משנתו של "האדם שהקדים את זמנו", סופר, מורה וחוקר שהתחבט בהשפעותיו של החוק הטבעי על החברה האנושית בת-זמננו.

פרק 1 - חוק ההתנהגות

עובדה היא שאנשים נוטים במידה רבה ביותר לנסות ולהתחמק מאחריות אישית לתוצאות שגויות של מעשיהם.

ככל הנראה, טעויות של אחרים או מזל רע הם האחראים לבעיות-החברתיות של התעללות פיזית ומהותית, פשיעה אצל בני-נוער ומבוגרים, משברים בחינוך, בבריאות, בפיקוח על רווחת הציבור ומצבים כאוטיים אחרים בחברה, שיכולים למלא אינציקלופדיות וכרכים שלמים.

ואם לא די בכך, כמפלט מהידרדרות על-פני האדמה, המדענים מנסים לשלוח ידם אל החלל כדי למצוא חיים מחוץ לפלנטה, פוליטיקאים מנסים לחוקק פתרונות, מנהיגים רוחניים מעודדים את האמונה שדרכם היא הדרך הנכונה, ורק לעתים רחוקות טורח מישהו לחוש אחריות אישית לתוצאותיהם השגויות של מעשיו.

חוק התרמו-דינמיקה השני מנבא שהיקום גווע - התפוררות איטית ובלתי-סלחנית לעבר מצב של כאוס מוחלט.

יהיה אשר יהיה, העובדה היא שמצבה של החברה מידרדר לשם אף הוא.

למה?

התשובה נמצאת בספר שכותרתו היא "כיצד לפתור בעיות ולמנוע צרות", מאת ריצ'רד וו. וות'ריל המנוח, שהיה מורה, סופר, מאמן ויועץ לאנשי-מינהל עד פטירתו ב-1989.

בעיקרון, וות'ריל ציין, שהסיבה להידרדרות לעבר מצב של כאוס מוחלט בענייניהם של האנשים היא שחשיבתם, וכתוצאה ממנה גישתם ומעשיהם, מנוגדים לכוחו של חוק-ההתנהגות הטבעי.

במהלך שיטוטיו הארוכים בפארק פיירמונט בפילדלפיה, בעודו בגיל העשרה, וות'ריל התחבט במציאת פתרון להתנהגותם התמוהה של האנשים.

מדוע דברים רעים לכאורה קורים לאנשים טובים?

כתוצאה משאלתו, וות'ריל קיבל תובנות הנוגעות לחוק-ההתנהגות הפועל בענייני-האנשים.

הוא כינה אותו "חוק האמת האבסולוטית: פעולות נכונות מניבות תוצאות נכונות, בעוד פעולות שגויות מניבות תוצאות שגויות".

חוק זה הפך להשפעה המנחה שהדריכה אותו בכל פעילותו במהלך ששים-שנות-הקריירה שלו.

ספר זה, "היה צודק או שתשגה", המתאר דרך-חיים שהיא שונה בהווייתה, כולל גרסה דחוסה של כתבי וות'ריל וכן מושגים נבחרים משיחותיו על חוק ההתנהגות.

המידע נדון מנקודת-מבטו של אדם שלמד על חוק-ההתנהגות ממישהו אחר, ולא מתוך תובנות אישיות לגבי הנושא.

המחשבה היא, שגישה של "דור שני" עשויה לסייע בהעברה מוצלחת יותר של המידע אל אותם אנשים המבקשים "לפצח את המסתורין".

אולם מהי משמעות הצהרתו הקודמת של וות'ריל - "אנשים חושבים ולכן גישתם ומעשיהם מנוגדים לכוחות הטבעיים"?

חישבו על התיאוריה שלו:

בין אם באופן מעשי או כאלגוריה בלבד, סיפורם של אדם וחווה בכתבי-הקודש מספקים לנו רמז מהותי: אי-ציות להוראות הבורא יגרור אחריו עונש.

אתם עשויים לשאול את עצמכם כיצד מתוקשרות הוראותיו של הבורא לאנשים.

התיאוריה של וות'ריל היא שתקשורת זו נקבעת תחילה באמצעות פעולתם של כוחות-הטבע ביקום, ובכלל זה חוק-ההתנהגות.

הכרה במידע זה היא חיונית אם ברצוננו להחזיר את החברה ממגמת צעידתה לעבר האבדון.

כל עוד יוסיפו האנשים להסיק את הגיונם מתוך יכולת השיפוט הגורסת קיומם של טוב ורע, הם נמצאים, שלא בידיעתם, במצב המנוגד לחוקי-הטבע הקובעים מהי התנהגות נכונה.

למה?

משום שכל שיפוט של אדם בין טוב ורע, מבוסס בהכרח על יכולתו של אותו אדם לדעת מה טוב ומה רע.

ואולם, דעתו של בן-האדם לעולם אינה יכולה לקחת בחשבון את כל העובדות הרלוונטיות, משום שהן נמצאות במציאות.

עצם פעולת השיפוט בין טוב ורע מנתקת את המוח מן המציאות.

כל מסקנה שתוסק בנסיבות כאלו, תהיה בהכרח מנוגדת למציאות.

השפעת הניגוד הזה עוטפת את החברה בסדרה מתמשכת של תוצאות שגויות ומנוונות, גלויות בבירור, אולם אף בלתי-מובנות בבירור.

אין "אם", "וגם", או "אבל" כאשר מדובר בחוקי-הטבע.

חוקים אלו אינם ניתנים לשינוי, ולא ניתן לפטור מהשפעתם. שלא כמו חוקי-האדם המופרים לעתים-קרובות לכאורה בלא עונש, למעט אם המפר נתפס, נמצא אשם ונשפט על-ידי הרשויות.

ומהן התוצאות?

חוסר בבתי-כלא שיאחסנו את האשמים ומספר הולך-וגובר של מפרי-חוק החוזרים שוב ושוב על מעשיהם.

היות ומחקרו של וות'ריל מבוסס על ממצאים מדעיים, הוא לא ניסה להגדיר בורא כלשהו, אלא הסתפק בציון העובדה שהבורא הוא זה האחראי על מה שקיים: המציאות.

הוא הגדיר את המציאות ככזו המורכבת מ"חוקי-טבע, כל מה שמתרחש, בין אם בחומר או באי-חומר".

מחפשי האמת בעולם ישכילו לעשות אם יחפשו את המציאות, שכן שם הוא המקום בו מקבלת האמת את אישורה או דחייתה.

הצהרת האמת היא דבר קיים וחסר-תנועה, בעוד המציאות משתנה כל העת, לכן, הצהרה אמיתית הופכת "בלתי-אמיתית" מרגע שהמציאות השתנתה.

חיפוש אחר האמת כמדריכה לסבך-המציאות הוא התהליך הקרוי "ידיעת האמת משחררת".

ומשום שחוקי-הטבע קובעים את התנאים בהם יכולים אנשים לתפקד, הרי שהזכות המוחלטת המוגדרת על-ידי חוק-ההתנהגות אינה נתונה לשיקול-דעתה או הגדרתה של האנושות.

כדי לקבל תוצאות נכונות, החוק דורש שאנשים ינקטו פעולה, שהיא בו-בזמן הגיונית, מועילה ומוסרית.

במלים אחרות, פעולה נכונה בצורה מוחלטת היא אפשרית, מתאימה וכנה; אם אחד משלושת המאפיינים הללו חסר, התוצאה אינה יכולה להיות נכונה.

כך פועל החוק; לא מדובר בדעתו של אדם כלשהו, וגם אין אפשרות שאדם כלשהו ישנה חוק זה.

אינספור ראיות מדהימות לאי-ציות מצד החברה להגדרתה הטבעית של פעולה נכונה מדווחות דרך-קבע ועל בסיס יומיומי בחדשות.

שלא כמו חוקים המקודמים על-ידי אנשים, החוק-הטבעי מגדיר את עצמו ואף אוכף את עצמו.

"שיניהם" של חוקים אלו טבועים בעצם-קיומם, ושליטתם היא מוחלטת.

לכן, כל ניסיון להפר את החוק-הטבעי יגרום לתוצאה שגויה.

למשל, מי שנוגע בחוט חשמל חשוף, חוטף זרם, נכווה או מתחשמל למוות.

אם קדוש וחוטא יקפצו מגגו של בניין גבוה, נחיתתם נשלטת על ידי חוק-הכבידה, אחת היא מה היתה תפילתם או מה היה חטאם.

כשהם פוגעים במרחב שכבר נתפס על-ידי גוף אחר, התוצאה המדעית תהיה זהה עבור שניהם.

ניתן להבין, על-כן, שהטבע מטיל את האחריות על האדם בכל פעולה שהוא נוקט בקשר עם חוקי-הפיזיקה.

אנשים מקבלים על עצמם חוקים אלו, ועושים מאמצים נפלאים להבין וליישם את אותם החוקים שכבר "התגלו" מתוך צפייה בהשפעותיהם על המציאות סביבנו.

העובדה שאל החוקים המצויים בטבע מודבק שמם של "המגלה", מוכיחה כיצד אנשים נוטים לעשות שימוש לרעה בזכויות.

וות'ריל, מכל מקום, מבהיר שאנשים חשבו, בטעות, כי הם חופשיים להתנהג מבחינה חברתית בכל דרך בה יבחרו, והלך-מחשבה זה הניב מגוון רחב של תוצאות כאוטיות.

בכל יום מופיעים דיווחים המגנים את האירועים הגרועים ביותר בין אלו הראויים להיקרא "חדשות", ועל-אף מאמציהם הרבים לבלום את השטף, פתרונותיהם של המומחים אינם מסוגלים להסיג לאחור את היסחפותה של החברה לעבר כאוס מוחלט.

יש פתרון שיכול לשנות את כיוונה של מגמה זו, אולם אז צצה בעיה, משום שבעבר הוחרם פתרון זה על-ידי רוב האנשים.

הפתרון דורש מן האנשים לקחת אחריות מלאה על מעשיהם השגויים.

עליהם לחפש בעצמם את הגורם, ולמצוא בחוק-הטבעי את התיקון עבורו:

חשוב, אמור ועשה מה שהוא נכון מבחינה הגיונית ומוסרית.

בהדרכתו של וות'ריל, תלמידיו למדו לזנוח את מטרותיהם ותמריציהם האישיים, ולהחליפם בתמריצים בלתי-אישיים התואמים את חוק-ההתנהגות הטבעי.

כתוצאה מכך, הם נהנים בדרך-כלל מבריאות משופרת, מביטחון פיננסי, ומיחסים בין-אישיים מעולים.

תחילה נוטים האנשים לפקפק בתמריצים בלתי-אישיים, משום שהשימוש הקבוע בתמריץ בלתי-אישי הקיים בחוקי-הפיזיקה גורם לו להיתפש כמובן-מאליו.

הם לומדים להתאים את מעשיהם לדרישותיהם של אותם חוקים, בלא לזהות שהם בעשותם כן הם מאמצים את התמריץ הבלתי-אישי של הטבע, ומחליפים באמצעותו את תמריציהם האישיים.

למשל, אף ילד אינו יכול לרכב על אופניים או להחליק על גלגליות בלא שיתאים תחילה את התמריצים שלו לחוקי-הכבידה, הצנטריפוגה, המומנטום, השבירה וכל חוק אחר הרלוונטי לפעולות אלו.

האם הילדים יודעים על קיומם של חוקים אלו, האם הם יכולים לנקוב בשמם?

לא, כמובן שלא.

הם פשוט מתאימים את התנהגותם באופן אינסטינקטיבי למה שהם רואים אצל ילדים אחרים שכבר סיימו את התהליך.

נניח שהיו הילדים כיום מוקפים באנשים המתאמצים ככל יכולתם לעשות רק את הדבר הנכון.

תארו לעצמכם איזה כוח ממריץ היה בדוגמה שהם נותנים לילדים בכל רחבי-העולם!

מכל-מקום, קיים כוח מנוגד, החוסם כל מאמץ כזה.

כדי להסביר מדוע החשיבה משתבשת במוח האנושי, וות'ריל הצביע על אי-הציות "הטבוע" בנפש האדם, אותו הזכרנו קודם לכן, והוא שגורם לתינוקות בני-יומם לנסות להסתדר באופן עצמאי.

כפי שמצוין בכתובים (תהלים נ"ח, פסוק 4): "זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם; תָּעוּ מִבֶּטֶן, דֹּבְרֵי כָזָב׃"

וכך, בהתבסס על התוצאות השגויות שחווה החברה ברחבי-העולם, נוכל להסיק שאנשים עדיין חיים תחת נגע "אי-הציות" המקורי.

והשאלה העולה: "למה?"

לפרק הבא

---

נהניתם? החכמתם? נתרמתם? אשמח אם תתרמו בחזרה.

הספר המקורי מאת א. מארי בות'ה.

תרגום ועריכה - יולי רמון, 22.03.2025