על ידי הפיכת גופכם לאלקלי (בסיסי)
(אף מחלה לא יכולה להתקיים בסביבה אלקלית)
מאמר מאת אמבר וויליאם
הסרטן פוגע בכולנו. התפשטותו המתגברת מחייבת אותנו לחשוב מחדש על מצב בריאותנו הנוכחי ועל עתיד הרפואה. האם אחת מן השאלות הללו עלו במוחכם:
מה הגורם לכל סוגי הסרטן?
מהו סרטן - תא שעבר תהליך שינוי, וירוס, רקבון של רקמות בגוף או נוזל חומצי?
האם סרטן הוא שם-עצם, או שמדובר בשם-תואר להבהרת התרחשות בתאי-הגוף?
האם גידולים הם רעים או טובים?
אצלי עלו כל השאלות הללו.
רוב 30 השנים האחרונות של מחקר הסרטן שערכתי, התמקדו במה שמתרחש בתאים ככל שהדבר קשור ספציפית לסביבתם. זאת משום שהרפואה לא אמורה להתמקד אך ורק באבחון וטיפול במחלות, אלא גם לשאוף למנוע חוליים על ידי קידום בריאות וכשירות גופנית. למה? משום שמחלה היא אשלייה! במציאות, מה שאנו מכנים מחלה אינו אלא ביטויו של הגוף הנאבק למנוע חומציות/תסיסה/קריסת - יתר של תאי הגוף, רקמותיו, אבריו או חלקיו הפנימיים והבלוטות השונות. מחלה היא כניסתו של הגוף למצב שימור-עצמי תוך ניסיון לשמור על איזון הנוזלים האלקליים הפנימיים שלו.
סרטן וגוף אלקלי נקשרים לעתים קרובות באותו משפט. השאלה הנשאלת מיד לאחר מכן היא, האם סרטן יכול לשרוד בסביבה אלקלית (בסיסית).
לכל התאים בגוף יש רמת ה-pH אופטימלית, דהיינו אלקלין-חומצי, וטמפרטורה אופטימלית, שבה הם מסוגלים לתפקד. אם גופכם היה מתקרר לטמפרטורות של 32-33°C, לא הייתם מסוגלים לנוע.
גופנו מתפקד במיטבו כאשר רמת ה-pH שלו היא 7.4.
כאשר הוא מגיע לרמה של 7.5 או 7.6, תאים סרטניים פשוט אינם יכולים להתקיים. חלק מדרישותיהם של תאים מסורטנים הוא ייצור חומצה, ובסביבה אלקלית, הם פשוט אינם יכולים לייצר חומצות אלו.
לדוגמה - זיכרו כיצד, כאשר אתם מנסים להוציא ראשכם מחלון הרכב הנוסע במהירות של 95 קמ"ש כאשר הרוח נושבת מולכם, וכדי שתוכלו לנשום עליכם להסב את הראש הצידה. כך גם לגבי תאי הסרטן, זה יותר מדי אלקליות עבורם, והם אינם מסוגלים להתמודד עמה.
אז מהו סרטן?
סרטן הוא ניסיונו של הגוף לשמור בתוכו איזון אלקלי. סרטן הוא גופכם במצב של הישרדות, המנסה לשמור על מצבו הבריא הטבעי, מבחינת אופיו האלקלי. אז ראשית, עליכם להבין שסרטן הוא לא מחלה, חד-משמעית, אלא תסמין, או נכון יותר - השפעה של חומצות מעיים, נשימה, סביבה ומטבוליזם, המצטברות בדם ואז נזרקות החוצה אל הרקמות, שם הן מרעילות ומדכאות את המערכת החיסונית, ומקשות עליה יותר ויותר לקיים סביבת pH אלקלית בנוזלי הגוף.
סרטן אינו תא, אלא נוזל חומצי ורעיל, ההורס ומנוון את תאי-הגוף המרכיבים את הרקמות, האברים והבלוטות. הדבר קורה כאשר מוצרי-פסולת חומצית רעילה אינם מסולקים באופן יעיל דרך ארבעת ערוצי הסילוק של גופנו - שתן, זיעה, נשיפה וצואה.
גופכם הוא כמו מכונית. אתם מנוע הפועל 24/7, ודורש אנרגיה. וכאשר נעשה שימוש באנרגיה, נוצר גם תוצר פסולת. בדיוק כמו שהמכונית פולטת גזים, גם גופכם מייצר פחמן דו-חמצני (CO2), פחמן חד-חמצני, חומצה לקטית, או חומצת שתן, כאשר הוא מנצל אנרגיה. לכן - תאי הגוף מייצרים בלא-הרף חומצות, שיש לסלק אותן מהגוף. ואם לא יסולקו, ייגרם סרטן.
כאשר משתמשים באנרגיה לחשיבה, תנועה, נשימה, מייצר התהליך פסולת חומצית. אם לא מסלקים מן הגוף את הפסולת הזו, היא נדחפת החוצה לעבר רקמות-החיבור. רקמות החיבור הופכות ל"קולט-חומצה" כדי לשמור את ניקיון הדם ורמת האלקליות שלו. הדם חייב לשמור על ניקיון ואלקליות.
שינוי של עשירית אחוז בלבד ברמת האלקליות, מן הרמה הבריאה של pH 7.365, יכולה לגרום להשפעה של חוסר-איזון ותסמיני מחלות. כאשר מתחילה צניחה ברמות ה-pH של הדם, או לחלופין - עלייה שלהן, הגוף יעשה כל שביכולתו כדי לשמור על האיזון העדין. חשוב לדעת זאת כדי להבין את גורמי המחלה ואופן הטיפול בה, ומדוע לא מדובר בתאים, אלא בזיהומם על ידי חומצות מזון וחילוף חומרים, שלא סולקו בצורה נכונה מן הגוף באחת מן הדרכים הרגילות העומדות לרשותו. כאשר אתם עצבניים או עייפים, חסרה לכם אנרגיה שתסייע בהסטת הפסולת החומצית וסילוקה מן הגוף באופן שישמור על ניקיון הדם. במקרה כזה, הגוף דוחף את הפסולת החומצית אל רקמות-החיבור ורקמות השומן כדי להחזיר לדם את האיזון האלקלי שלו.
למשל - כאשר מתבצע סילוק פסולת חומצית דרך ממברנות-הליחה של האף, אנו מכנים זאת "התקררות" - דלקת נזלתית (Nasal inflammation). וכאשר המפגע חוזר על עצמו לאורך שנים, ממברנות הליחה מתעבות, צוברות כיבים, העצמות מתרחבות וחוסמות את המעברים. בשלב זה מתפתחת קדחת השחת, ולאחריה אסתמה. אם הנחיריים, או כל מעבר נשימתי אחר הופכים להיות מושב לפסולת חומצית, התוצאה היא מחלות נשימתיות שונות, כגון דלקת-שקדים, דלקת -גרון, ברונכיטיס, אסתמה, דלקת-ריאות, והשלב הבא הוא סרטן. זהו תהליך המשכי. אולם זוהי אותה מחלה בדרגות חומציות שונות. כל אותם תסמינים מופיעים בדרגות התפתחות שונות, כשהגורם להן הוא אחד - דרגות שונות של חומציות מצטברת.
לכן, כל המצבים הסרטניים הם גירוש חומצות מן הדם והעברתן אל הרקמות, האברים והבלוטות, ולמעשה נובעות מאותה סיבה, בדרגות התפתחות שונות - חומציות-יתר מערכתית - משבר של רעלים בגוף.
סרטן אינו שם-עצם, אלא שם-תואר המאפיין את תהליך ההשתנות התאית. סוכר הוא תוצר פסולת. למעשה, זו הסיבה לכך שבננה צוברת מתיקות ככל שהיא מבשילה.
וכך - התשוקה לסוכר היא סימן שהגוף שולח לנו כדי לסמן שהוא זקוק לעוד אנרגיה שתקיים את פעילות המערכות שלו.
מכל מקום, סוכר ממריץ ומעניק לגוף תחושת אשלייה של "זבנג וגמרנו", שהיא למעשה הונאה.
המלח, לעומתו, מספק את אבני הבניין לחיים ומעניק לגופכם את עליית האנרגיה הקיומית הנחוצה לו לאורך תקופה ארוכה יותר, בלא לגרום לשיא ושפל קיצוניים הנוצרים כתוצאה מאכילת חומצות, בין אם סוכר או כל מזון או משקה חומציים אחרים.
להתראות בפרק 2...
נהניתם? החכמתם? נתרמתם? נשמח אם תתרמו בחזרה.
קישור למאמר המקורי.
תרגום ועריכה - יולי רמון, 26.09.2023