"האיש שמכר את העולם", שיר שנכתב על ידי אגדת הפופ דיוויד בואי, ושם האלבום שבו הוא כלול, פורסם בארה"ב בנובמבר 1970. השיר זכה לביצועים של אמנים רבים, בעיקר לולו, ב-1974, ולהקת נירוונה ב-1993.
בואי מעולם לא הסביר את משמעות השיר. כאשר נשאל על השיר בראיון של ה-BBC ב-1997, ענה בואי, "אני מניח שכתבתי אותו משום שהיה חלק בתוכי שחיפש אחר... יש בך את החיפוש הזה, הצורך הגדול למצוא משהו שהוא באמת אתה".
בשיר, המספר עובר על פני אדם במדרגות, הם מדברים קצרות, ונפרדים בלחיצת יד. מכל מקום, המספר אינו חוזר הביתה, אלא ממשיך לנדוד שנים על גבי שנים, עד שבמהלך חיפושיו הוא מאבד את עצמו עד לנקודה בה הוא תוהה אם הוא עצמו מת, לבדו, לפני זמן רב.
אנו נותרים עם השאלה מיהו האדם על המדרגות. מה הוא אמר, במהלך אותה שיחה ביניהם, שהשפיע על המספר בצורה כה עמוקה, שפנה משם לחיפוש המשמעות שנמשך הלאה במשך שארית חייו, ואפילו מעבר לכך...
אנו מאמינים שהשיר מתאר פגישה שחווה כוכב הפופ הצעיר במרכז השיבוט כ-CLONE במצב חלימת REM, ולדעתנו האדם במדרגות היה לא אחר מאשר הקנצלר הגרמני המנוח אדולף היטלר.
לפי דברי חושף השחיתויות של האילומינטי, דונלד מרשל, ניסויים סודיים ביותר בשיבוט בני-אדם בוצעו במשך עשורים בבסיסים התת-קרקעיים של הצבא ברחבי העולם. מרשל עצמו טוען שכאשר הוא הולך לישון בלילה, תודעתו נגנבת בעת שנתו ומוחזקת כבת-ערובה עד שהוא מתעורר.
עוד טוען מרשל, שמדעני האליטה עושים שימוש בטכנולוגיה הסודית הזו, הידועה כ"העברת תודעה מונעת REM (שלב השינה בו תנועות העין מהירות)" כדי להעביר את התודעה האישית שלו ממקום מגוריו במזרח קנדה, אל שיבוט זהה שלו, במרכז השיבוטים, מרחק מאות מיילים משם. הוא מסביר כי העברת תודעה זו מתרחשת כמעט כל לילה, למרות שגופו הגשמי מעולם לא עזב את החדר וממשיך לישון במשך כל הלילה.
אנו סבורים שייתכן כי דיוויד בואי נדרש להשתתף בשיבוט, ככוכב פופ צעיר בשנות ה-70 של המאה ה-20. לפי דברי מרשל, לכל חברי האילומינטי יש שיבוטים והם נוכחים במרכז השיבוטים בלילה, כולל אנשים מפורסמים, ספורטאים מצטיינים, פוליטיקאים; למעשה, כל אדם בעל השפעה בכל תחום שתוכלו להעלות בדעתכם. עוד טוען מרשל כי הם מאולצים להיפגש מדי לילה כדי לדון בעסקים, לתכנן אירועים עתידיים ולעסוק במסיבות מין סטייתי ומעשי שחיתות חולניים.
ייתכן שהשיר מתאר את האירועים שהתרחשו באחד מן הלילות הללו במרכז השיבוטים, כאשר בואי התכונן לעלות במדרגות האיצטדיון כדי לשוב למושבו ביציע, והופתע למצוא את היטלר יורד לקראתו באותן מדרגות.
חלפנו זה על פני זה במדרגות דיברנו על היה ועל מתי למרות שלא הייתי שם הוא אמר שאני חבר שלו זה קצת הפתיע אותי דיברתי אל עיניו חשבתי שמתת לבד לפני זמן רב, רב מאד.
We passed upon the stair We spoke of was and when Although I wasn't there He said I was his friend Which came as a surprise I spoke into his eyes I thought you died alone A long long time ago
אנו מאמינים שזהו הפירוש הנכון למילות השיר: "למרות שלא הייתי שם...", שכן, למעשה - גופו של בואי לא היה שם, אלא נשאר בבית, ישן.
הזמר הצעיר מדבר "על היה ועל מתי", כשהוא מאמין לסיפור הרשמי על התאבדותו של היטלר ב-1945, לבדו, "לפני זמן רב, רב מאד".
אפילו אז צצו שאלות לגבי אמינות הסיפור. שעות לאחר שדווח לסטאלין על התאבדותו של היטלר, הוא רצה שימצאו את הגופה. אף ששרידיהם לכאורה של היטלר ואשתו, אווה בראון, נתגלו מאוחר יותר במקלט נגד הפגזות על ידי המודיעין של הצבא האדום, השאלות נותרו פתוחות:האם היתה זו באמת גופתו של היטלר?
בשנים שמיד לאחר 1945, טענו הרוסים כי היטלר עדיין בחיים וכי נמלט והוסתר על ידי בעלות הברית המערביות הקודמות שלהם. ראש המועצה המשפטית של ארצות הברית בנירנברג, תומאס ג'. דוד, אמר כאשר נשאל לגבי מותו של היטלר: "אף אחד לא יכול לומר שהוא מת". כאשר הנשיא הארי טרומן שאל את סטאלין, בוועידת פוטסדאם, אוגוסט 1945, אם היטלר מת או לא, סטאלין ענה בבוטות: "לא".
יש המאמינים שהיטלר לא התאבד, אלא ברח מברלין לארגנטינה, שם חי במסתור עד תחילת שנות ה-60.
"הו, לא, לא אני" - טוען בשיר האיש בו פוגש הזמר, "מעולם לא איבדנו שליטה..."
בשיר, האיש מתרברב - כי לא רק שאינו מת, אלא גם "מעולם לא איבדנו שליטה". מיהם אותם "אנחנו" אליהם מתייחס האיש? אנו מאמינים שהאיש מתייחס לנאצים של הרייך השלישי.
לפי דברי מרשל, המפלגה הנאצית חיה ונושמת גם כיום, ורבים מחברי האילומינטי נמנים עליה, כולל משפחות מלוכה, ראשי מדינות ואפילו נשיאי ארה"ב, כולם נאמנים בחשאי למפלגה הנאצית.
זוהי עובדה ידועה, שמדענים נאצים מבריקים רבים הועברו לארה"ב ישירות לאחר המלחמה. מבצע "מהדק-נייר" (Paperclip) היה תכנית של המודיעין האמריקאי שבמסגרתה היגרו למעלה מ-1,500 מדענים, טכנאים ומהנדסים גרמנים, מגרמניה הנאצית לארה"ב, לאחר מלה"ע II. המסמכים הרשמיים נעדרים כל השתייכות למפלגה הנאצית, ועבור כל המדענים הללו נוצרו היסטוריית תעסוקה מזויפת וביוגרפיות פוליטיות שונות, כדי לקבל אישור בטחוני מתאים מן הממשלה האמריקאית לשם העסקתם בארה"ב. מרשל טוען שהנאצים מעולם לא הפסידו במלחמה והם עדיין בשליטה גם כיום.
אולם, כיצד לפרש את המשפט "אתה עומד פנים אל פנים מול האיש שמכר את העולם..."?
כיצד יכול אדם למכור את העולם כולו, ולמי?
האם ייתכן שהמילים מתייחסות להסכם שהנאצים חתמו, לכאורה, עם גזע עתיק של חוצנים, לקראת סוף המלחמה, בתמורה לטכנולוגיות מתקדמות?
לפי מרשל, הנאצים אמורים היו לקבל טכנולוגיה רבת ערך, כגון עב"מים, נשקי קרינה, ובתמורה לבנות בסיסים צבאיים תת-קרקעיים עמוקים ביותר, שיספקו לחוצנים נגישות קלה לבני-אדם, אותם הם צדו, הפחידו וצרכו כמזון. ההסכם עדיין מכובד עד היום, והחוצנים מקיימים תקשורת עם בני-האדם במינהרות אלו, הרחק מעיניו ומידיעתו של הציבור. כאשר חתמו הנאצים על אמנת שיתוף הפעולה עם אותו גזע חוצנים, הם למעשה "מכרו את העולם...".
לאחר שיחה של כמה רגעים, המספר נפרד לשלום מן האדם במדרגות:
צחקתי ולחצתי את ידו ופניתי לשוב הביתה חיפשתי בארצות זרות שנים על גבי שנים נדדתי בהיתי במבטים עמומים צעדתי מיליוני שנים כנראה שמתתי לבד לפני זמן רב, רב מאד
I laughed and shook his hand And made my way back home I searched through foreign lands For years and years I roamed I gazed a gazeless stare I walked a million years I must have died alone A long long time ago
השיר מסתיים כאשר המספר אינו שב לביתו, אלא תועה במחוזות רחוקים, ולא ברור לו אם הוא עצמו עדיין בחיים, או שאולי מת "לפני זמן רב, רב מאד".
ניתן לשאול: כיצד ייתכן שמישהו כמו היטלר יכול להיות מת במשך שנים, ועדיין בחיים בבסיס צבאי תת-קרקעי?
מרשל מסביר, שהאילומינטי יכולים להחליט מתי ברצונם לשמור מישהו בחיים על ידי שימוש בטכנולוגיה סודית, שאינה גלויה לציבור.
במקרים כאלו, מדעני אליטה עושים שימוש בטכנולוגיית מיקרוצ'יפ כדי להוריד את זכרונו של האדם, כישוריו ואישיותו, אל מיקרוצ'יפ, שאותו הם שותלים במוחו של שיבוט חדש, אשר גידלו במיוחד למטרה זו.
היות וכל שיבוט מידרדר עם השנים, המיקרוצ'יפ פשוט מועבר הלאה אל השיבוט הבא.
לא מדובר רק בהיטלר, טוען מרשל. מנהיגים רבים מן העבר חיים כמוחות מושתלים במרכז השיבוט, ושם הם עדיין שולטים בעולם מאחורי הצללים.
מרשל מזהיר, מכל מקום, שטכנולוגיה זו של השתלת מיקרוצ'יפ היא בעלת פגמים רבים ותופעות לוואי חמורות. פגומה ככל שתהיה, על כל פנים, חברי האילומינטי עדיין עושים בה שימוש כדי "לעקוף" את מותם ולהמשיך לחיות, באופן תיאורטי, לנצח.
מרשל מדווח שרבים תקועים שם במרכז השיבוט, מוחזקים כבני-ערובה באמצעות המדע והטכנולוגיה המתקדמים, תחת שליטתו של אותו גזע חוצנים סודי. אמנים ומוזיקאים כמו דיוויד בואי עושים כל שניתן כדי לשתול איזכורים לעובדה זו ביצירתם, בתקווה שהציבור יתעורר יום אחד, יחבר את פיסות הפאזל זו לזו, ויזהה את זעקתם לעזרה.
נהניתם? החכמתם? נתרמתם? נשמח אם תתרמו בחזרה.
THE MAN WHO SOLD THE WORLD
קישור לשיר "האיש שמכר את העולם" בביצועה של לולו משנת 1974
תרגום ועריכה - יולי רמון, 01.12.2021