עבד רו-שין
11. תחייה (פסחא)
כך, כפי שהאביב נושא עמו לעתים קרובות את הסופות, ומבשר על התעוררותו מחדש של הטבע, כך גם חג הפסחא אמור לבשר כעת על התעוררותכם והתעוררות האנושות מתרדמת הרוח, שארכה אלפים רבים של שנים.
הוא אמור לבשר את תחייתה של הרוח, שהיתה משועבדת עד-כה בבינה הארצית הכובלת.
בסופות ובכאבים יוצא העידן החדש לאוויר העולם, קדחת עולמית גדולה נושאת את הניקוי ומטלטלת, חובטת גם בגופה החולה של האדמה, אותו היא נראית כמבקשת לכלות, אולם למעשה מוליכה לעבר הבראתו.
הישן יידחק החוצה, יידחף וינוער, שכן היה שקרי והפריע להדהודה של הבריאה, הוא חייב להיכחד, להיצרב, להישרף, ומתוך האפר, בחסד-האל, יעלה כעת החדש, התואם את החוקים שהביאוהו לכדי לבלוב, לפריחת יופיו, ויניב את פירותיו העשירים בטעמם, הטעם הגבוה ביותר שתוכל רוח-האדם לשאוף אליו.
אולם הסופות החזקות חייבות להגיע תחילה, רעד-הקדחת חייב תחילה לפלס דרכו בכל אחד ואחד, כדי לכלות את הישן, לפני שיוכל החדש לקום לתחייה. ואתם, האמורים להיות מסוגלים להיחלץ מכל זה, זקוקים לחסד-האל, כדי שתוכלו לקום על רגליכם, כאשר לאחר כל הסופות תקרא לכם השמש החדשה אל חייכם החדשים!
היופי ישכון בנפשכם. עייפים מן המעבר המאושר, ובכל-זאת מחוזקים ורעננים בכוח שאין-לתארו. הנחבאים אל הכלים והבולטים כאחד, כואבים ובכל-זאת מלאי אושר.כמו כרי הדשא ומרבדי הפריחה, המנצנצים באור-יקרות של טיפות אחרונות לאחר הסופות הסוערות, כך יזהרו לפתע הדמעות החמות על לחיי הנפשות הבוכיות, ויהפכו לדמעות אושר טהור, להודיה מעומק-הלב!
אתם תזילו דמעות שמחה ותרעדו מאושר, בזוהרה המואר של האהבה לאלוהיכם! כך יהיה לכם לאחר יום-הדין. –
ואולם הדרך לשם היא נאמנות מוחלטת מצידכם, אמונה קדושה היא המפתח לשערי החיים החדשים, ובאהבה הבלתי-אנוכית טמון הכוח הנדרש לכם!
אז תוכלו גם לשמוע יום אחד גם את פעמוני התחייה, המצלצלים לחופש עבור כל האנשים, אשר כהחלמה לאחר מחלה ממושכת מצאו את דרכם הרוחנית הביתה, אל הבורא, שאת זעמו הקדוש היה עליהם לחוש לפני שיזהו אותו, לפני שיוכלו לחזות באהבתו הגדולה החבויה בתוכו, מלאי הכרת-תודה.
פעמוני התחייה יודיעו יום אחד על החופש גם לָעָם, שאילץ עצמו לסבול את הכאבים האיומים ביותר בנתיבים מלאי היוהרה בהם תעה, ולמד מתוך-כך להישיר מבטו קדימה, כדי להגיע סוף-סוף אל הבשלות שתתיר לו להיקרא קדימה ולהוביל לאורו את כל האנושות על-פני האדמה בשירותו של האל.
ופעמוני התחייה יהיו גם אלו, אשר יהדהדו את בשורת ההתגשמות בכל הארצות, את הבשורה שנמחה האופל מעל-פני האדמה, ושהיא רשאית כעת לרחוץ באור חדש, עד אשר תוכל להשתחרר, לחזור אל קיומה המקורי, שממנו יצרה עצמה פעם.
ואולם, כעת, פעמונים אלו מבשרים את בואו של יום-הדין! כל אדם יהיה חייב לגשת אל חרב המשפט ולפגוש בקרינתה, שתכה בו. לא בו-זמנית, אולם במועד ידוע וקבוע, שהוא קצר למדי בהשוואה לכמות האנשים.
ורק פעם אחת ניתנת לכל אדם, עבור עצמו, לחוש את חסד-האל האחרון במילה. היא חולפת על פניו בדרך כלשהי, כך שיוכל להכירה, אם רק ירצה בכך. אם לא יאחז בה אז בכל כוחו, אם לא ינצל את אותו הרגע, שוב לא תחזור עבורו לעולם.
רק מעטים הם האנשים המסוגלים עדיין להכיר בחסד ולנצלו עבור עצמם. האחרים יחמיצו את המועד, את ההזדמנות שקרבה רק פעם אחת. הם סבורים שיוכלו עדיין לאחוז בה בכל עת, כפי שהיה הדבר עד כה, לכשיכלו כל הקיצין.ואולם תהיה זו הכרה איומה, כשיהיה עליהם להבין, שבכך אבד הכל עבורם, ולא ניתן עוד להשיב דבר, וכי שמם כבר נמחק אף הוא מספר החיים, בו רשומים אלו הזכאים לחיות בבריאה.
עבור רבים תגיע הכרה זו כשכבר לא יהיו עוד על-פני האדמה, אלא רק לאחר שנאלצו לעזוב את גופם הגשמי. אולם הם יועדו כבר קודם לכן למיתה, לנצח שממנו לא יתעוררו עוד, לאחר הייסורים הבל-יתוארו שליוו את התפוררות מודעותם-העצמית. –
רק פעם אחת, אנשים, יעבור החסד, דומם, מעליכם, בלא לקרוא לכם; שכן אתם חייבים להיות אלו המבקשים אחריו, ממתינים לו ונפתחים לקבלת קרינתו, המגיעה מן הרום-המואר. רק פעם אחת יעביר עוד את ידו על כל אחד מכם, אנשים!לא בשידול או פיתוי, אלא באופן מעשי, שווה-נפש, אם יתפסו בו או יניחו לו לחלוף על פניהם. זהו רצון-האל, שאתם עצמכם תשקיעו את המאמץ הנדרש לשם-כך!
פחד, חרדה חסרת-גבולות היתה אוחזת את האנושות, לו רק ידעה את גודל האלוהים, המולך בכוחו הזוהר וחסר-הגוף במרחק הבלתי-מושג. בלתי-מושג אף עבור מלאכי-השרת הטהורים ביותר בממלכת-האל!
ורוחות-אנוש רבות מחשיבות עצמן לעתים ביוהרה כאלוהיות, כאילו באו מן המקור, או יהפכו אלוהיות בהגיע השלמות הסופית, ואף יותר מכך, אולי אף כחלק מן האל עצמו!
הן, כיצירי קרינה בלבד, יכולות להגיע אל המודעות רק בהסתעפות האחרונה ביותר, שאחרת הן חלשות מכדי לשאת את לחץ האור שכבר התקרר פעמים כה רבות, הן רוצות לשאת בְּקִרְבָּן את תדר-האל, ואינן יכולות כלל לתפוש את מהות הבריאה האלוהית, לא כל-שכן את מהות האל עצמו!
הן אינן אלא שוגות בדמיונות-שווא, המבוססים על הסבך המחניק של שאיפותיהן עבור עצמן, הסוגדות ל"אני" האהוב ומקדשות אותו. הענווה שלהן היא חילול מתועב של קדושת-הבורא הטהורה! בהבליהן היומרניים וצביעותן החתרנית הן היצורים המתועבים ביותר על-פני האדמה.
ואלו בדיוק הם היצורים האנושיים המעזים להתעלם מרצונו של האל בבריאה, ולהציב במקומו את רצונם שלהם כאמת-המידה הבלעדית ולהניח לו להנחותם בחשיבתם ומעשיהם.
בכל אשר על-פני האדמה כבר פשה הארס. דבר אינו מתרחש עוד לפי רצונו האמיתי של האל, רק לפי רצונו של האדם, שאף עיצב לעצמו את רצון-האל בהתאם לשאיפותיו, וכעת הוא טוען בחוצפתו, רק משום חשיבתו-העצמית, כי זהו רצון-האל וכי לא ייתכן אחרת! ואת חשיבתכם אתם מכוונים בהתאם לשאיפותיכם!
חטא, ניאוץ וחילול-הקודש בכל. בכל מקום בו דרכה רגלו של האדם, שם הפיץ את הרעל. בכל מקום בו השפיע עם חשיבתו, שיכולתה מגעת רק לשמש כגרעין, כמרכז-הווייתו ופעולתו, ומסוגלת לראות רק את האדם עצמו, שם הפעיל את רצונו בניגוד לרצון-האל והסיט הכל לעבר קשיות-עורפו המזיקה.
בהחלטיות מאוסה הוא מנכס לעצמו גם את זכות-ההחלטה לגבי דברים שאינם נוגעים לו כלל על-פי חוקי-האל הקדושים, המעוגנים היטב בבריאה ושבפניהם היה עליו לכוף ראשו, אם ברצונו לחיות בשלום.
אולם בזאת אינו רוצה! לפי דבריו אמור האל לשרתו לפני האחרים, כתימוכין ליוהרתו; משום שהוא אומד מדי יום, אף מדי שעה לעתים-קרובות, את מחשבותיו ואת מילותיו שלו עצמו, וכן את מעשיו, כאילו התבקשו על-ידי האל, ואף קורא את האל להעיד על צדקתו!
וצדק יהיה אכן לכל אחד כעת, הצדק הקדוש, אולם אחר מזה שהוא סבור!
גם מה שעושה יושב-הארץ הוא שגיאה, משום שהרחיק עצמו אפילו מן האל. מן המסד חייב תחילה הכל להתחדש, לפני שיוכל לזכות שוב בחסד בפני האל.
אפילו התפישה שעיצב לעצמו האדם עבור האל היא שגויה! שכן אפילו בכך ניתן מיד לזהות בקלות את ידה של היוהרה האנושית, עד כדי-כך היא טבועה כבר במוח האנושי. ועליה נשען כל המבנה השקרי של החשיבה והפעולה גם יחד. האדם אינו מכיר עוד את אלוהיו, אלא יצר ממנו רק תמונת-אליל נוחה עבור עצמו! על בסיס שקרי כזה לא יוכל לעמוד כל מבנה נכון. כל העומד על-גבו חייב לקרוס.
האדם, אפילו כשרצונו טוב, אינו ראוי עוד שיסייעו בידו. רק אהבתו הבל-תתואר של האל מביאה לכך שבכל-זאת תינתן הזדמנות להענקת עזרה עוד פעם אחת!
ואולם, לאנושות תינתן רק עוד הזדמנות אחת זו, ולא עוד. כמו הטובעים, שניתן לשלוח אליהם גלגל-הצלה בלבד, בעוד כל יתר האפשרויות אינן בנות-ביצוע.
כך גם עבורכם, אתם האנשים! נואשים תיאלצו להיאבק עבור עצמכם, תיאלצו לדאוג לכך שאתם עצמכם תתפשו במועד את גלגל-ההצלה הזה, שנשלח אליכם.
גלגל-ההצלה הזה נשלח אליכם במילתו של האל, ועל-כן, הילחמו כעת על קיומכם, בכל מאודכם, אחרת קרוב היום בו יכו בכם הגלים! –
הקראה משותפת של הפרקים, לפי סדר יציאתם, מתקיימת מדי יום א' בשעה 20:00 בקבוצת טלגרם ייעודית.
להצטרפות: https://t.me/hameser
את הספר המקורי, בשפה הגרמנית בגרסת PDF ניתן להוריד בקישור זה.
תרגום ועריכה - יולי רמון, 24.05.2023