עבד רו-שין
36. כוכב ההבטחה (כוכב בית-לחם)
אור יהיה כעת כאן, על-פני האדמה, כפי שאמור היה להיות אז, כאשר כוכב-ההבטחה זהר מעל אורווה אחת בבית-לחם.
אולם האור נספג אז רק על ידי מעטים בלבד, ששומעיהם הסתירו ועיוותו את ששמעו, לפי אופיים של יושבי-הארץ, כשהם מנסים להשלים את שנשכח מהם באמצעות מחשבותיהם האישיות, וסופם שיצרו רק תוהו, והוא שאמור להתקבל כיום כאמת ללא-עוררין.
בפחדם, שמא יקרוס הכל אם ייחשף ולו העמוד הקטן ביותר כשגוי, הם נלחמים ומכפישים כל קרן-אור העשויה להביא את ההכרה, וכשלא עולה בידם אחרת, מגחיכים אותה בזדון מרושע, הנובע בבירור מן הפחד!
ואולם רק לעתים רחוקות ניתן למצוא חשיבה בהירה על-פני-האדמה.
ועל-אף-זאת, חייב אורה של ידיעת-האמת להפציע לבסוף אצל כל האנושות.
הגיעה העת שבה כל חוליי המוח-האנושי יסולקו מן הבריאה, כדי ששוב לא ימנעו את ההכרה בכך שהאמת נראית אחרת מן התמונות חסרות-האחיזה, שהיהירות המתרברבת והחוש-העסקי, האשלייה החולנית והצביעות, יצרו מתוך הרפש הביצתי של המגבלות הנמוכות בתשוקתם לכוח-ארצי והערצה.
ארורים יהיו אלו אשר שיעבדו מיליוני אנשים בדרך זו של הונאה, עד שאף אינם שוקלים עוד לפתוח עיניהם אל האור, אלא מגנים בעיוורון כל דבר המגיע לאזניהם ומצלצל אחרת ממה ששמעו עד-כה, במקום להאזין סוף-סוף בשום-לב ולבחון, שמא החדש הזה מקדם את הבנתם מכל מה שלמדו עד כה.
האוזניים אטומות ותשומת-לב חרדה מוקדשת לשמירה שלא יחלוף דרכן משב-רוח רענן, וכל-זאת רק משום עצלות ופחד, פן אוויר רענן זה, עם התאוששות העירנות-הרוחנית שהוא נושא עמו, ידרוש מהם ויאלצם למאמץ אישי. זאת בניגוד לדמדומי-המוח הנוחים לכאורה, שתוצאתם היא שינה ארוכה ועמוקה, המתירה יד-חופשית רק לערמומיותו המעוותת והמשחיתה של השכל!
אולם לא יועיל לכם לאטום את אוזניכם בפני המילה החדשה, לעצום עיניכם כדי למנוע מן האור לסנוור ולהחריד אתכם!
כעת יהיה עליכם להיקרע באלימות מתוך ההלם העצוב הזה! קופאים תעמדו מול האור-הקר המקלף מעליכם בלא-רחמים את כל העטיפות השקריות. קופאים משום ששוב לא ניתן להצית את ניצוץ-רוחכם, שיחמם את ליבכם מתוככם והחוצה כדי להתאחד עם האור.
והרי כה-קל הדבר עבורכם, קשה להאמין; שכן אין לכם כל צורך במאמץ לשם כך, אף לא לשם שקילה ובדיקה.
בדיוק משום שלא ניתן לבחון את חוקי-הטבע האלוהיים, חייבים הנכם להאמין, בלא לחקור אחר ה"איך" וה"למה", אמונה-עיוורת, והיא נראית לכם גדולה מכוחכם!
אתם, החושבים עצמכם מאמינים במיוחד, בדרככם הנוחה, נעלים מכל-ספק ו... חשים בנוח, בטוחים, אצילים, גאים ומבורכים!
ואולם אתם לא העליתם עצמכם מעל לכל-ספק, אלא אך-ורק עקפתם אותו בפחדנות!
רוחכם היתה איטית מכדי לעשות דבר-מה, והעדפתם את האמונה-העיוורת על-פני ידיעת ההתרחשות הטבעית על-פי חוקים שהם רצון-האל. ובכך סייעה לכם השירה, שהיא יציר המוח-האנושי. משום שככל שקשה יותר להאמין בדבר, ככל שהוא בלתי-נתפס יותר, כך נוח וקל יותר לתת בו אמון-עיוור, ואין כל דרך אחרת בעניינים כגון זה. שם כבים הידע והידיעה-המוחלטת.
הבלתי-אפשרי דורש רק אמונה-עיוורת וחסרת-אחיזה; כל אפשרות אחרת תעורר מיד את החשיבה העצמית. במקום בו נמצאת האמת, המציגה תמיד את הטבעיות והעקביות, שם גם תפעלנה החשיבה וההבנה מעצמן. תהליך זה ייפסק רק כאשר אין עוד בנמצא דבר שהוא טבעי, ואז גם לא תתקיים בו האמת.
ורק דרך ההבנה ניתן להפוך דבר לידיעה-מוחלטת, ידיעה שהיא בלבד תעניק ערך לרוח-האנושית!
וכך, עם כל-זאת, נסגר גם המעגל שנפתח עם הנץ כוכב-ההבטחה מעל בית-לחם!
וסגירת-מעגל זו חייבת להשליך את השקרים שבמסורות, ולהביא לניצחונה של האמת. האופל שיצרה האנושות יפוזר כעת באמצעות האור החודר!
כל האגדות שנטוו במרוצת הזמן סביב חיי ישוע חייבות לקרוס, כדי שיוכל להופיע סוף-סוף כשהוא טהור, נאמן לחוקי-האל, כפי שלא היה אפשרי כלל אחרת בבריאה הזו. עד-כה, עם הכתות שיצרתם בעצמכם, ניאצתם את שלמותו של הבורא, האל שלכם, בקלות-דעת מחללת-קודש.
ביודעין ובכוונה-תחילה אתם מציגים אותו כבעל-רצון בלתי-מושלם. דיברתי כבר על-כך, ובאפשרותכם לעוות ולסלף כרצונכם, ואולם שום צידוק לא יגן עליכם מפני ההכרה, שהייתם עצלים מכדי לחשוב עבור עצמכם. אינכם מעניקים כבוד לאל, כאשר אתם מאמינים באופן-עיוור בדברים, אם אינם תואמים ומתיישבים עם חוקי-הבריאה. ואולם, כאשר אתם מאמינים בשלמותו של הבורא, הרי עליכם לדעת שדבר בבריאה לא יכול היה להתרחש, לולא תאם בצורה-מדויקת גם את השלכותיו בחוקי-האל הבלתי-משתנים. ובזאת בלבד תוכלו לכבדו באמת.
זה הסבור אחרת, מטיל-ספק בשלמות-הבורא, באלוהיו!
שכן, במקום בו ניתן לשנות או לשפר עדיין, שם לא היתה קיימת כל שלמות! התפתחות, מאידך, היא דבר אחר. ההתפתחות תוכננה מראש והיא רצויה בבריאה הזו. ואולם היא חייבת להתרחש כתוצאה מפעולתם של החוקים הקיימים כבר.
וכל זה אינו יכול להניב דברים הנלקחים כמובנים-מאליהם על-ידי מאמינים כה רבים, על אחת כמה-וכמה כשהם נוגעים לחייו של הצלוב!
עורו סוף-סוף מחלומותיכם, והיו כנים עם עצמכם!
נאמר לכם שוב, שעל-פי החוקים בבריאה, לא תיתכן לידתו של כל גוף-אנושי על-פני האדמה, בלא התעברות-פיזית תחילה, כפי שלא תיתכן גם עלייתו של גוף-גשמי אל ממלכת האת'ר לאחר פטירתו, ועוד פחות מכך אל ההווייה או אף אל הרוחניות! ומשום שישוע חייב היה להיוולד כאן על-פני-האדמה, הרי שהתרחשות זו כפופה אף היא להתעברות קודמת על-פי חוקי-האל בחומריות-הגשמית.
לו היה האירוע עם הצלוב מתרחש באמת כפי שדווח במסורת, היה האל חייב לפעול בניגוד לחוקיו שלו, ואולם הוא אינו יכול לעשות זאת, משום שהוא מושלם מלכתחילה, וכך גם רצונו, הבא לידי-ביטוי בחוקי-הבריאה.
זה המעז לסבור אחרת, מפקפק בשלמות זו ובכך גם באל עצמו!
ואולם האל, בלא שלמותו, לא היה כלל אל. אין לכך כל צידוק!
ובוודאות הפשוטה הזו אל לה לרוח-האדם לפקפק, גם אם משמעות הדבר שעליכם לנער כעת את יסודותיהן של תפישות אחרות שבהן דבקתם עד-כה.
כאן יש רק זה - או זה. הכל, או לא-כלום.
לא ניתן לבנות כאן גשר, משום שלא יכול להתקיים באלוהות כל דבר העשוי למחצה, בלתי מושלם! ואף לא בכל דבר אחר העוסק באל!
ישוע נוצר בחומריות-הגשמית, אחרת לא היתה מתאפשרת לידתו-הארצית.
רק מעטים באותה תקופה זיהו את הכוכב כהגשמת-ההבטחה. כך היה במקרה של מריה עצמה ושל יוסף שהפנה מבטו באימה.
שלושה מלכים מצאו את הדרך אל האורווה והעניקו מתנות ארציות; אולם אז עזבו את הילד חסר-הגנה ושבו על עקבותיהם, ואמורים היו לפלס את דרכו על-פני-האדמה בעזרת אוצרותיהם, עוצמתם, כדי שלא יאונה לו כל-רע בעת מילוי שליחותו. הם לא זיהו במלואה את הקריאה מגבוה, אולם בכל-זאת היא האירה את דרכם במידה שהספיקה כדי למצוא את הילד.
אי-שקט פנימי דחף את מריה לצאת מנצרת, ויוסף, שראה את סבלה הדומם, את כמיהתה, מילא את בקשתה ולו כדי לשמח את ליבה. הוא העביר את האחריות על הנגרייה לעוזר המבוגר ביותר ונסע עם מריה והילד לארץ רחוקה. בשגרת-העבודה והדאגות היומיומיות, התפוגג לאיטו אצל שניהם זיכרון הכוכב-הקורן, ובייחוד משום שישוע לא הציג כל מאפיינים יוצאי-דופן בשנות צעירותו, אלא היה טבעי לחלוטין, ככל הילדים.
רק כאשר יוסף, שהיה תמיד חברו האבהי הטוב ביותר של ישוע, שכב על ערש-דווי לאחר חזרתם לעיר-מולדתם, ברגעיו האחרונים על-פני-האדמה, הוא חזה בצלב וביונה המופיעים מעל לישוע, שעמד לבדו לצד ערש-מותו. ומילותיו האחרונות שנאמרו בקול רועד היו:
"ובכן, אתה הוא, על-אף-הכל!"
ישוע עצמו לא ידע דבר מכל זה, עד הגיעו אל יוחנן, עליו שמע כי הוא מרצה דברי חוכמה ומטביל בנהר-הירדן.
בפעולת ההטבלה הגשמית הזו, עוגנה תחילת שליחותו בחומריות-הגשמית. הכבלים הוסרו. מאותו רגע ואילך ידע ישוע שעליו לשאת את מילתו של האב אל האנושות על-פני-האדמה.
כל חייו נפרשים לפניכם, כך, כפי שהיו באמת, מופשטים מכל שיגיונות המוח האנושי!
עם סגירת מעגל-ההתרחשות ייוודע הדבר לכל - בדין ובניצחון האמת, שלא ניתן יהיה עוד להסתירה לזמן רב!
מריה נלחמה בתוכה בספקותיה, שהלכו והתחזקו עקב דאגתה האימהית לבנה, עד המסע הקשה אל הגולגלתא. אנושיות טהורה וטבעית לחלוטין. רק שם נודעה לה שליחותו במלואה, ועמה גם האמונה.
ואולם כעת, עם חזרת הכוכב בחסדו של האל, יתפוגגו כל השגיאות והטעויות של אלו, אשר עמדו אז בקשיות-עורף והקשו על דרכו של המשוח ברצונם-האפל, ואשר כעת, עם סגירת-המעגל הגיעו אל ההבנה, מבקשים לתקן את שנכשלו בו או הזניחוהו.
ברצון לתקן תעלה בעבורם הגאולה, יחד עם הכוכב-הקורן.
חופשיים יוכלו אז לחגוג בהודיה, לזה אשר יצר בחוכמתו ובטובו את החוקים שעל-פיהם יישפטו כעת כל היצורים וייפדו.
הקראה משותפת של הפרקים, לפי סדר יציאתם, מתקיימת מדי יום א' בשעה 20:30 בקבוצת טלגרם ייעודית.
להצטרפות: https://t.me/hameser
נהניתם? החכמתם? נתרמתם? נשמח אם תתרמו בחזרה.
את הספר המקורי, בשפה הגרמנית בגרסת PDF ניתן להוריד בקישור זה.
תרגום ועריכה - יולי רמון, 20.11.2023