היכלי-אמנטי נמצאים בין הממדים הגבוהים והנמוכים, ומעוותים את האמת היחידה הקיימת ביקום.
היכלי-אמנטי
לוח-האזמרגד השני מדבר על היכלי-אמנטי. אולם למה מתכוון תות' כאשר הוא מתייחס להיכלי-אמנטי?
קיימות השערות רבות מה אמורים לייצג היכלי-אמנטי - החל מתחומים מיסטיים וכלה בשערי-כוכבים לחללים חבויים המצויים מתחת לספינקס. תפישות שגויות נולדות בקלות כאשר מתייחסים למלים במשמעותן המילולית, וכפייתן מן התחום המיסטי אל התחום הגשמי היא שגיאה נפוצה.
היכלי-אמנטי פועלים כמסנן מעוות בין גופנו הגשמי ובין הנשמה. זהו תחום בין נקודת-אומגה ובין העולם התלת-ממדי שלנו. גלגול-נשמות מתרחש מתוך היכלי-אמנטי בחזרה אל גופני הפיזי. כך ימשיך הדבר ויתרחש עד ש"תבינו" סוף-סוף, דהיינו - תגיעו להכרה שהעולם הפיזי אינו אלא אשלייה.
המונח "נקודת-אומגה" (שמאוחר יותר יכונה "אינ-ספירה"), נטבע לראשונה על ידי פייר טיילהרד-דה-שרדן, ומייצג את הדרגה הגבוהה ביותר של תודעה (תודעת-האל). נקודת-אומגה היא היעד אליו מגיעים לאחר חציית היכלי-אמנטי. היכלי-אמנטי, שהם האולם האחרון של המראות, הוא תחום האשלייה הגדולה. ניתן לחצות אותו רק בשילוב של ידע, חוכמה, והיעדרה המוחלט של הקארמה.
אם רעיון זה מהדהד בכם בצורה נכונה, ממתינה לכם משימה עצומה!
"זה אשר צמח והתקדם מתוך האפלה, הרים עצמו מחשכת-הליל אל עבר האור, ישתחרר מהיכלי-אמנטי, והוא חופשי מפרחי האור והחיים".
- תות'
נקודת-אומגה היא המציאות האמיתית היחידה, כל הממדים הנמוכים יותר הם אשלייה. בילדרפס
הקרנה של מציאות גבוהה יותר
העולם בו אנו חיים הוא הקרנה של נשמות. הנשמה מסוגלת להגשים עצמה באמצעות "התמרת פורייה" (Fourier transform - FT). חומר אינו אלא תופעה מנטלית טהורה, ולא ההיפך, כפי שסבור המדע.
עולם החומר הוא הקרנה של האמת הגבוהה ביותר, כלפי מטה אל ההקרנה הנמוכה ביותר, שם היא הופכת להולוגרמה מוחשית, שאנו מכנים אותה בשם חומר. קיימות נקודות דימיון לחיבורו של אפלטון על "אלגוריית המערה", בה צפו אנשי-המערות בצלליותיהם שעל הקיר, במקום לראות את המקור (האור) שנמצא מאחוריהם.
בעיקרון - חומר הוא תוצאה של המוח. הכל נראה כאילו נמצא במקומו ומוחשי, אז איך ייתכן שמדובר באשלייה? זהו מושג שעלול להיות קשה ביותר להבנה.
כפי שלמעלה, כך למטה. היכלי-אמנטי קיימים בין העולם התלת-ממדי ובין עולם הנשמה. בין תחום התדרים ותחום החלל-זמן. בין התלת-ממד ובין הממדים הגבוהים ביותר (6). בילדרפס
החושים מתנסים באשלייה
למדנו מלידתנו להסתמך על חושינו, ואנו מתוכנתים לחשוב במונחים של חומר ולא של מחשבה. למדנו את הראיון שמוחנו הפיזי, זה העשוי מאטומים מתים, מייצר את כל מחשבותינו כולן. על רעיון שטחי זה עלינו להתגבר. או נכון יותר, עלינו לזנוח אותו לחלוטין. זוהי פרדיגמה שקרית.
כאשר אתם נופלים קורבן לרעיונות מדעיים-גשמיים, סביר להניח שתאבדו את דרככם ותתעו בהיכלי-אמנטי. עד שתגיעו סוף-סוף, ותצליחו לחצותם - השער הראשון נשמר על ידי ארקון - תיזרקו לאחור, כל פעם שוב ושוב, אל תוך גוף חדש.
בחברה הנוכחית שלנו, אנו מאומנים להסתמך על חושינו כעל איברי-החישה שלנו לאמת. בחיי-היומיום אנו לומדים להתנסות בעולם דרך חושינו. היות ואני מותנים בדרך זו בלא-הרף, אין באפשרותנו לפצח את הסודות האוניברסליים.
עלינו להכיר סודות אלו אם ברצוננו להפנימם ולחוות אותם בעודנו בתקופת חיינו הארציים. ידיעה בלבד אינה מספיקה.
אלים כשומרי-שערים
כאשר אנו נסמכים על חושינו בלבד, אין באפשרותנו להבין את הבלתי-נראה, את האמת הנסתרת המונחת בבסיס כל חומר. מה שחושינו תופשים מומר לאותות, והם מפוענחים על-המוח למצג של מציאות.
אולם אין שום דרך לבדוק אם הדבר שאנו תופשים הוא אכן "אמת", ולא מצג חומרי בלבד. חסרים לנו איברי-החישה לאמת. האמת המוחלטת ניתנת לתפישה רק באופן מנטלי, בייחוד על ידי הבנת המציאות המתמטית באמצעות "בינת-הלב" (באופן אינטואיטיבי).
היקום שלנו הוא מתמטי טהור ב-100%, וזוהי הסיבה לכך ש"האל" הבלתי-הגיוני של התנ"ך אינו אל אמיתי. הוא אינו אלא שומר-סף, המנעול בדלת, שאותו הפכו כמה דתות לאל. תבונה טהורה היא איכות-אלוהית, וזו הסיבה שאנשים כה רבים נמשכים לדפוסים מתמטיים.
מהות הנשמה האנושית היא אלוהית, ונבראה בצלם-האל, אך באופן טרגי, לרוב האנשים אין כלל מושג מה הם באמת.
הפלרומה נשמרת על-ידי דרגות רבות. העולם הבלתי-גשמי נתפש על-ידי יודעי-הנסתר בצורה כזו. הוא תואם את דרכיה החדשות של החשיבה המדעית. מריו בילדרפס
הפלרומה
בהתאם לתיאוריית-המיתרים, הקרויה גם תיאוריית M, העולם התלת-ממדי הפיזי כולל לפחות 7 ממדים מעליו. סך-כל הממדים לפי תיאוריה זו הוא 10. היכלי-אמנטי ממוקמים בממדים הגבוהים יותר, ונשלטים על ידי ישויות אנרגטיות טהורות, שדתות מסוימות מכנות בשם "האל הכל-יכול", "יהווה", ו"אללה". שוב, ישויות אלו הן שומרות-הסף. אפלטון כינה אותן בשם "דמיורגים". הדמיורג לובש צורות רבות, ושומר יחד עם הארקונים על שערי הפלרומה.
האנרגיות הללו מעוותות את הרטט הטהור שנשלח מן הדרגה הגבוהה ביותר, הפלרומה. זוהי חובתו של כל אחד להתגבר על העיוות. זוהי משימתה האמיתית של האנושות על-פני האדמה.
תות', הידוע כאל-החוכמה המצרי.
להיות או לא להיות
אין כל רע בלהיות בעל מקצוע ולעבוד קשה. מזווית-ראייתם של לוחות-האזמרגד, על-כל-פנים, זיהוי עצמכם עם חיי החומר הארציים בלבד ("אני זה או זה") מוביל לעתים קרובות ליכולת נמוכה של מודעות-עצמית, שבתורה תגרום לנשמה, לאחר המוות, להיעצר באחד מן השערים.
האופן בו אתם מזהים עצמכם אינו קשור לקיומכם הפיזי - זהו מצב מנטלי אותו אתם נושאים עמכם לאחר מותו של הגוף הגשמי. נשמות המגיעות אל השערים בלא שתהיה להם יכולת לנוע אל מעבר לתפישה החומרית של עצמן, יופשטו מזכרונותיהן ויישלחו חזרה למטה, אל הארץ, כדי לחזור על כל התהליך מחדש. הן יתגשמו שוב בצורה מסוימת, בהתאם לקארמה שצברו.
הדמיורג - האל הנמוך יותר, הציב 8 דרגות של שמירה. יודעי תורות-הנסתר בעת-העתיקה כינו שומרים אלו בשם ארקונים, או "מלאכים שחורים". כל עוד קיים רטט בתוככם ואתם רוטטים בתדר זהה לזה של אחד מהארקונים, אתם תזוהו כאחד מהם, ונשמתכם תישלח חזרה למקום ממנו הגיעה. זה אולי נשמע קל להיפטר מרטט בלתי רצוי, אבל בפועל מדובר בתהליך קשה ביותר. היפטרות מן הרטטים הארקוניים היא משימתכם האמיתית כאשר אתם נמצאים כאן על-פני האדמה.
חיים שקטים ורגועים, בשילוב חקר-עצמי מעמיק, יכולים לסייע להולכים בנתיב זה. אולם עזיבת אזור-הנוחות על בסיס קבוע, יחד עם חקירה-עצמית קפדנית - על בסיס יומיומי, הם הכרח בתהליך זה.
הארקונים מונעים מנשמות לא בשלות את הכניסה ל"גן-העדן", שהוא השלב הקודם לממלכה-האמצעית, ואחריה לפלרומה. הדרך להפוך אחד עם האל, הפלרומה, נשמרת בקנאות רבה. רק נשמות ששחררו עצמן לחלוטין, והגיעו לדרגת הצדק העליונה, יורשו להיכנס אל הפלרומה.
נאמר על ידי תות', שבמקרה קיצוני, יצליחו מספר נשמות בלתי-טהורות לעבור את כל השערים ולהיכנס לגן-העדן על ידי רמייה ועקיפת החוקים. נשמות אלו יישלחו אל הגיהנום. זהו סוף המשחק עבור נשמות אלו, כל עוד יקום זה קיים - עד המפץ הגדול הבא.
ביטויו של ממד גבוה יותר
לוחות-האזמרגד כתובים בשפה שמקורה בממד גבוה יותר, אולם מובאת לידי-ביטוי בממד הנמוך יותר שלנו. זאת בדומה לרעיון ההקרנה של צורה תלת-ממדים על משטח דו-ממדי. במקרה של הלוחות, הדבר מתבטא לא בצורה אלא בטקסט.
הבה נניח שמרובע מן הממד השני יכול היה לדבר. הוא היה מסביר כיצד נראית קוביה מן הממד השלישי, אולם תיאורו היה נשמע מצחיק, בשני הממדים. לו ניסתה הקוביה להסביר כיצד נראה עולמה, הסברה היה מבלבל את המרובע. הקוביה תזדקק לחוכמה רבה ביותר, כדי להסביר למרובע את עולמה.
למעשה, אין כל דרך לבטא בשפתנו את משמעותו האמיתית של ממד גבוה יותר. דבר כזה אפשרי רק על ידי פיתוח תחושה ("בינת-לב" מתמטית) מתוך פנימיותנו, דרך נשמתנו. כדי לשלב תחושות עם תבונה, מן ההכרח הוא לתפוש את האמת המוחלטת. התבוננות פנימית (מדיטציה) היא המפתח לכל זה.
כל מה שנכתב בלוחות-האזמרגד חייב להיבחן ב"עיניים" של הממד הגבוה ביותר, ולא ניתן להתייחס אליו כפשוטו, כפי שאנו עושים עם המילים בעולם הממד-השלישי שלנו.
"על-פני האדמה, האדם נתון בכבלים, כבול אל המרחב והזמן ואל מישור הארץ".
- תות'
בורות שומרת את עולמכם התחתון ללא-שינוי
בורות היא זו השומרת את היכלי-אמנטי על-פני האדמה ללא-שינוי. כאשר האגו אינו מודע, זוהי רק השתקפות של משהו גדול יותר - הנשמה. הבורות מחזיקה את האגו כאחראי על כל הפעולות, וכך שומרת את הנשמה שקועה במישור החומרי.
כל אדם הוא ביטוי של היקום ומהווה ניצוץ נצחי שנבע מן האש הנצחית. דואליות, יהירות, קנאה ואופל קיימים רק הודות לבורות.
מטרת-החיים על-פני האדמה היא להיחלץ מהיכלי-אמנטי ולהפשיל את מסכי האשלייה הגדולה. לכן, יש לנצח את הבורות. וזוהי העבודה הקשה ביותר, במשרה-מלאה, שיש לאדם על-פני האדמה.
"צעד אחד כבר נכבש בנתיב הארוך כלפי מעלה, וההר-המואר הוא כעת אינסופי. ואולם עם כל צעד שנצעד, יגבה ההר; והתקדמותנו אך תרחיק את המטרה."
- תות'
הדמיורג והאגו
הישות (אלוהים) המוזכרת בתנ"ך חרגה בחוסר-צייתנות מאופיו של מקורה - הפלרומה של אהבה טהורה. לפי תות' ומקורות אחרים (יודעי תורת-הנסתר), הדמיורג אינו הישות הגבוהה ביותר, אף שהוא מציג עצמו ככזה.
בלא יוצא-מן-הכלל, דתות מאורגנות רבות מוליכות-שולל בכך שאינן מסבירות כיצד בנוי עולם האשלייה. האל בתנ"ך הוא שומר-הסף, ואולם הוא מציג עצמו כבוס הגדול. ישות זו (או כוח-עליון) מפריע לאמת היקומית כמו מסנן-צבע לפני המצלמה, ומקשה עוד יותר על מציאת האמת.
איסוף מידע-עצמי הוא הצעד החשוב ביותר בהגעה אל החוכמה. התחילו להתאמן על-ידי הקרנת אהבה וחמלה סביבכם. למה זה קשה כל-כך? משום שברוב המקרים ה"אני" הקטן, האגו הפגום, המלא ברחמים-עצמיים, עומד בדרככם אל החופש הבלתי-מוגבל ואל ההארה.
הדמיורג ציין: "אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ... לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי." במלים אחרות, הוא אמר: "יש עוד אלוהים, לא רק לצידי, אלא גם מעלי".
האגו הוא הדמיורג שלכם. האגו הוא שומר-הסף שלכם. הוא יציג עצמו כבוס האחראי ויזרוק את כל האחרים החוצה, אם יעזו להתנגד לרעיון. האגו הקולקטיבי של הקהילות הוא הדמיורג שלהן. וכן הלאה.
כפי שלמעלה, כך למטה.
אופן פעולת מסנן העיוות מן הממד העשירי כלפי מטה אל עבר הממד השלישי.
"עדיף לכבוש עצמכם, מאשר לנצח אלף קרבות. אז יהיה הניצחון שלכם. הוא לא יוכל להילקח מכם, לא על ידי מלאכים או שדים, לא בשמיים ולא בארץ."
- בודהה
תבונה וחוכמה
תבונה וחוכמה מספקות את הדרך החוצה ממחילת-הארנב. אלו הן האיכויות האלוהיות הנדרשות כדי לעבור בהיכלי-אמנטי. ההקרנה החומרית של נשמתכם תמוחזר שוב ושוב בהיכלי-אמנטי כל עוד התבונה והחוכמה אינן ניצבות בראש סולם-הערכים שלכם. ואולם לא די בהן.
תחושות ורגשות הם האיכויות הנמוכות ביותר של בני-האדם (חישבו על שלושת הצ'אקרות הנמוכות), משום שהם אלו המתפתחים ראשונה. תבונה טהורה (כולל אינטואיציה - בינת-הלב) היא האיכות הגבוהה ביותר (חישבו על שלושת הצ'אקרות הגבוהות ביותר). מהות האלוהות - ההימלטות מהיכלי-אמנטי - היא לאזן בין שתי איכויות אלו בצורה שווה, במרכז הלב, בכל עת, ולא להעדיף את האחת על פני השנייה.
היקום הוא מתמטיקה. אין שום דבר אחר. רגשות ואמונה לא יסייעו בידכם למצוא את המפתח. גם לא האינטלקט עצמו. האיזון בין כולם הוא הדבר הדרוש.
הקריאה מביאה את הידע, אולם שיתוף המחשבות והרהור יחד עם אנשים הנמצאים יחד עמכם באותו מישור (או גבוה יותר) הוא הדבר החשוב ביותר שעלינו לעשות בחיים. הרהור פנימי, חקירה-פנימית, והבנת המניעים לתחושות ולרגשות, כולם הכרחיים כדי להגיע אל התודעה. חלק ניכר מזה נעשה באמצעות המדיטציה. סוקרטס כבר אמר: "חיים שלא נחקרו אינם שווים שיחיו אותם". זיכרו זאת למשך שארית חייכם.
זוהי המשימה האמיתית היחידה שיש לאדם על-פני האדמה.
"אז דיבר אלי הקול: לך באשר תלך. כך נצטווה. היה אדון לגורלך, חופשי לקבל או לדחות כרצונך. קח את הכוח, קח את החוכמה. והיה זוהר כאור בינות ילדי האדם".
- תות'
נהניתם? החכמתם? נתרמתם? נשמח אם תתרמו בחזרה.
נכתב על ידי בילדרפס, 1 ביוני, 2022. המאמר המקורי נמצא כאן
תרגום ועריכה - יולי רמון, 11.11.2023