ממשלה טובה בדבר אחד: היא יודעת כיצד לשבור את רגליך, ואז נותנת לך קביים ואומרת: "רואה? בלי הממשלה, לא היית מסוגל ללכת"...
חופש משמעו היעדר הצורך לשלוט באחרים.
ב-1973 כתב הסופר הארי בראון, בעיצומה של קריירה מנתצת מוסכמות, את הספר מנתץ המוסכמות העוצמתי ביותר שכתב אי-פעם. רוב ספריו של הארי היו ספרים בנושאי השקעות, ואף שהם רחוקים מלהיות יבשים, אף אחד מהם לא הכין את הקורא לריגוש וההתגלות שבספר ה"חופש" שלו. הספר, How I Found Freedom in an Unfree World, (כיצד מצאתי חופש בעולם בלתי-חופשי), היה הרבה יותר מסך-כל חלקיו. הוא היה בגדר פילוסופיה, ללא המטען המכביד הנלווה בדרך-כלל למילה "פילוסופיה".
הוא סיפק לקורא קווים מנחים ברורים ומוגדרים, כיצד להשיג חופש, וכן הסברים על האופן שבו אנו מחבלים בעצמנו במאמצינו להשתחרר. הוא גם מספק הצעות לאופן שבו נוכל להיפטר מן המכשולים הפנימיים הללו.
קראתי את הספר בשנת 1973, והוא שינה את חיי בצורה קיצונית, לטובה. הוא הראה לי מהו חופש, וכיצד להשיגו. הספר היווה עבורי כלי עבודה, משום שהבנתי שלעולם לא אהיה חופשי בארה"ב, אולם אוכל לעשות זאת בארצות אחרות, אם אדע את ההבדל שבין החוק הכתוב ובין רוח החוק.
ספר זה, שכבר אינו מודפס כיום, קשה ביותר להשגה, ואם תצליחו למצוא עותק שלו, כנראה שיעלה לכם הון קטן. לפיכך, שמחתי מאד למצוא רשימה זו, הכוללת חלק מעקרונותיו של הארי, באתר של פרדריק מאן, buildfreedom.com , שאף הסכים שאפרסמם באתר שלי - EscapeArtist.com .
עקרונות החופש של הארי בראון
הארי בראון מגדיר חופש כ"חייה את חייך כפי שאתה רוצה לחיות אותם".
הוא טוען שניתן ליהנות מדרגה גבוהה של חופש כבר כעת. הוא מציין כך:
אנשים רבים נמצאים במאבק חברתי מתמיד מתוך תקווה להיות חופשי - מצטרפים לתנועות, מקדמים תביעות פוליטיות, כותבים מכתבים לכתבי עת ולאנשי ממשל, מנסים לחנך אנשים אחרים. הם מקווים שיום אחד כל זה ישתלם להם.
אולם ככל שחולפות השנים, הם רואים מעט מאד, אם בכלל, שינוי בפועל. יש ניצחונות קטנים; אבל הכישלונות הודפים אותם כל פעם עוד יותר אחור ממה שהיו קודם לכן. העולם נראה כממשיך במסלולו, יהיה אשר יהיה. עד שהם מתים, בעלי התקווה נותרים משועבדים בדיוק כפי שהיו תמיד. התוכניות, התנועות, מסעות הצלב - אף אחד מהם לא נחל הצלחה. וכך, האדם הלא-חופשי ממשיך לחלום, להאשים, ולהישאר נטוע במקומו.
חייבת להיות דרך טובה יותר.
למרבה המזל - היא קיימת.
יש דרך התלויה באופן בלעדי במה שתבחרו לעשות. תוכלו לחיות את חייכם באופן שבו תרצו - בלי קשר למה שאחרים מחליטים לעשות בשלהם. ניסיון לשנות אחרים כדי למצוא את החופש שלכם, הוא ניסיון לעשות דבר שאינו בשליטתכם. מאידך, תוכלו להשתמש בשיטות לשחרור עצמי שנמצאות בשליטה מלאה שלכם.
יש שתי סיבות עיקריות לכך שאנשים נותרים משועבדים:
הם אינם מודעים למגוון האפשרויות והאלטרנטיבות העומדות לרשותם;
הם מקבלים בלא ערעור הנחות מסוימות המגבילות את החופש שלהם.
הארי מכנה אותם מלכודות ההנחות. כל עוד אינכם קוראים תיגר על הנחות אלו, הן יוסיפו לשעבד אתכם.
אם ברצונכם להגדיל את החופש שלכם, קריאת "How I Found My Freedom" של הארי בראון היא קריאת חובה עבורכם. איני מכיר כל ספר אחר המגיע אפילו לקרסוליו בהנגשת מידע כה עוצמתי ומשחרר זה. כאן באפשרותי רק להציג בפניכם סקירה קצרה.
מלכודות ההנחות העשויות להגביל את החופש שלכם:
מלכודת הזהות 1: האמונה שעליכם להיות מישהו אחר מאשר אתם עצמכם. עליכם להיות נאמנים לעצמכם.בררו עם עצמכם מי אתם; היו אתם עצמכם; עשו דברים בדרככם.
מלכודת הזהות 2: ההנחה שאחרים יעשו דברים כפי שאתם הייתם עושים. אינכם יכולים לשלוט באחרים, אולם באפשרותכם לשלוט באופן בו אתם מתנהלים מולם. הארי בראון אומר, "יש לכם שליטה עצומה על חייכם, אולם אתם מוותרים עליה כשאתם מנסים לשלוט במישהו אחר".
מלכודת האינטלקט: האמונה שרגשותיכם חייבים להיות תואמים לתקן אינטלקטואלי קבוע מראש. לרגשות עדיף להתייחס כאל אותות המספרים לכם "מה שלומכם".
מלכודת רגשית: האמונה שבאפשרותכם לקבל החלטות חשובות כשאתם מצויים בעיצומה של סערת רגשות.
מלכודת מוסריות: האמונה שעליכם לציית לקוד מוסרי שהוצב בפניכם על ידי מישהו אחר. כדי להפוך לכשירים (וחופשיים) עליכם לחזק את הבנתכם לגבי הקשרים הקוגניטיביים שבין מעשיכם ובין תוצאותיהם. מוסריות הינה, בבסיסה, סדרה של חוקים כלליים הנוגעים למה צודק לעשות ומה לא צודק, ובאופן כללי מעורבות בהם השלכות מהותיות. פעולה עיוורת על פי קוד מוסרי של מישהו אחר, היא בעלת נטייה להפחית את כשירותכם, משום שהיא מונעת מכם ליצור את הקישור הקוגניטיבי הנכון בין מעשיכם ובין תוצאותיהם.כדי להיות חופשיים, עליכם ליצור לעצמכם קוד מוסרי אישי.
מלכודת היעדר האנוכיות: האמונה שעליכם להציב את אושרם של האחרים לפני אושרכם האישי. עולם של ערך מקסימלי הוא פונקציה של סך-כל ערכם המקסימלי האישי של כל פרט ופרט בו. אתם מכירים את עצמכם ויודעים מה ערככם טוב יותר משאתם מכירים אחרים ויודעים את ערכם.לכן, אתם כשירים הרבה יותר להעלאת ערככם העצמי מאשר להעלאת ערכם של אחרים. וכך - ערך מקסימלי מושג על ידי כך שכל פרט מעלה למקסימום האפשרי את ערכו האישי שלו עצמו.
משום שאנו חיים בעולם שהוא "עוגה מתרחבת" - ניתן להגדיל ערך אישי, ובו זמנית להוסיף בכך לערכם של אחרים. אנו מעצימים את ערכנו האישי על ידי יצירת ערכים שאחרים יוכלו לבחור מתוכם. יש להעמיד בסימן שאלה את ההנחה ש"אנוכיות" ו"בצע-כסף" מקורם ברשע.
מלכודת הקבוצה: האמונה שעל ידי חלוקת אחריות, מאמץ, ותגמול עם אחרים, באפשרותכם להשיג יותר מאשר דרך פעולה עצמאית ואישית; האמונה שמישהו יכול לדבר בשמו של אחר.
כדי להתגבר על מלכודת הקבוצה, ניתן לארגן את הקבוצות באופן כזה, שהקשר בין המעשים, התוצאות והגמול עליהם יהיה ישיר עד כמה שניתן. למשל - במקום לשכור כוח אדם נוסף, ניתן להעסיק קבלני משנה.
מלכודת הממשל 1: האמונה שממשלות ממלאות תפקידים חברתיים בעלי ערך הראוי לתמיכתכם.
מלכודת הממשל 2: האמונה שאתם חייבים לציית לחוקים.
מלכודת הממשל 3: האמונה שניתן לסמוך על ממשלה שתבצע שינוי חברתי עבורכם.
מלכודת הממשל 4: הפחד שהממשלה היא כה חזקה שהיא מסוגלת למנוע ממכם להיות חופשי.
כמובן, הרוב המכריע של אנשים מאמינים שהרעשים והקשקושים של אנשי הממשל מהווים "חוק". יש גם עדרי ביורוקרטים, משטרה, שופטים, המתייחסים אל "החוק" כאל תורה מסיני. אם הם חושדים שאינכם מכבדים את "חוקיהם", הם נוטים להרגיש מאוימים ועשויים לנהוג בנקמנות קיצונית. יש תקופות בהן החופש שלכם תלוי ביכולתכם לשכנע אותם שאתם "אכן מכבדים" את הרעשים והקשקושים שהם מכנים בשם "החוק".
מלכודת הייאוש: האמונה שאנשים אחרים יכולים למנוע מכם להיות חופשיים. אתם תמיד חופשיים להמשיך הלאה ולפתוח בחיים חדשים.
מלכודת הזכויות: האמונה שזכויותיכם יעניקו לכם חופש. ארצות הברית אמורה להיות הארץ שבה זכויות אישיות מסוימות מובטחות באמצעות החוקה, ופקידי הממשל אמורים להישבע לשמירתה של החוקה.ועדיין - גניבות, שוד, אונס, רצח וכד' מתרחשים מדי יום ביומו. יתר על כן, פקידי הממשל עצמם מפרים זכויות אישיות בעצם ההתעלמות מהן, על ידי מיסוי, תקנות, עוד מיסוי, ועוד תקנות.
בעת בחירת מעשיכם, עדיף לכם לשקול בזהירות את ההשלכות הצפויות בגינן, ולאו דווקא לפעול בהתאם ל"זכויותיכם".כפי שאמר מקס שטירנר, "יכול זה דבר נחמד, ושימושי במקרים רבים; משום שניתן להגיע רחוק הרבה יותר בעזרת כמה "יכול"ים מאשר עם שק מלא ב"מותר"ים."
מלכודת האוטופיה: האמונה שעליכם ליצור תנאים טובים יותר בחברה לפני שתוכלו להשתחרר. יהיה לכם קל הרבה יותר ותגיעו רחוק הרבה יותר אם תתרכזו בשינוי ושיפור עצמכם - וביצירת אוטופיית החופש והשפע של עצמכם - מאשר בניסיון לשנות את החברה.
כפי שהארי כותב:
"משני-העולם" הם חסרי כוח. הם חולמים על יצירה מחדש של העולם; אולם הם אינם יכולים לעשות זאת, ולכן, הם שמים את הדגש במקום בו הם חסרי כל יכולת לבצע שינוי.
אדם חופשי מזהה שאינו יכול לשנות את העולם, ולכן מרכז את כוחו ומאמציו במקום בו הם יכולים לבצע שינוי - וזהו הכוח האמיתי. הוא מבין שיש באפשרותו לבחור שלא להיות מעורב בתרחיש שאינו מתאים לו.
אז הוא מחפש אחר תרחישים שכן מתאימים לו. ואז הוא מגלה הרבה יותר הזדמנויות לתרחישים כאלו, שרוב האנשים יכולים רק לדמיין אותם.
אדם חופשי אינו מנסה לשנות את העולם או את חבריו או משפחתו. הוא רק מעריך כל מצב בהתאם לסטנדרט פשוט: האם זה מה שאני רוצה עבור עצמי? אם לא, הוא מחפש במקום אחר. אם כן, הוא נרגע ונהנה מן המצב - בלי הבעיות שרוב יתר האנשים מתייחסים אליהם כאל מובנות מאליהן.
אדם חופשי משתמש בכוח הבחירה העוצמתי שלו כדי להפוך את חייו לנוחים עבורו.
כוח הבחירה. הוא בידיכם. אולם אתם מוותרים עליו אם אתם מדמיינים לעצמכם שתוכלו לבחור גם עבור אחרים. אתם לא יכולים.
אולם תוכלו לבחור עבור עצמכם - מתוך מאות אלטרנטיבות מרגשות וגורמות אושר.
אז למה לא להשתמש בכוח הזה?
מלכודת העניינים הבוערים: האמונה שיש עניינים חברתיים דחופים הדורשים את השתתפותכם.
מלכודת ההשקעה הקודמת: האמונה שזמן, מאמץ וכסף שהושקעו בעבר חייבים להילקח בחשבון בעת ביצוע החלטה בהווה.אתם מכירים את האימרה העתיקה: "אל תזרקו כסף טוב אחרי שזרקתם כסף רע".
והארי בראון אומר: "בכל מקרה, השאלה היא: עם מה שיש לכם כעת, מה יהיה השימוש הטוב ביותר כדי להשיג יותר בעתיד?" מה ששילמתם כדי להגיע למקום בו אתם נמצאים כעת הוא חסר כל רלוונטיות; המשאבים הללו אינם קיימים עוד, ולא ניתן להשיבם, אחת היא מה תעשו.
מלכודת הקופסה: קופסה היא כל מצב לא-נוח המגביל את החופש שלכם. מלכודת הקופסה היא האמונה שמחיר היציאה מהקופסה גבוה מדי מכדי לשקול אותו. הבעיות הקשורות בשמירה על תמונת מצב שגויה הן חלק ממלכודת הקופסה. כדי לצאת מן הקופסה, יש לשקול שלושה גורמים, דהיינו - חסרונותיה של הקופסה: המחיר אותו אתם משלמים כדי להישאר תקועים בקופסה; מחיר הבריחה מן הקופסה; והאפשרויות העומדות לרשותכם לאחר היציאה מן הקופסה, דהיינו - התועלות שניתן לקבל מן היציאה עצמה.
ברור - נישואין יכולים להיות קופסה.יש עיקרון חשוב מאד: ככל שתקדימו לשלם את מחיר היציאה מן הקופסה, כך הוא יהיה נמוך יותר. במלים אחרות - ככל שתישארו יותר זמן בתוך הקופסה, כך יעלה לכם יותר לצאת ממנה.
מלכודת הוודאות: הדחף לפעול כאילו המידע שבידיכם הוא ודאי לחלוטין. ראשית, תפישותינו מוגבלות וכפופות לטעויות. שנית, מידע הוא דבר מתפתח ודינמי. מחר נדע יותר ממה שאנו יודעים היום. חלק ממה שאנו יודעים היום יוכח כטעות על ידי מה שנגלה מחר.
היות ואנו תמיד פועלים על סמך מידע בלתי מלא, או, במקרה הטוב ביותר נכון במידה חלקית, אנו נוטלים סיכונים בכל דבר שאנו עושים.
והארי בראון אומר: האדם המתעלם מן הסיכונים עלול להפסיד את חירותו בשלוש דרכים חשובות:
1. הוא מועד ללקיחת סיכונים שלא היו מתקבלים על דעתו אם היה מכיר בקיומם; ועל ידי פעולה נמהרת הוא מכניס עצמו לקופסאות שמגבילות את חירותו.
2. כאשר דברים אינם מתרחשים כפי שציפה, הוודאות הקודמת שלו עשויה להפוך במהירות לייאוש ודיכאון: כי אחרי הכל - הוא "היה כל-כך בטוח". וכעת יצאה לו הרוח מהמפרשים, ורגשותיו מפתים אותו לברוח מתוצאותיהן הגרועות של בחירותיו אל מצב גרוע עוד יותר. במלים אחרות - הוא נפל למלכודת הרגשות.
3. על ידי קבלת דעות כעובדה מוחלטת, הוא עשוי לאפשר הגבלה של החופש על ידי מידע שאולי אינו נכון".
הארי בראון מזהה חמישה "עקרונות מידע":
1. פופולריות של דעה אינה מהווה ראייה לנכונותה. העובדה ש"כולם יודעים" עשויה להיות בעלת משמעות קטנה ביותר עד חסרת משמעות לחלוטין.
2. יש לגלות ספקנות לגבי מידע חדש.
3. אין לצפות שיהיה הסבר לכל דבר. במידה מסוימת, אנו חייבים תמיד לפעול באפלה.
4. איננו יכולים לראות הכל; עלינו להכיר בכך שאנו רואים רק חלק מן התמונה.
5. יש להכיר בסיכונים ובחבויות הנגזרות מהם. פעולה כרוכה תמיד בסיכון.
הארי כותב:
אתם הסמכות הריבונית על חייכם. אתם הפוסק ומקבל ההחלטות הנוגעות לאופן בו תפעלו, ולמידע שתסכימו לקבל ולהסתמך עליו. אתם עושים זאת בכל מקרה - אבל אם אתם מכירים בכך שאתם עושים זאת, תהיה לכם שליטה רבה יותר על העתיד.
בין אם תסכימו לכך או לא - אתם ריבונים. אתם מנהלים תקופת חיים אחת בלבד - שלכם, ובאופן מוחלט.
אתם המחליטים איזה מידע לקבל או לדחות.
אתם המחליטים מה תהיה פעולתכם הבאה.
אתם המחליטים לפי איזה קוד מוסרי תנהלו את חייכם. כדי להיות חופשיים, כל שעליכם לעשות הוא לקבל החלטה "להיות חופשיים".
החופש ממתין לכם - מתי שתהיו מוכנים לקבלו".
נהניתם? החכמתם? נתרמתם? נשמח אם תתרמו בחזרה.
מאת פרדריק מאן (מובא על ידי רוג'ר גאלו)
תרגום ועריכה- יולי רמון, 25.06.2022