מבוסס על סמינר "החוק-הטבעי" של מארק פאסיו. מאת מייקל גליסון
12. הטבע האנושי
הטבע האנושי מטבע בריאתו אינו טוב או רע. עלינו לקחת בחשבון את התנאים בהם הוא פועל, ואת הסביבה שבה מתקיימים בני-האדם, המשפיעים על התנהגותם במידה מכרעת, ויוצרים את התנאים האנושיים הנוכחיים.
מהו טבעו של מחשב? - לחשב מידע, וזה כשלעצמו אינו טוב, ואף אינו רע.
טבע האדם הוא לקלוט מידע, לעבד אותו ולפלוט אותו בצורת התנהגות. בדומה למחשב, בני-האדם ניתנים לתיכנות.
בדומה למחשב, אם יש לאדם "פורמט מערכת-תיקיות" גרוע (תנאים שנחרטו בו בתקופת העיצוב כילד), "מערכת הפעלה" גרועה (תרבות/סביבה), ו"מערך תוכנות" גרוע (טעויות, קשיחות, אמונות דוגמטיות), הפלט (התנהגות) שיוצג על ה"מסך" (החיים) יהיה אף הוא גרוע.
לכן, אנשים אלו יתרמו להידרדרות התנאים בקנה מידה מסיבי - עבור עצמם ועבור כל האנשים האחרים בסביבתם.
התנהגותו של כל אדם תלויה במידה רבה בתיכנות שלו - איכות המידע שנקלט על ידו ומאפשר לו לעבד וליצור ביעילות.
זבל נכנס ← זבל יוצא / איכות נכנסת ← איכות יוצאת
ידע (או היעדרו):
מידע זמין - ידע פוטנציאלי שהאדם יכול להפיק, לעבד, להבין ולפעול על פיו.
↓
הבנה (או היעדרה):
תהליך קבלת ההחלטות - תהליכים אלו מתרחשים במוח ונבחרים על ידי כל אדם בהתבסס על המידע הזמין עבורו.
↓
חוכמה (או היעדרה):
התנהגות-אנושית - התנהגותו של כל אדם מבוססת על איכות תהליכי קבלת-ההחלטות שלו. אלו, בתורם, תלויים באיכות-המידע הזמין לאותו אדם.
החוכמה אינה זהה לידע או להבנה.
החוכמה היא תמיד פעולה, או היעדר פעולה. היא הידע וההבנה כאשר הם באים לידי יישום בפועל.
"ידע הוא לדעת שאבטיח הוא ירק. חוכמה היא לא להכניס אותו לסלט ירקות".
- מילס קינגטון, עיתונאי אנגלי.
↓
התוצאה שהתקבלה (סדר או כאוס):
המציאות שהתגשמה - איכות התנאי שבא לידי ביטוי בכל חברה מבוססת על האיכות המצטברת של התנהגות אנושית בתוך אותה חברה.
13. עקרונות החוק-הטבעי
המילה "עיקרון" נגזרת משם העצם הלטיני Principia, שמשמעו "ראשון/עיקרי/מוביל/ההכרחי ביותר".
במלים אחרות, הדבר החשוב ביותר.
החוק-הטבעי בא לידי ביטוי באמצעות שבעה עקרונות בסיסיים, ועוד עיקרון שמיני "אבוד" הקושר את כל יתר השבעה יחדיו. עקרונות אלו הם "מפתח-המאסטר" להסרת הלוט מעל חוכמת-היקום.
אלו הם שבעת עקרונות החוק-הטבעי:
1. מנטליזם: הכל הוא מוח, והכל הוא אנרגיה.
2. התאמה: כפי שלמעלה, כך למטה. תכונות משתקפות.
3. רטט: שום דבר אינו נייח. הכל מעביר אור או קול.
4. קוטביות: הכל מגיע בזוגות ולכל דבר יש את הניגוד הקוטבי שלו.
5. מקצב: הכל הוא שפל וגאות, פעולה ותגובה, התקדמות ונסיגה וכד'.
6. סיבה ותוצאה: הכל מתרחש בהתאם לחוק-הטבעי.
7. עיקרון המין: חי או דומם, לכל דבר יש את תכונותיו הזכריות והנקביות.
העקרונות הללו ידועים גם כ"עקרונות ההרמטיים" ושמם נגזר משמו של האל היווני "הרמס", המכונה "שליח האלים".
מנטליזם --> הכל הוא מוח; היקום הוא מנטלי. מחשבות מובילות להגשמת כל הדברים והאירועים בבריאה. מחשבות יוצרות את מצבנו הקיומי ואת איכות החוויה שלנו כאן על--פני-האדמה. לפיכך, היו אחראיים לכל דבר שאתם יוצרים, על ידי לקיחת אחריות על כל דבר שאתם חושבים.
התאמה --> מה שקיים למעלה הוא זהה למה שקיים למטה, ולהיפך. המאקרו-קוסמוס (ה"כל") והמיקרו-קוסמוס (יחידות התודעה הבודדות המרכיבות את ה"כל") הם השתקפות זה של זה. היקום הוא זהה בכל חלקיו ובכל דרגות החלוקה שלו.
רטט --> שום דבר לא נח, הכל מתנועע בכל רגע נתון. ברמה הבסיסית ביותר, היקום וכל הכלול בו, אינו אלא אנרגיה רוטטת הבאה לידי ביטוי באופנים שונים. היקום כשלעצמו אינו "מוצק"; היקום הוא הולוגרפי. החומר אינו אלא אנרגיה במצב של רטט.
קוטביות --> הכל הוא דואלי, לכל דבר יש קטבים. לכל דבר יש את הניגוד המתאים לו. ניגודים הם זהים בטבעם, אולם שונים בדרגתם (דהיינו - חם וקר הם לכאורה מנוגדים, אולם הקור אינו אלא "היעדר אנרגיה של חום"). בדרגה מסוימת של מציאות, כל הדברים הנראים מנוגדים זה לזה עשויים להשלים זה את זה.
מקצב --> הכל זורם; פנימה והחוצה, החוצה ופנימה. לכל דבר יש את הגאות והשפל שלו, וכל הדברים עולים ויורדים. תנועת המטוטלת מתקיימת בכל דבר. מידת התנועה לימין זהה למידת התנועה לשמאל. הקצב מפצה.
סיבה ותוצאה --> לכל סיבה יש תוצאה, ובמקורה של כל תוצאה עומדת סיבה. הכל מתרחש בהתאם לחוק-הטבעי. ה"מזל" הוא שמו של חוק שלא ביצענו זיהוי לגביו. קיימים מישורים סיבתיים רבים, אולם דבר אינו חומק מן החוק. הרצון-החופשי אינו כולל הרשאה להתעלם מן החוק בלא שניאלץ לשאת באחריות לתוצאות; זהו קו-הגבול בו מסתיים הרצון-החופשי. זו גם הסיבה לכך שהחוק-הטבעי נקרא לעתים "תוצאתנות".
עיקרון המין --> המין נמצא בכל דבר, לכל דבר יש תכונות זכריות ונקביות; המין בא לידי ביטוי בכל המישורים. בעוד לכל אדם יש מין ביולוגי, מבחינה פסיכולוגית שתי התכונות מתקיימות בו-זמנית בתוך כל אחד, ובתוך כל דבר.
14. העיקרון השמיני האבוד
אכפתיות (העיקרון השמיני ה"אבוד") --> העיקרון הזה חובק את כל שבעת העקרונות האחרים. אם תביטו בשבעת העיגולים היוצרים את זרע-החיים, העיגול השמיני שנוסף אליהם יוצר את המעטפת החיצונית. אם מעטפת זו פגומה או שאינה קיימת, מהותו היוצרת (מחוללת) של זרע-החיים תאבד.
שבעת העקרונות מיוצגים כאן על ידי שבעה מעגלים היוצרים את זרע החיים, והם בתורם עטופים במעגל השמיני, המחזיק את כל שבעת המעגלים יחד.
האכפתיות (להבדיל מחמלה) היא הענקת שימת-הלב, לכל דבר שהוא, והסיוע לצמיחתו. אין משמעות הדבר שלא צריך להיות לנו אכפת לגבי דברים שליליים המתרחשים בעולם, מחשש להזנתם וסיוע להגברת כוחם; דבר כזה עלול לקרות רק אם הוזנה בורות לתוכם. על-ידי התעלמות מן השלילי, אנו מבטיחים שעוד ממנו יתרחש. העיקרון האבוד הוא דינמיקת-האכפתיות; הדבר שאכפת לכם ממנו במידה מספקת כדי לעשותו, להשקיע בו זמן, לייחס לו תשומת-לב ולהגשימו אל תוך המציאות שלכם. מה שאכפת לנו ממנו על בסיס יומיומי פועל ככוח מניע למחשבותינו ופעולותינו. מה שאנו, כישויות מודעות, נדרשים לפתח הוא לב, מוח וקרביים, בסדר הזה! צריך להיות לנו אכפת מספיק כדי לדעת, ואחר כך לפעול בהתאם לידע שהובן על ידינו. כל השלושה חייבים להתקיים כדי ליצור תודעת אחדות; מחשבות, רגשות ופעולות מאחדות. לכן, ניתן להתייחס אל האכפתיות כאל המחולל האולטימטיבי של איכות חוויית-החיים שלנו. ולכן גם ידוע העיקרון השמיני הזה בשם "העיקרון-המחולל". אכפתיות אמיתית נוצרת בליבנו, ה"משאבה" הגורמת לדם לזרום בכל גופנו. במסורות רבות מדברים על "כוח-החיים" הקיים בתוך הדם. תהיה חשיבותו של המוח אשר תהיה, הלב הוא זה המחולל, בסיכומו של דבר, את חוויית החיים. משום שמה שאכפת לנו ממנו הופך למה שאנו חושבים עליו, ובסופו של דבר - לאופן בו אנו מתנהגים.
מה שאכפת לנו מספיק ממנו כדי לגייס עבורו את הרצון, הוא מה שייווצר, בסופו של דבר, בעולמנו.
הסיבה לכך שהעולם נמצא כיום במצבו הנוכחי, היא משום שלרוב האנשים לא אכפת (גם אם אמרו שהם רוצים שהדברים יהיו שונים), במידה שתספיק כדי לשקף את השינוי הרצוי באמצעות התנהגותם.
לפרק הקודם
לפרק הבא
נהניתם? החכמתם? נתרמתם? נשמח אם תתרמו בחזרה.
את המסמך המקורי בשפה האנגלית, ניתן להוריד בקישור זה.
תרגום ועריכה - יולי רמון, 31.10.2023