מבוסס על סמינר "החוק-הטבעי" של מארק פאסיו. מאת מייקל גליסון
15. שני המטבעות-הרוחניים
קיימים שני "מטבעות-רוחניים": זמן ותשומת לב.
אנלוגיה הזו ניתנת היטב להמחשה באמצעות ביטויים כמו "להשקיע זמן" (Spend time), או "להקדיש תשומת-לב" (Paying attention).
מכל מידע או מאמץ שאנו מעניקים לו זמן ותשומת-לב, אנו מקבלים תמורה על ההשקעה. תמורה זו יכולה להיות בצורת ידע, הבנה, כישורים, או מומחיות. מכל מקום - אנו נקבל זאת רק אם נשקיע את המטבעות-הרוחניים שלנו בחוכמה. עלינו לשאוף לשיפור איכות תשומת-הלב, על ידי הכוונתה לעבר מידע המאפשר שיפור, הן של חיינו והן של תנאי האנושות כמכלול. מאמץ כזה יהווה השקעה ערכית של זמננו.
עלינו לשאול את עצמנו לעתים שכיחות יותר את השאלות: "במה אני משקיע את זמני?" "למה אני מקדיש תשומת-לב?" והחשוב ביותר, "איזה סוג של איכות אני מקבל בתמורה להשקעת המטבעות-הרוחניים שלי בצורה זו?"
החוק-הטבעי מוכר גם כ…
החוק-הטבעי זכה לשמות רבים ושונים בתרבויות ומסורות שונות ברחבי העולם, במהלך תקופות שונות בהיסטוריה.
מספר דוגמאות:
חוק סיבה ותוצאה:
– "התוצאה מגיעה תמיד בעקבות הסיבה".
– לכל פעולה קיימת תגובה זהה ומנוגדת".
חוק המשיכה:
– "האנרגיה שאתם משחררים היא האנרגיה שאתם מושכים אליכם".
– "האנרגיה זורמת למקום אליו מכוונת תשומת הלב".
– "כמו שאתם חושבים, מרגישים ופועלים - כך תהיו".
חוק הקארמה או החוק-המוסרי:
– "מה שזרעת הוא שתקצור".
חוק הזהב:
– "את השנוא עליך אל תעשה לחברך".
16. ביטויי החוק-הטבעי
אלו הן התופעות הניתנות לזיהוי של החוק-הטבעי, המתגשמות במציאות המוחשית באמצעות חמישה ביטויים בסיסיים, שלכל אחד מהם היבט חיובי והיבט שלילי. כך אנו מקבלים בסה"כ 10 ביטויים לחוק-הטבעי, שכולם יפורטו בהרחבה להלן:
+ ההיבט החיובי של קוטביות מחוללת היא "אהבה". מבחינת החוק הטבעי, יש להתייחס אל האהבה כאל כוח מרחיב תודעה. האהבה היא הכוח המסייע לנו להיפתח לאמת, ולהרחיב את תודעתנו. - ההיבט השלילי של קוטביות מחוללת היא "פחד". מבחינת החוק-הטבעי, יש להתייחס לפחד כאל כוח מצמצם-תודעה. פחד הוא הכוח המשפיע עלינו להיסגר מפני האמת והוא אשר מכבה, בסופו של דבר, את המודעות שלנו.
+ ההיבט החיובי של הביטוי המעורר הוא "ידע", או קבלת האמת. ידיעת-האמת משפיעה באופן חיובי על תהליכי קבלת-ההחלטות שלנו בכל תחום בחיינו. - ההיבט השלילי של הביטוי המעורר הוא "בורות", או סירוב לקבל את האמת. הבורות משפיעה באופן שלילי על איכות חיינו משום שהיא מונעת השפעה חיובית על תהליכי קבלת ההחלטות בכל תחומי החיים שלנו. חשוב לזכור, שיש להבדיל בין "בורות" ובין "היעדר-ידע". היעדר-ידע משמעו אי-ידיעה כתוצאה מהיעדרו של מידע חיוני, שאינו נוכח או אינו נגיש. "בורות", מאידך, משמעה אי-ידיעת דבר-מה על-אף קיומו ונגישותו של מידע הכרחי; משום שהמידע נדחה או זכה להתעלמות מרצון. "אם אומה מבקשת להיות בורה וחופשיה, במצב של תרבות, היא מבקשת דבר שאינו יכול להתקיים לעולם". - תומס ג'פרסון, הנשיא ה-3 של ארה"ב. "הטוב היחיד הוא ידע, והרשע היחיד הוא בורות". - סוקרטס, פילוסוף יווני.
+ ההיבט החיובי של הביטוי הפנימי הוא "ריבונות", או מה שמכונה גם "מונרכיה-פנימית" (שלטון-יחיד פנימי). המילה מונרכיה בנויה מן התחילית "מונ" (Mon), שהוא נגזרת של הפועל היווני Mons, שמשמעו "אחד/יחיד/לבד", ומשם העצם היווני "ארכון" (Archon),שמשמעו "שליט/אדון/פוסק". לפיכך, מונרכיה משמעה "שליט יחיד". כמצב של תודעה, ריבונות משמעה שהאדם איחד את שלושת היבטי-התודעה שלו, כך שאין יותר סתירה בין המחשבות, הרגשות והפעולות. המילה "ריבון" (Sovereign) נגזרת מתואר הפועל הלטיני "סופר" (Super) שמשמעו "מעל/מעבר" (בלטינית הקלאסית האות V מייצגת למעשה את התנועה U, ולכן גם נקראת האות W בשם דאבל U. צליל ה-V לא היה קיים מבחינה פונטית בלטינית הקלאסית, ואת מקומו ייצגו העיצורים P או B ). החצי השני נגזר מן המילה Regnum שמשמעה "למלוך/לשלוט/לפקח (כפייה-חיצונית)/מלכות". לפיכך, המילה Sovereign (ריבון) משמעה: "זה שהוא מעל לשליטתו או פיקוחו של אחר". ומכאן, שמשמעה של המילה ריבון היא "לא עבד". להיות ריבון משמעו להיות שליט-יחיד, מונארך (Mon-one / Archon -Ruler). דהיינו שליט-יחיד השולט אך ורק על "ממלכת-עצמו". ריבונות היא מצב-קיום שבו האדם שולט על מחשבותיו, רגשותיו ומעשיו, ועל-ידי הבאתם לכדי אחדות/היעדר-סתירה/ היעדר-דואליות, רוכש מיומנות בשליטה על תודעתו. שליטה-עצמית = מיומנות = בעלות על עצמי. - ההיבט השלילי של הביטוי הפנימי הוא "בלבול", או מה שמכונה גם "אנרכיה פנימית" (היעדר שלטון פנימי). בלבול הוא מצב של המוח שבו הישות נשלטת על ידי פחד ובורות. ניתן להתייחס לבלבול כאל התנגדות פנימית, באופן שבו המחשבות, הרגשות והפעולות נמצאות בסתירה מתמדת זו עם זו; הן אינן מתואמות. מה שאנו חושבים אינו מה שאנו מרגישים באמת, ואינו האופן בו אנו פועלים. כאשר אין אחדות בין שלושת היבטי התודעה הללו, קיימות סתירה והפרדה פנימיות.
+ ההיבט החיובי של הביטוי החיצוני הוא "חופש", או מה שמכונה גם "אנרכיה חיצונית" (היעדר שליט חיצוני). חופש אמיתי עבור כל הישויות צריך להיחשב כמטרה האולטימטיבית של ההתפתחות הרוחנית. מצב כזה יכול לבוא לידי ביטוי רק כתוצאה מדבקות מלאה של החברה האנושית בחוק הטבעי. - ההיבט השלילי של הביטוי החיצוני הוא "שליטה", או מה שמכונה גם "מונרכיה חיצונית" (שליט חיצוני יחיד). למשל, ריכוז הכוח-המדומה בידי מלך, או מוסדות כגון ממשלה. שליטה הנכפית מבחוץ היא הנתיב לכל צורות הרשע וההרס. והיא התוצאה של חברה החיה בהיפוך ישיר לחוק הטבעי.
+ ההיבט החיובי של התגשמות הוא "סדר", או הטוב הבא לידי ביטוי. הסדר מייצג כל דבר שאנו רוצים באמת בהתגשמותו. סדר מתגשם רק כאשר קיים איזון וצדק; הוא יכול להתקיים רק כאשר האמת התקבלה, והתנהגותנו נמצאת בהרמוניה עם החוק הטבעי. - ההיבט השלילי של התגשמות הוא "כאוס", או הרוע הבא לידי ביטוי. כאוס הוא ההיפוך של מה שאנו רוצים להגשים. כאוס מתרחש כאשר קיים חוסר-איזון ואי-צדק, והוא תוצאה של בורות והתעלמות מן האמת, ושל התנהגות המנוגדת לחוק הטבעי.
כל חמשת ביטויי החוק-הטבעי הם חד-צדדים, דהיינו - הם אינם חוצים זה את תחומו של האחר. לפיכך, אין בהם כל אפשרות לקבל את האמת ולפתח ידע, ולקבל תוצאה של בלבול. בדיוק כפי שלא ניתן לעבור מבורות לריבונות. ביטויי החוק-הטבעי פשוט אינם פועלים כך.
אם תמשיכו לצפות למושיע חיצוני, יהיה עליכם להמתין אזוקים בכבליכם לנצח.
אפילו דמותו של ישוע עצמה טענה, שידיעת-האמת היא הדרך היחידה אל החופש-האמיתי. כל עוד תסרבו לקבל את האור, לא תוכלו לגרש את החושך.
האור הוא ידיעת-האמת; כך הוצג "האור" תמיד, ושימש כסמל, הן בתנ"ך והן במסורות עתיקות אחרות.
"והאור בחושך זרח והחושך לא השיגו".
- יוחנן פרק 1 פסוק 5.
לפרק הקודם
נהניתם? החכמתם? נתרמתם? נשמח אם תתרמו בחזרה.
את המסמך המקורי בשפה האנגלית, ניתן להוריד בקישור זה.
תרגום ועריכה - יולי רמון, 2.11.2023