מסה מאת: פרדריק מאן
Copyright 1997 Terra Libra Holdings ALL RIGHTS RESERVED
לוגיקת רב-הערכיות
קורציבסקי תיאר את הסמנטיקה הכללית כשיטה בלתי-אריסטוטלית.
נוסף על הבדלים מהותיים אחרים, הלוגיקה האריסטוטלית מחזיקה בשני ערכים, בעוד ללוגיקה ה"בלתי-אריסטוטלית" יש ערכים רבים.
 | בלוגיקה האריסטוטלית לכל מילת יחס יש אחד משני ערכים בלבד: "נכון", או "לא נכון" - לבן או שחור, ללא כל גוונים של אפור. |  |
ללוגיקה של קורציבסקי יש ערכים רבים - כל מילת יחס יכולה להיות בעלת מגוון ערכים הבאים לידי ביטוי במונחי ייתכנות, או דרגות איכות (גוונים של אפור).
משום, שכאשר אנו יוצרים את המפות, הדגמים והמלים שלנו, אנו נוטים ליצור הפשטות בלתי שלמות של העולם שאנו מנסים לתרגם, ולכן בדרך כלל, אף תיאור, תשובה, דגם, פעולה או אדם, אינם בעלי ערך פשוט של "נכון" או "לא נכון".
גורמים רבים - יותר ממה שידוע לנו - משפיעים בדרך כלל או מתייחסים לכל אירוע או מצב. גורמים מסוימים נוטים לגרום לנו לחשוב בכיוון מסוים, אחרים משפיעים עלינו בכיוונים אחרים. אם נתבונן בכמה שיותר מן הגורמים הללו, ונבחן את היחסים ביניהם, יהיה לנו סיכוי טוב יותר למצוא תשובה בעלת ייתכנות גבוהה ליצירת התוצאה המבוקשת על ידינו.
עקרון הרב-ערכיות הזה תקף בתחומים רבים ושונים.
קורציבסקי מדבר על "רב-דרגתיות" של מונחים. לא כל אחד מייחס משמעות אחת וזהה למילה מסוימת. מילים רבות זוכות ליותר ממשמעות אחת מצד רוב האנשים. אנשים שונים עשויים להעניק משמעויות שונות למילים מסוימות בהקשר זהה, ואף יותר מכך בהקשרים שונים.
מילה, או משפט כשלעצמם אינם מעבירים מסר מוחלט או סופי; על האדם שביטא אותם להעניק להם משמעות, ומשמעות זו עשויה להיות שונה ביותר מאדם לאדם.
באופן דומה נוכל לחשוב גם במונחים של סיבתיות רב-ערכית. תהיה זו אולי נאיביות לחשוב שדבר אחד ספציפי פשוט יגרום לאחר. את מרבית האירועים גורמות יותר מסיבה אחת, ולרובם גם יש יותר מתוצאה אחת. אנו חיים בעולם של קשרים וקשרי-גומלין מורכבים ורחבי-טווח, שאולי לעולם לא נקלוט את מלוא היקפם.
אלבר קאמי כתב שאם ירים את אצבעו בלבד, מישהו אי-שם בעולם עלול למות כתוצאה מכך.
ניסוחים נוספים של סמנטיקה כללית
כבילת-זמן קורציבסקי תיאר את יכולתה הייחודית של האנושות לרשום מידע בצורה של שפה כתובה ולהעביר ידע אל העתיד למען אחרים כ"כבילת-זמן".
הפשטה "הפשטה" משמעה האופן בו אנו משיגים ומעבדים את המידע, כיצד אנו יוצרים את מפות הטריטוריה שלנו. ציינתי כבר כיצד הגורמים (1) מחיקה; (2) עיוות; (3) הכללה; ו-(4) הוספה והזייה, יכולים להשפיע על האופן בו אנו יוצרים את המפות שלנו.
נוכל להבחין בין הפשטה ישירה עד כמה שניתן מתוך ניסיוננו - הפשטה חיצונית, ובין הפשטה מתוך "חווייה-נעדרת-שפה" - הפשטה פנימית.
נוכל גם לזהות רמות שונות של הפשטה:
(1) קלט חושי המועבר אל מפה מנטלית טרום-מילולית; (2) מפה מנטלית טרום-מילולית המועברת אל מפה מילולית; (3) מפות מילוליות המועברות אל מפות מילוליות; וכן הלאה. ככל שרמת ההפשטה גבוהה יותר, כך גבוה יותר הסיכון ל: (1) מחיקה; (2) עיוות; (3) הכללה; ו-(4) הוספה והזייה, המפחיתים את יעילות ההפשטה.
רבות מאי-ההבנות האישיות שלנו מתרחשות כשאנו פועלים כאילו יש בידינו את כל המידע הנוגע למשהו או מישהו, דהיינו - אנו פועלים כאילו אנו מפשטים בצורה מושלמת, דבר שאין באפשרותנו לעשות בפועל. אין שני אירועים או שני מצבים שהם בעלי אותם פרטים בדיוק, אולם למען הנוחות אנו עשויים להגדירם כזהים או דומים. הגדרתם כזהים, תוך התעלמות מן ההבדלים ביניהם, עשויה להוביל לאי-הבנות, עימותים, ואפילו טרגדיות.
שמעתם פעם על השוטר שירה בחשוד למוות, משום שחשב שהחשוד אוחז בנשק, כאשר למעשה לא עשה זאת?
אלמנטליזם - פיצול הטריטוריה במפות שלנו אנו מבצעים לעתים קרובות הבחנה או פיצול בלשני - למשל, אנו עשויים לדבר על "מחשבות" ו"רגשות" כאילו הם שני דברים נפרדים. אולם הטריטוריה עשויה לכלול רק "מחשבות-רגשות" בלתי ניתנים להפרדה.
הפיצול בין מחשבה ורגש אינו יכול לשקף יותר מאשר נוחות בלשנית - דרך נוספת עבורנו ליצור מפות שאינן קשורות בשום צורה שהיא לטריטוריה אליה הן מתייחסות, דהיינו - הדבר עצמו אינו קיים (היעדר סימוכין).
אי-אלמנטליזם - אי-פיצול הטריטוריה עיקרון אי-פיצול הטריטוריה מצביע על כך שאיננו בהכרח מפרידים חשיבה מרגש, פעולה מתוצאה וכד'. עיקרון זה מוביל אל כמה מונחים הוליסטיים, כגון אורגניזם-כמכלול-בסביבה, מחשבה-רגש, וכד'.
בדיקה על ידי ניסיון יש לנו יכולת התבוננות-עצמית; אנו מסוגלים להתבונן בתוצאות מעשינו וללמוד מהן.
יכולת זו מספקת לנו אפשרויות לשיפור כושר ההתבוננות שלנו, ליצירת מפות מתאימות יותר, לחשיבה יעילה יותר, ולפעולה יצרנית יותר.
אנו יכולים לבחון את הסקת המסקנות שלנו, ההערכה, התיאוריות, מערכת הערכים וכד', בנוגע לפילוסופיה, פוליטיקה, פסיכולוגיה, כלכלה, פשע ועונשו, וכד.
אנו מסוגלים לזהות שהמבנים המילוליים שלנו שונים, בהכרח, מן הדברים-האירועים.
אנו יכולים להעמיד את כוונותינו המילוליות במבחן הניסיון. באפשרותנו לשאול, "האם המפה הזו תואמת את השטח"? "האם המפות שלנו עובדות בפועל"? "האם הן מייצרות את התוצאות הפיזיות שאנו מבקשים?"
לו היה עדיין בחיים, קורציבסקי היה מן הסתם מתייחס ל"עקרונות הסמנטיקה הכללית" שלי כהתעלמות גסה ובלתי מוצדקת, עיוות, הכללה ותוספות לעקרונות הסמנטיקה הכללית שלו.
ברור, במספר עמודים קטן אני יכול רק לגרד את פני השטח של הסמנטיקה הכללית. חלק ניכר ממה שכתבתי על סמנטיקה כללית תומצת על ידי מכתביהם של כותבים שונים, ואני מביע את הערכתי הכוללת לכולם על תרומתם להבנתי הצנועה בסמנטיקה כללית.
(E-Prime) אי-פריים
תלמידו של קורציבסקי - ד. דוד בורלנד ג'וניור (D. David Bourland) פיתח סגנון כתיבה הנקרא "אי-פריים", גרסה של אנגלית הנמנעת משימוש בפועל "הווה" על צורותיו השונות (is, be, to be...).
הפסיכותרפיסט ד"ר אלברט אליס (Albert Ellis) - אליו התייחסתי בחלק על "תגובה סמנטית" בקשר לתרפיה הגיונית ו"הבלים ברמיזה-עצמית" - סבר שהתועלת של אי-פריים גדולה מספיק כדי להשקיע בכתיבה מחדש של כמה מספריו בסגנון זה, ובכללם "מדריך חדש לחיים הגיוניים (A New Guide to Rational Living) אותו כתב יחד עם רוברט א. הרפר (Robert A. Harper) ב-1975, ו"כעס: כיצד לחיות איתו ובלעדיו" (Anger: How to live With and Without it) ב-1977.
אם יש לכם שאלה או בעיה חשובה, תוכלו לתרגל את הגדרתה באמצעות אי-פריים.
אתם עשויים לגלות שכאשר אינכם יכולים לומר "משהו הוא משהו", עליכם לחשוב בצורה מדויקת יותר על המשמעות של אותו משהו, וכיצד המלים שלכם קשורות למציאות הפיזית או לניסיון המעשי, ולאו דווקא למילים אחרות.
כדי לבחון את התאוריה האמורה, החלטתי להמיר את כל החלק הזה של המאמר העוסק בסמנטיקה כללית, לסגנון אי-פריים. זה אכן אילץ אותי לבצע חשיבה מעמיקה בהרבה. חוויתי התפעלות ושביעות רצון ניכרת מן הדרגה אליה השתפר החלק הנוגע "לאנשים יש משמעויות עבור מלים" כתוצאה מהמרת הטקסט לסגנון אי-פריים - שיפור עצום ובלתי צפוי!
כאשר נעשה בו שימוש בכתיבה, אי-פריים נוטה לצמצם את הסגנון על ידי ביטול הדיבור הפסיבי. ללא פעלים פסיביים, יש צורך לחשוב בצורה ברורה על מי או מה ביצע את הפעולה.
במקום "מקובל ש...", עליך לדעת בצורה מפורטת "מי הוא זה שמקבל", אמינות הקביעה ש"המקבל אכן קיבל", וייתכן שגם למה, או על בסיס מה, קיבל זאת.
לפי בורלנד, שאלות מסוימות - אחדים יקראו להן אולי "פסאודו-שאלות" - שהטרידו רבים ללא כל צורך, לא יכולות להישאל כאשר נוקטים בסגנון אי-פריים: "מי אני?", "מה הוא עתידי?", "מהו גבר?", "מהי אישה?", "האם זו אומנות?"...
עקב המבנה הסמנטי שלהן, "שאלות" אלו מובילות רק לעתים רחוקות לתשובה יעילה. בדרך כלל הן מסתכמות בבלבול, חוסר הסכמה, עימותים ואפילו מלחמה.
מן הסתם, יהיה מתאים יותר לשאול: "מה מאפיין את הייחודיות שלי?", "מה עלי לעשות כדי לשפר את פוטנציאל ההצלחה בחיי?", "איזה מזון בריא עלי לאכול?"...
צורות שונות של "להיות" נוטות לעודד ולאפשר קיומן של הצהרות מקוצרות, המספקות רק מעט מידע, אם בכלל, אף שאנו מתנהגים לעתים קרובות כאילו הן מספקות מידע רב.
שימו לב להערות ריקות מתוכן, כגון:
"ברור ש...", "בעסקים כמו בעסקים...", "זה רק סמנטיקה..." - האחרונה משמשת לעתים קרובות כאמצעי לעצירת ניתוח מעמיק.
תשובה יעילה עשויה להיות "אוקיי - בואו ננסה להבהיר כמה מן הבעיות הסמנטיות הללו."
לדעתי האישית, רוב הזמן ניתן להשתמש בצורה מוצלחת ב"להיות" - כל עוד אנו שמים לב למה שאנו כותבים ואומרים, ומקפידים להזכיר לעצמנו את האפשרות הקיימת לשילובן של פנטזיות בלשניות.
וכפי שצוין לעיל - כאשר יש לנו שאלה קשה, בעיה, או נושא שיש לפתור או לנסח, אנו עשויים לשאוב תועלת רבה מן השימוש באי-פריים.
יתר על כן, אני סבור שכל אחד צריך לפחות להתנסות בתרגום של כתיבת "להיות" לכתיבת אי-פריים, ולכתוב בעצמו קצת אי-פריים עצמאי. תרגיל זה יחדד את ההבדלים בין מפה ובין שטח, ואף ישפר את יכולתכם להשתמש בשפה בצורה מודעת ומכוונת.
הוא גם ישפר את יכולתכם להבין ולתקשר את הפרק הבא: אף-פריים (F-Prime).
אף- פריים (F-Prime)
אנגלית תקנית ללא "להיות" = אי-פריים (E-Prime). אנגלית תקנית ללא שיח משעבד, בתוספת שיח חופשי = אף-פריים (F-Prime).
ב"שיח חופשי" אני מתכוון למלים כמו "טרורקרט" המיועדות במיוחד להפחתת כוחם של הטרוריסטים הביורוקרטים ושל סוכני הכפייה הפוליטיים, ולהגברת כוחן של הישויות הפרטיות ואוהבות החופש. גם המונח "שיח משעבד" הוא שיח חופשי.
ניסיתי לכתוב את כל הדוח הזה בשפת אף-פריים, קיצור ל-פרידום-פריים (Freedom-Prime), או פרי-פריים (Free-Prime). לאף-פריים יש שלושה חוקים בסיסיים:
מחיקת השיח המשעבד מן המחשבה שלכם אם אתם מוצאים את עצמכם חושבים על מושגים כמו "הנסיכה דיאנה", תקנו את עצמכם ואמרו - "לא! דיאנה וינדזור". אם אתם מוצאים את עצמכם חושבים על מושגים כמו "ממשלה", תקנו את עצמכם ואמרו - "לא! טרורקרטים".
הימנעו משימוש בשיח משעבד כשאתם מדברים וכותבים, במידת הנדרש כאשר אתם אומרים או כותבים "ממשלה" (ללא מרכאות), הוסיפו את המרכאות לפחות באופן מחשבתי, או הצליבו אצבעותיכם מאחורי הגב להזכיר לעצמכם את העובדה ששיח משעבד אינו רצוי מבחינתכם.
סייעו לאחרים לרפא עצמם מן השיח המשעבד ייתכן שיהיה עלינו לפתח מספר קווים מנחים לדיבור וכתיבה באף-פריים. יש צורך ביותר מלים של שיח חופשי שישמשו כממים עוצמתיים כדי לנצח את הממים הישנים והמזיקים של השיח המשעבד הפוליטי.
לאף-פריים יש חוק משני חשוב נוסף: השתמשו באנגלית תקנית כאשר אתם מדברים עם שוטר שעצר אתכם בצד הדרך, או בפני כל קהל שאינו בשל לשמיעת אף-פריים. ייתכן שנידרש לשיטות או טכניקות נוספות כדי להכין את הציבור לשימוש באף-פריים.
דוגמאות לאף-פריים - משפטים מתורגמים לאי-פריים ולאף-פריים
אף- פריים (F-Prime) | (E-Prime) אי-פריים | אנגלית |
מרטי אומר לעתים קרובות דברים שאליהם אני מגיב בכעס - עדיין לא למדתי כיצד לטפל באמירותיו בצורה הגיונית. (הצבת סיבתיות רגשית במקום שהוא חיצוני לכם מהווה שיח משעבד והיא היבט של השתתפות מיסטית - participation mystique - ראה יונג). | מרטי אומר לעתים קרובות דברים שגורמים לי לכעוס. | מרטי הוא "חור-תחת". |
מספר טרורקרטים פרטיים מתייחסים אל דוד כורש, שמאמיניו האמינו שהיה "אל" (לכאורה), כאל סכנה ל"סמכות" שהם מתיימרים להחזיק בה. (המונח "ממשלה" משמש כאן, באופן מיוחד, כאילו הוא ישות רצונית המסוגלת ל"שיקול דעת", והוא מהווה שיח משעבד בצורתו הגרועה ביותר, וכן גם היבט של השתתפות מיסטית. "אל" ו"סמכות", המופיעים בתרגום לאי-פריים, מהווים שיח משעבד). | הממשלה מתייחסת אל דוד כורש, שמאמיניו האמינו שהיה אל, כאל סכנה לסמכותם. (הבהרה מי מחזיק באילו אמונות). | פנאטים דתיים כמו דוד כורש הם מסוכנים. (יצירת ההצהרה החבויה ש"דוד כורש היה פנאט דתי"). |
אני אוהב את קולה של נטלי מרצ'נט יותר מכל קול אחר. | אני אוהב את קולה של נטלי מרצ'נט יותר מכל קול אחר. | קולה של נטלי מרצ'נט הוא היפה ביותר בעולם. |
נטלי מרצ'נט אמרה שהיא מתייחסת לעיקרון הרכוש הפרטי כאל דבר רע. | נטלי מרצ'נט אמרה שהיא מתייחסת לרכוש פרטי כאל דבר רע. (הצהרה תיפעולית של עובדה הניתנת להוכחה, לגבי דבר שמישהו אחר אמר). | נטלי מרצ'נט היא רמאית קומוניסטית. |
אי-אף-פריים (EF-Prime):
ניסיתי לכתוב חלק מדוח זה - החל מן הפרק על "סמנטיקה כללית" ועד ל"דוגמאות של אף-פריים (F-Prime)" - באף-פריים (F-Prime).
שיח משעבד מתוחכם
מישהו פרסם לאחרונה את הציטוט הבא, מאת ל. נייל סמית' (L. Neil Smith):
"לאמריקאים מן המעמד היצרני נשבר מן האיומים של הוריהם בקשר ל[דברים], שהם חושבים בתמימות שנועדו להגן עליהם.
נמאס להם מן השוד שמבצעים כלפיהם פקידים עם משכורות של 5 ו-6 ספרות.
נמאס להם שמחסלים אותם באמצעות מלחמות חסרות היגיון בזו אחר זו, המאורגנות בנוחות כמעט כל דור.
נמאס להם שמחזרים אחריהם ואחר כך זורקים אותם במחזורים של שנתיים וארבע ושש שנים על ידי דמויות ציבוריות שאפילו את ילדיהם לא היו מפקידים בידם.
ללא ספק, מעמד היצרנים האמריקאי בחר בחירות אומללות בעבר.
ללא ספק, הוא יעשה אותו דבר גם בעתיד.
אולם, בסופו של דבר, המעמד היצרני האמריקאי ינצח, בדיוק משום שהוא יצרני, והאויב שלו אינו כזה."
--ל. נייל סמית' - L. Neil Smith
הציטוט הוא מן המאמר "הפיצוץ הגדול", שנכתב בתחילת אוגוסט 2001.
(באופן מפתיע (או לא...?) כחודש לפני אירוע מגדלי התאומים ב-11.9 - י.ר.)
ניתן למצוא את המאמר המלא בארכיון האינטרנט:
https://web.archive.org/web/20010802165012/http://www.webleyweb.com:80/lneil/thegreat.html
הערותיי וניתוח שלי:
אתם עצמכם באופן אישי חייבים (אם לא עשיתם זאת עדיין) לגלות שאתם חופשיים מעצם קיומכם, כחוק טבע.
אתם עצמכם באופן אישי חייבים (אם לא עשיתם זאת עדיין) לתבוע את החופש שלכם.
אתם עצמכם באופן אישי חייבים (אם לא עשיתם זאת עדיין) לרכוש את הידע, השיטות והכישורים להפסיק את תמיכתכם ב"שיטה" ולחיות חיי חופש.
אתם עצמכם באופן אישי חייבים (אם לא עשיתם זאת עדיין), לגלות את המנגנון שבאמצעותו משעבדים רודנים את קורבנותיהם ושבאמצעותו הקרבנות משמרים עצמם במצב של שיעבוד.
סמית' מציין ש"בסופו של דבר, המעמד היצרני האמריקאי ינצח, בדיוק משום שהוא יצרני, והאויב שלו אינו כזה."
למעשה ה"חבילה" של סמית' מהווה צורה הרסנית של שיח משעבד.
משום שלאנשים יצרניים נמאס מן הדיכוי והם יצרניים, בעוד הרודנים שלהם אינם יצרניים, לכן, האנשים היצרניים ינצחו באופן אוטומטי.
הרמיזה המתוחכמת היא בכך שהודות ליצרנותם, הקרבנות ינצחו.
כדי לנצח, לכאורה, עליהם רק להמשיך להיות יצרניים.
אולם למעשה, ה"שיטה" היא כזו שהרודנים הם "יצרניים" ביותר במציאת דרכים "טובות יותר" לשמור את קורבנותיהם משועבדים, להדק את האזיקים על ידיהם ולבזוז אותם עוד ועוד. וככל שלקורבנותיו של סמית' יימאס יותר, כך הם יעבירו יותר יצרנות מעצמם לידי הרודנים, ויעצימו אף יותר את כוחם של האחרונים.
בעל הכישורים אינו בהכרח המנצח הסופי.
כל עוד הרודנים הם בעלי כישורים גבוהים יותר בתחום הכפייה על קורבנותיהם, והקורבנות לא רוכשים כישורים גבוהים יותר בשחרור עצמם, הרודנים ימשיכו לנצח.
הברום (bromide) של סמית' יכול לספק, לכל היותר, תקווה מזויפת ולגרום לכמה קרבנות שנמאס להם להרגיש טוב יותר - תוך שהם נותרים סגורים במסגרת כלא מוחי שיבטיח, ככל הנראה, את המשך דיכויים ושיעבודם.
"שפה יוצרת פחדים המתיישבים בראשנו ומהפנטים אותנו."
-- רוברט אנטון וילסון, מבוא ל"עץ השקרים" (מאת כריסטופר ס. הייאט, דוקטור לפילוסופיה)
סוף
נהניתם? החכמתם? נתרמתם? נשמח אם תתרמו בחזרה.
המאמר המקורי מאת פרדריק מאן (1997).
תרגום ועריכה - יולי רמון, 27.11.2021