מכון טביסטוק ליחסי-אנוש: עיצוב הידרדרותה המוסרית, הרוחנית, התרבותית, הפוליטית והכלכלית של ארה"ב.
מאת ג'והן קולמן
פרק 16 - תעמולה מדעית יכולה להונות אפילו את המובחרים
רובם המכריע של האנשים בעולם כיום שמעו בוודאי על "המפלצת מברלין" והאופן בו "בעלות הברית" שמו קץ להשתוללותו ברחבי אירופה.
רוב האנשים בימינו גם שמעו על "המפלצת מבגדד".
אולם כמה מהם שמעו על השם "סר הרולד ניקולסון", מלומד מכובד שהבדיקה המדוקדקת אותה העניק למאות-אלפי מסמכים בין השנים 1912-1925 הביאה לזיכויו המוחלט של הקיסר וילהלם II מאשמת הפתיחה במלה"ע I?
כמה אנשים יודעים זאת?
נסו לבדוק בעצמכם.
נסו לערוך חידון עצמאי קטן וראו מה קורה.
וכך במשך למעלה מ-25 שנים, המיתוס של הקיסר כיכב בכותרות ובהשפעתו פנו מיליוני אנשים בבריטניה וארה"ב כנגד גרמניה, במה שהיה תוצר-הלוואי של מכונת התעמולה הנרחבת שאחזה את העם הבריטי בגרונו מאז פתחה את עסקיה בשנת 1913.
אנו מדברים על בית וולינגטון וממשיכו, מכון טביסטוק ליחסי-אנוש.
הדבר המדהים במיתוס הוא משך הזמן הארוך בו החזיק מעמד.
אולם מטרת התעמולה היא בדיוק זו - הנצחתו של המיתוס, השקר, או כל פיסת מידע מטעה, המוסיפים להתקיים לאחר שהאמת כבר נשכחה.
יפן תואשם לנצח בגין פרל-הארבור, ועקב "אונס ננקינג", בעוד צ'רצ'יל ייזכר לנצח כאדם גדול, ולאו דווקא כמחרחר מלחמות אכזרי.
באותה דרך ביקר לאחרונה קולין פאוול בעירק ויצא עם כותרת המצהירה כי חוסיין "מרסס בגז את הכורדים" במהלך מלחמת איראן-עירק.
האמת היא שהטילים נושאי-הגז שנפלו על הכפר הכורדי היו מלאים בגז-פוסגן, סוג שלא היה מצוי בידי העירקים, אולם כן היו במאגרי התחמושת של איראן.
מה שקרה הוא שבמהלך המתקפה העירקית, האיראנים ירו מספר רב של טילי-גז לעבר מוצב עירקי, וחלק מהם נפלו בקרבת הכפרים הכורדים שלאורך הגבול.
הדבר אושר על ידי דוח "Military College of War" האמריקאי, שניקה לחלוטין את עירק מן האשמה.
ועדיין, אף שהאשמה הוזמה במלואה, עדיין ב-2005, כמעט 30 שנה לאחר מכן, במסגרת ביקור ידידותי במלזיה, חזרה קרן יוז, כנציגתו של הנשיא ג'ורג' בוש, על השקר, ואף קישטה אותו בטענה ש-"30,000 כורדים" רוססו בגז למוות על ידי "סדאם חוסיין".
אדם בקהל מחה על הצהרתה, ולמחרת נאלצה יוז לסגת מן הנרטיב שלה ותיקנה אותו כ"טעות שלה".
חקירת האירוע העלתה שיוז אכן האמינה בפועל בשקרים ששמעה שוב ושוב מפי הנשיא בוש, ראש הממשלה טוני בלייר, מזכיר המדינה קולין פאוול, ומזכיר ההגנה דונלד רמספלד, ודבר זה יכול ללמדנו רבות על כוחה של התעמולה.
העובדות שדווחו ב"War College" אושרו מאוחר יותר גם על ידי הצבא האמריקאי ועל ידי מקור אמריקאי נוסף.
האם העולם יודע על כך?
אני בספק.
האמת נשכחת, בעוד השקר מוסיף לחיות.
וכך, התעמולה של קולין פאוול נגד עירק תצעד בדרכה של התעמולה נגד הקיסר וילהלם II, הלאה והלאה, למעלה מ-100 שנים, בעוד האמת הלכה לעולמה ברגע שבו בועת התעמולה נמרחה על פני כותרות העיתונים.
בזה טמון ערכה של התעמולה.
מדעני-החברה של טביסטוק יודעים זאת היום, הם יכולים לנתח את דיוקנו של כל קהל כך שיקבל את השקרים המתאימים ביותר לתפישתו, בלא שיבין מה עומד מאחוריהם.
באופן זה נוצרה עמדה שהיתה "צודקת מבחינה מוסרית" ושימשה כחיפוי יציב לתקיפה באפגניסטן.
רק מעטים מן העם האמריקאי הטילו אי-פעם ספק כלשהו, אם מה שממשלתם עושה באפגניסטן עולה בקנה אחד עם חוקת ארה"ב.
לא נערך משאל-עם, לא ניתן כל אישור לקבלה או דחייה מצד העם למדיניותו של ממשל בוש כלפי אפגניסטן.
שטיפת-המוח התעמולתית אינה זקוקה לאישור.
העובדה שאף אחד מחוטפי המטוסים ששימשו לכאורה במתקפה על מגדלי התאומים לא היה מאפגניסטן, אבדה לחלוטין בסבך המידע שהציף את הציבור האמריקאי, ש-74% ממנו עדיין מאמין ש"אל-קעידה" ביצעו זאת ושהם חיים באפגניסטן!
מוחם של אותו אחוז אמריקאים נשטף גם להאמין שהטאליבן והנשיא חוסיין פעלו יחד לגרימת הטרגדיה!
העם האמריקאי אינו יודע שלסדאם חוסיין לא היה דבר וחצי דבר עם מנהיגות הטאליבן.
למה מרשה העם האמריקאי שינהגו בו בצורה זו?
למה הוא מתיר לפוליטיקאים לשקר, לרמות, להוליך-שולל, לתעתע, להונות, לטשטש ולהטעותם כך?
עלינו לשים-לב גם לאופן בו נהג וודרו וילסון כלפי העם האמריקאי, ככבשים.
כאשר נשאל מדוע שמר לעצמו עדר קטן של כבשים הרועה על מדשאות הבית-הלבן, ענה וילסון:
"הן מזכירות לי את העם האמריקאי".
וילסון החזיק בשאיפה בוערת לדחוף את אמריקה למלה"ע I והוא השתמש בשקריו של בית וולינגטון (תעמולה) נגד מתנגדים (רוב העם) כדי לשכנעם ולשנות את השקפתם.
רוזוולט חזר על התחבולה כדי לערב את ארה"ב במלה"ע II באמצעות שקרים ותעמולה (באופן זהה ברוב המקרים) שגולת הכותרת שלהם היתה ה"הצלחה" של פרל-הארבור.
ראינו את אותו אופן התנהלות גם אצל הנשיא קלינטון.
בהכנות למלחמה הבלתי-צודקת נגד סרביה, ובמהלכה, כל קו השכנוע של קלינטון נסוב על שקרים ודיס-אינפורמציה, שלא לדבר על מידע שקרי ביודעין.
לא ייפלא, על-כן, שהצהרותיו של רמספלד זכו תמיד לתגובה חשדנית.
כאשר נשאל על התפקיד שממלאת התעמולה, רמספלד ענה בנועם:
"פקידי ממשל, מחלקת ההגנה, משרד ההגנה והאנשים שעובדים עמי אומרים לעם האמריקאי את האמת".
נהניתם? החכמתם? נתרמתם? נשמח אם תתרמו בחזרה.
הספר המקורי מאת ג'והן קולמן.
תרגום ועריכה - יולי רמון, 31.08.2023