מכון טביסטוק ליחסי-אנוש: עיצוב הידרדרותה המוסרית, הרוחנית, התרבותית, הפוליטית והכלכלית של ארה"ב.
מאת ג'והן קולמן
פרק 22 - השלום אינו פופולרי
מלה"ע II פעלה על-פי דפוס כמעט זהה לזה של מלה"ע I.
כדי לחתום על הסכם שלום עם היטלר, נביל צ'מברליין הוכפף באחת למתקפת תעמולה עוצמתית שנוהלה על-ידי מכון טביסטוק.
צ'מברליין הביס את ועידת ה-300 ותמך באדם חדש, "אאוטסיידר" בעל דרגה, שנתפש כאיום לסוציאליזם העולמי.
העולם לא למד את האמת על צ'מברליין - על כך שהיה פוליטיקאי מוכשר שנאלץ להתכופף כדי למנוע מלחמה נוספת, או שהיה מנוסה ותיכנן תוכנית שלום הוגנת - שכמובן - לא התאימה לסוחרי התחמושת החמסנים, היושבים על הגדר וממתינים לקטוף את פירות-עושרן של האומות ואת גופות בניהן.
מכונת התעמולה העצומה שהוקמה במכון טביסטוק בלונדון נכנסה לפעולה נגד צ'מברליין מיד לאחר שהודיע על תוכנית השלום המוצלחת שלו.
שייקספיר אמר:
"הרשע שעשה האדם נשאר לחיות אחריו; הטוב נקבר לעתים קרובות עם עצמותיו."
הטוב שעשה צ'מברליין לא התאים למחרחרי-המלחמה והם קברו את צ'מברליין תחת הררי תעמולה ושקרים בוטים.
שקרים אלו היו עבודתם של מומחי-תעמולה שהועסקו במכון טביסטוק, ובייחוד פטר הווארד, מיכאל פוט ופרנק אוואן.
אחד מן האנשים הללו, שהשתמש בשם העט "קאטו", הפך את צ'מברליין לרשע כה גדול, עד שהשנאה שנקשרה לשמו חיה עד היום, יולי 2005.
זה היה כוחה של מכונת התעמולה העוצמתית מבית טביסטוק.
בשנים מאוחרות יותר, זמן רב לאחר שמומחי-התעמולה מוליכי-השולל סיימו את עבודתם, כתב ההיסטוריון והמלומד הבריטי דיוויד דאטון ספר בשם "נוויל צ'מברליין" שבו סיפק הערכה מאוזנת של ראש-הממשלה לשעבר.
רחוק מלהיות "מסומם של היטלר" ו"טיפש", צ'מברליין הציג כישורי משא-ומתן ניכרים, והיה מנהיג כשיר ביותר, שנלחם בחירוק-שיניים כדי למנוע מלחמה נוספת.
אולם כל זה היה מנוגד לשאיפותיה של וועידת ה-300.
צ'רצ'יל קיבל את "המלחמה המתוקה" שלו, אולם ב-1941, "בעלות הברית" נדחקו למעשה החוצה מיבשת אירופה תוך אובדן כוח-אדם עצום.
צרפת, בלגיה, הולנד ודנמרק נכבשו.
גרמניה הציעה תנאים נדיבים ביותר לאנגליה, אולם צ'רצ'יל מחרחר-המלחמות דחה את ניסיונות השכנת השלום, ופנה אל פרדת-המשא בת-בריתו, ארה"ב שתספק כוח-אדם, כסף וציוד להמשך "המלחמה המתוקה".
לעם האמריקאי אנו אומרים בכאב עמוק:
מתי כבר תלמדו?
מתי תלמדו להבחין בין תעמולה ובין מידע אמיתי?
מתי בכוונתכם להעמיד את הצעת המלחמה למבחן חוקתי?
וילסון היה שקרן מושלם ושונא חוקת-ארה"ב; ועדיין, הודות לדחיפת התעמולה העצומה, שאורגנה, בוצעה ותודלקה על ידי בית-וולינגטון, הוא הצליח להשלים את משימתו, תוך שהוא פועל תחת כסות של גל פטריוטיזם, שהתגבר על ההתנגדות הערה למלחמה.
בין וילסון, צ'רצ'יל ורוזוולט, נגרם נזק עצום לתרבות הנוצרית המערבית.
ועדיין, על-אף-זאת, גל-תעמולה מוסיף לשטוף את שמותיהם, כמו על-מנת לרחוץ מידיהם את דמם של מיליוני קרבנותיהם.
במקום שיוכפשו, ניתן למצוא אנדרטאות רבות לכבודם בכל רחבי-אירופה, ובאמריקה - מצבת-זיכרון בהשקעה של כמה מיליארדי דולרים מוקמת לכבודו של פרנקלין.
ד. רוזוולט, שבגידתו הינדסה את היפנים "לירות את הירייה הראשונה", כפי שנרשם ביומניו של סטימסון - פרל-הארבור פתחה את הדרך לשליטה הקומוניסטית בסין, ולבסוף אף את הדרך ל"סדר העולמי החדש" הקומוניסטי-סוציאליסטי בתוך ממשלה חד-עולמית.
תקוותנו היחידה בעמק-הבכא של ייאוש, היא שספר זה יסייע, אולי, לפתוח את עיני העם האמריקאי, כדי שיוכל להחליט, שלא ליפול עוד לעולם למלכודות התעמולה, אף שעם הופעתו של אסון 11.9, תקווה זו נראית כמקסם-שווא.
חווינו לאחרונה את החוויה המטרידה של היחפזות למלחמה בלתי נחוצה בסרביה, אפגניסטן ועירק, הודות לכלי התעמולה הנרחבים שהיו בידי מומחי טביסטוק, אותם כלים ששימשו כדי להכפיש את הקיסר ואת צ'מברליין.
הנשיא מילוסביץ' הושמץ, הוכפש, זכה לזלזול ולבסוף גורש מתפקידו.
הנשיא מילוסביץ' נאסר בצורה בלתי חוקית, והוגלה להולנד בצורה בלתי חוקית, כדי לעמוד ל"משפט" בפני בית דין "קנגורו", שניסה מזה 4 שנים להרשיע אותו ב"פשעי מלחמה".
ג'ורג' בוש הבן סירב לאפשר למתווכים בעירק זמן לבצע את עבודתם, משום שידע שהדבר ימנע מלחמה. הוא סירב לאפשר לפקחי הנשק של האו"ם להשלים את משימתם, ובמקום זאת הכריז, עם כוונות הזדון של כל התועמלנים, שהעולם אינו יכול להמתין 10 ימים נוספים משום "הסכנה המוחשית" שב"נשק ההשמדה ההמונית" המצוי בידי "הדיקטטור העירקי".
("השוחט מבגדד").
וכך, שוב, העם האמריקאי נסחף בשטפון של שקרים עירומים שהופצו על ידי התועמלנים במכון טביסטוק, והודהדו על ידי התקשורת האמריקאית, בייחוד גוף התעמולה הראשי בארה"ב - ערוץ פוקס-ניוז.
בהקשר אחד היו האמריקאים מעט יותר ברי-מזל הפעם:
לא היה עלינו להמתין 100 שנים לאמת שתצא החוצה:
לא היו כל "נשק להשמדה המונית", לא היו "מפעלים לנשק כימי וביולוגי", לא היו טילים ארוכי טווח המסוגלים לגרום ל"פטריה מעל בוסטון" (באדיבות גב' רייס, הסניגורית של מכונת התעמולה ושטיפת-המוח בטביסטוק, ומר בוש ושותפו לפשע ראש הממשלה הבריטי בלייר).
אולם על אף שנתפשו ברשת השקרים שלהם, כל האמורים לעיל נותרים בתפקידיהם.
הם לא פוטרו בגין ערימות השקרים שנשבעו שהם אמת, ושכעת הם עושים כל ניסיון אפשרי להיחלץ מהם, כשהם מושכים בכתפיהם לנוכח הביקורות, בסיועם של אשפי-ספינים (כולם שקרנים משופשפים) כגון קרל רוב ואלאיסטר קמפבל.
הבה נקווה שמנת-הצדק תוגש, ואלו האחראים לטרגדיה של הפצצות סרביה ואפגניסטן, ולפלישות הבלתי-נחוצות לעירק יובאו בפני בית-המשפט-הבינלאומי כדי לתת את הדין על פשעיהם.
קולות המתים זועקים מאדמת שדות-הקרב של אירופה, האוקיינוס השקט, סרביה ואפגניסטן; ומעירק, ומקוננים על-כך שמתו עקב נצחונן של "שטיפת-המוח" והתעמולה, נגע העולם המודרני, המתגלגל כרעם מתוך מכון טביסטוק כמו אד רעיל העולה מביצה מסריחה וטובענית, עוטף את העולם, ומעוור את עיניו מלראות את האמת.
לפרק הקודם
נהניתם? החכמתם? נתרמתם? נשמח אם תתרמו בחזרה.
הספר המקורי מאת ג'והן קולמן.
תרגום ועריכה - יולי רמון, 13.10.2023