מכון טביסטוק ליחסי-אנוש: עיצוב הידרדרותה המוסרית, הרוחנית, התרבותית, הפוליטית והכלכלית של ארה"ב.
מאת ג'והן קולמן
פרק 23 - מכון טביסטוק: שליטתה של בריטניה בארה"ב
מכון טביסטוק ליחסי אנוש נמצא בלונדון, על אדמתה של אוניברסיטת סאסקס, שם ממוקמים רוב מתקני המחקר שלו.
טביסטוק נותר חשוב כיום כפי שהיה כאשר חשף את קיומו בתחילת 1969.
הואשמתי בהיותי חלק מטביסטוק משום שעבדתי בסמיכות למתקן טביסטוק בסאסקס, וידעתי כה רבות על ההיסטוריה שלו.
רובה של הפעילות המאוחרת יותר בטביסטוק היתה, ועדיין הינה, השפעה עמוקה על האופן בו אנו חיים באמריקה, ועל המוסדות הפוליטיים שלנו.
טביסטוק הוא כנראה זה העומד מאחורי פרסום התמיכה בהפלות, הפצת הסמים, הומוסקסואליות ולסביאניזם, מסורות משפחה, והמתקפה הפראית על החוקה, התנהלותנו הלקויה במדיניות החוץ והמערכת הכלכלית שנדונה לכישלון.
למעט ג'והן רולינגס ריס, אין עוד שני אנשים שהשפיעו כה רבות על הפוליטיקה העולמית ועל אירועי העולם כפי שעוצבו בטביסטוק, יותר מאדוארד ברניס (אחינו הכפול של זיגמונד פרויד) וקורט לוין.
יש לכלול כאן "אדם שלישי" אף שהוא מעולם לא נמנה על טביסטוק, וכוונתי היא לווילי מונצנברג, ששיטות התעמולה שלו ויישומן, הכה מכריעים בעת החדשה של תקשורת המונים, הקנו לו את התואר "התועמלן הגדול בעולם".
ללא ספק האדם המבריק ביותר בתקופתו, (הוא החל את עבודתו לפני מלה"ע I), מונצנברג היה אחראי לטיהור הבולשביקים לאחר שהדיחו את שושלת רומנוב.
מונצנברג עיצב, ללא-ספק, את הרעיונות והשיטות שיושמו על ידי ברניס ולוין.
מעלליו האגדיים בכל הקשור לטיפול בליאופולד טרפר שהיה ראש-הקאפלה של רוט-קאפל (מנצחה של רשת המרגלים "התזמורת האדומה") הפכו את מונצנברג למרגל-על בכל סוכנות ביון שהיתה קיימת אז.
חלק מרשתות הריגול שניהל טרפר עבור "התזמורת האדומה"
טרפר הוכשר על ידי מונצנברג ומעולם לא נתפס.
טרפר הצליח להשיג את כל סודותיהן של בריטניה וארה"ב במלה"ע II.
קשה למצוא תוכנית סודית אחת שהשיקו "בעלות הברית" שלא היתה כבר ידועה לטרפר, והוא מצידו העביר את המידע לקג"ב (KGB) ול"גה-אר-או" (GRU) במוסקבה.
בתחומו היה ברניס מבריק באותה מידה, אולם אני חושד שרוב רעיונותיו נבעו מדודו המפורסם, זיגמונד.
באשר לרעיונותיו לגבי תעמולה, אין כמעט ספק שהוא "שאל" אותם ממונצנברג, ודבר זה בא לידי ביטוי ב"התעמולה הקלאסית של ברניס" שפורסם ב-1928.
התזה של ספר זה היא שזה מתאים בהחלט וזוהי זכותה הטבעית של ממשלה לארגן את דעת-הקהל כך שתתאים למדיניות הרשמית.
אנו נחזור לנושא חשוב ומהותי זה בהמשך.
מונצנברג היה בוטה דיו כדי ליישם את עקרונותיו לגבי תעמולה הרבה לפני ברניס, או יוזף גבלס, השר הגרמני ל"הארת העם" (כפי שנקרא משרד התעמולה).
מומחה התעמולה של המפלגה הנאצית העריץ ביותר את עבודתו של מונצנברג ועיצב את תכנית התעמולה האישית שלו על פי שיטותיו של מונצנברג.
גבלס הקפיד תמיד לאזכר את מונצנברג כ"אבי" התעמולה, אפילו בתקופה שרק מעטים ידעו כלל על קיומו.
גבלס ערך מחקר מיוחד על האופן בו השתמש מונצנברג בשליטתו במדע-התעמולה כשלנין אילצו לטשטש את הפרסום המזעזע שנגרם ב-1921, למותם של 25 מיליון איכרים באזור הוולגה, כתוצאה מן הרעב.
וכך הפך מונצנברג, שהיה ממוצא גרמני, לחביב הבולשביקים.
אם לצטט מדיווח היסטורי שפורסם לאחרונה:
"מונצנברג, שכבר שב אז לברלין, שם נבחר מאוחר יותר לרייכסטאג כסגן המפלגה הקומוניסטית, הואשם בהקמת רשת "צדקה" מזויפת - "ועידת החוץ של ארגון סעד-לעובדים למען הרעבים באיחוד הסובייטי", שמטרתה היתה להעמיד פנים בפני העולם, כי קיים סיוע הומניטרי המגיע ממקור שאינו ארגון הסעד האמריקאי של הרברט הובר.
מונצנברג הצליח בכך, ללא-ספק".
מונצנברג זכה בתשומת-לבו של דירקטוריון בית-וולינגטון לשעבר, ששינה את שמו ב-1921 ל"מכון טביסטוק ליחסי אנוש" בניהולו של מייג'ור ג'נרל ג'והן רולינגס ריס, יוצא המשרד ללוחמה פסיכולוגית בביה"ס של הצבא הבריטי.
קוראים שעקבו אחר עבודתי לא יופתעו מכך, שרוב הטכניקות שאומצו ושופרו על ידי מונצנברג אומצו גם על ידי ברניס ועמיתיו - קורט לוין, אריק טריסט, דורווין קרטרייט, ה.ו.דיקס וכן ו.ר. ביון בטביסטוק, אשר לימדו לאחר-מכן את השיטות בסוכנות הביון המרכזית (CIA).
מונצנברג לא היה הקומוניסט היחיד שהשפיע כה עמוקות על האירועים בארצות הברית.
אני מאמין שטביסטוק סייע בהכנת "מכתב ההפלות" שהוצג, לאחר-מכן, בבית-המשפט העליון בשנת 1973 כמסמך מקורי, אף שלמעשה לא היה אלא חזרה על דברים שכתבה
מאדאם קולונטיי, מייסדת "התנועה לשחרור האישה" וחסידת "אהבה חופשית", בברה"מ.
כקומיסרית בולשביקית וקול מוביל, ספרה הוא התקפה חריפה נגד קדושת הנישואין והמשפחה כיחידה החברתית החשובה ביותר בארצות הנוצריות.
קולונטיי לקחה, כמובן, את ה"פמיניזם" שלה, ישירות מתוך דפיו של המניפסט הקומוניסטי, 1848.
ג'ורג' אורוול, פעיל ה-MI6 שכתב את "1984" המפורסם, חקר את עבודתו של מונצנברג בפרוטרוט רב.
למעשה, הצהרתו הידועה התבססה על מה שאמר מונצנברג לגבי יסודות התעמולה:
"השפה הפוליטית עוצבה כך שתגרום לשקרים להישמע כאמת, להפוך את הרצח למכובד, ולהעניק לרוח אשלייה של מוצקות".
כפי שאמר עמיתו הגרמני מונצנברג:
"כל החדשות הן שקר וכל התעמולה מוסווה כחדשות."
כדאי לדעת על מונצנברג, שכן הדבר מסייע לנו להבין כיצד פועלים הפוליטיקאים וכיצד שולטים כוחות סודיים בנגישות למידע, וכן כיצד מעוצבת ומיוצרת דעת הקהל.
ברניס ללא-ספק עקב אחר מורהו ולעולם לא סטה משיטותיו.
בלי לדעת דברים אלו, לא נוכל להבין לעולם כיצד הצליח הנשיא ג'ורג' בוש לעשות את הדברים שעשה, בלא שנאלץ לשאת בתוצאות.
זה ללא-ספק איפשר לי לעקוב אחר מקורותיהם של ה"ניאו-קונסרבטיבים" המעצבים את מדיניותו, אחורה עד למייסד - אירווינג קריסטול, שהודה כי הוא מעריץ מושבע של ליאון טרוצקי.
טביסטוק נותר אביהם-מולידם של כל מתקני המחקר הקשורים לשינויי-התנהגות, השפעה על דעת-קהל ועיצוב אירועים פוליטיים.
מה שעשה טביסטוק הוא ליצור "חור שחור של הונאה במאה ה-20".
משימתו היתה הופכת קשה בהרבה לולא הזנייתה של התקשורת ותפקידה בהפצת "הבשורה על פי ג'ורג' אורוול".
לורד נורת'קליף, מנהל קודמו של טביסטוק - בית וולינגטון, היה ענק-תקשורת ובשלב מסוים הרחיק לכת עד כדי משלוח אלפי עותקים מה"הדיילי-מייל" שלו לצרפת, מדי שבוע, ומשם להובילם במשאיות אל הגדודים הבריטיים בחזית "כדי להניע את לבם ומוחם לתמיכה במלחמה" (מלה"ע I).
בייחוד כאן, בארה"ב, הוא השתלט למעשה על מכון מסצ'וסטס לטכנולוגיה (MIT), מכון המחקר של סטנפורד, מכון אסאלן, ביה"ס לכלכלה של ווארטון, מכון הדסון, שותפות קיסינג'ר, אוניברסיטת דיוק, ומוסדות רבים נוספים שנהגנו לחשוב שהם אמריקאים טהורים.
להמשך הפרק
נהניתם? החכמתם? נתרמתם? נשמח אם תתרמו בחזרה.
הספר המקורי מאת ג'והן קולמן.
תרגום ועריכה - יולי רמון, 19.10.2023