מכון טביסטוק ליחסי-אנוש: עיצוב הידרדרותה המוסרית, הרוחנית, התרבותית, הפוליטית והכלכלית של ארה"ב.
מאת ג'והן קולמן
פרק 9 - כיצד מגיבים פרטים וקבוצות לעירוב בין עובדות לבדייה
מסקנתו של קאנטריל היתה, שהציבור הגיב בדיוק כפי שהניסויים של מחקר-ניתוח הדיוקנאות הובילו אותם להאמין.
יום א' זה, 30 באוקטובר 1938, יהפוך לסימן-דרך בתיקי המחקרים שלו, ותאריך המסמל הסטה משמעותית לנצח של הפרדיגמה, באופן שבו יוצגו "חדשות" מכאן ואילך.
מעט יותר משבעה עשורים לאחר מכן, העולם עדיין מוזן בדיאטת-חדשות מתובלת היטב בבדיות - סיפורים בידיוניים שבמקרים כה רבים הם מפחידים עד מוות.
העולם המערבי עבר שינויים דרסטיים שנכפו עליו, עד שהפך לעולם שונה לחלוטין מזה שהיה באותו ליל אוקטובר 1938, כאילו מדובר ב"פלנטה אחרת".
אנו נחזור לנושא מהותי זה בהמשך.
לאחר מלה"ע II, קאנטריל הפך שותף מלא לגורו-המוביל של טביסטוק, המייסד ג'והן רולינגס ריס ופרויקט המתחים-העולמיים שלו בארגון אונסק"ו של האו"ם.
ניתוח דיוקנאות של תגובות האנשים הפרטיים והקבוצות למתחים בינלאומיים נוסחו על בסיס ערבוב כישרוני בין עובדות ובין בידיון מבעית, כהכנה לקמפיין שישיק את "אזרחי העולם" (ממשלה חד-עולמית של דיקטטורה סוציאליסטית-קומוניסטית) - אשר הוחל ביישומה לשם החלשת גבולות לאומיים, שפה ותרבות, ופגיעה באמינות הכבוד הלאומי והריבונות של המדינות-ארצות, וכהכנה להגעתו של "הסדר העולמי החדש" - ממשלה חד-עולמית, שהנשיא וודרו וילסון טען שיהיה בטוח עבור ה"דמוקרטיה".
אותם נערים אמריקאים צעירים וצחי-פנים מארקנסו וצפון-קרולינה, נשלחו בסך לאירופה, מתוך אמונה שהם "נלחמים עבור ארצם", בלא לדעת שה"דמוקרטיה" שאליה שלח אותם וילסון כדי "להפכה בטוחה עבור העולם" היתה בעצם ממשלה חד-עולמית של דיקטטורה סוציאליסטית-קומוניסטית בינלאומית.
ג'והן רולינגס ריס הוציא לאור את כתב-העת לפסיכולוגיה הומניסטית של טביסטוק.
כפי שציין בספרו משנת 1947 - "הבנת התנהגותו החברתית של האדם", בפרק על "סיבתיות" - המתודולוגיה של קאנטריל התבססה על התפישה ש"הסביבה הספציפית בה מתרחשת הצמיחה, מספקת לאדם הספציפי את הכיוון הספציפי לצמיחתו".
מאמציו של קאנטריל הם דוגמה טובה להתפלגות הגבולות בין נקיטת עמדה נייטרלית לכאורה ובין יצירת דעת-קהל מהונדסת חברתית: התחייבותו של מכון טביסטוק לאלץ את ביצוען של הסטות מהותיות באישיות ובהתנהגות, בכל התחומים של קבוצות האוכלוסייה המשמשת כיעד, כפי שניסינו לתאר.
קאנטריל מינה מועצת מנהלים שתסייע בעבודה, ועליה נמנו, בין היתר:
ווארן בניס, ממשיכו של מנהל טקיסטוק אריק טריסט.
מרילין פרגוסון, לכאורה מחברת "הקונספירציה האקווארית" (קונספירציית עידן-הדלי).
ז'אן יוסטון, ראש המכון לחקר המוח, חבר מועדון רומא ומחבר הספר "משחקי מוח".
אלדוס האקסלי, שפיקח על תוכנית ה-LSD של MK-ULTRA שפעלה במשך 20 שנה.
ויליס הארמן, מנהל באוניברסיטת סטנפורד ומנטור של "דמויותיו המשתנות של האדם" שהוסווה מאוחר יותר כ"קונספירציה האקווארית" ו"נמסר" כיצירתה של מרילין פרגוסון.
מייקל מרפי, ראש מכון אסאלן, שהוקם על ידי האקסלי ואחרים כמרכז ל"אימון תחושתי" וניסויים בסמים.
ג'יימס פ.ט. בוגנטהאל, יוזם פרויקטים ליצירת-כתות במכון אסאלן.
אברהם מאסלו, המייצג המוביל של "צוות החשיבה" חסר-ההיגיון, ומייסד AHP (האיגוד לפסיכולוגיה הומניסטית) ב-1957.
קארל רוג'רס, שותפו של מאסלו ב-AHP בשנת 1957.
האידיאולוגיה השלטת של AHP (האיגוד לפסיכולוגיה הומניסטית) הודגמה באמצעות סקירת הספר במהדורת 1966 של כתב-העת שהוצא על ידי האיגוד, "כתב העת לפסיכולוגיה הומניסטית".
בסקירת ספרו של מאסלו קידם ויליס הארמן, שנה לפני תחילת מחקרו בסטנפורד, שנמשך בין השנים 1967-1969, את ה"אתגר למדע" שהציבו "התפישה החוץ-חושית, הפסיכו-קינזיס, המיסטיות, והסמים מרחיבי-התודעה" (ובייחוד ה-LSD והמזאקאלין).
הוא הילל את "המדע החדש" של מאסלו שיעלה אל קדמת הבמה את "ההיפנוזה, היצירתיות, הפרא-פסיכולוגיה והחוויות הפסיכדליות" ויסיט את תשומת הלב המדעית מן העולם "החיצוני" לעבר חקר "המרחב הפנימי".
זו היתה חשיבת "האישיות הספציפית" המקורית של קאנטריל, שהגיעה למסקנתה ההגיונית.
לקאנטריל "הכבוד והשבח" על שאילץ הסטת פרדיגמה נרחבת באופן החשיבה וההתנהגות של העולם המערבי.
אין ספק שלאוסוולד שפנגלר לא היה כל קושי לזהות זאת כאחד מן הגורמים לנפילתו של המערב, כפי שחזה אותה ב-1936: יצירת שינויים ב"מבנה הקוגניטיבי וההתנהגותי".
יהיה אשר יהיה צבעה של האידיאולוגיה שליוותה את המדענים במכוני הסקרים לאחר מלה"ע II, ניתן למצוא את התפישה הבלתי משתנה של ההנדסה החברתית באמצעות "שיטות דגימה" ו"מחקרי-דעה" במאמרו של קארטרייט "מספר עקרונות של שכנוע-המונים" שהוכן עבור מחלקת סקרי-התיכנות במחלקה לחקלאות.
כותרתו של המאמר היתה "ממצאים נבחרים ממחקר על מכירת אג"ח מלחמה של ארה"ב", אולם כפי שהבהיר קארטרייט, ההיבט הקשור למלחמה באותו סקר היה רק תירוץ לנתח את העקרונות לפיהם ניתן לשנות תפישה כך שתתאים למטרות השליט.
ניתן לתהות מה היה הקשר בין מכירת אג"ח מלחמה ובין חקלאות, אולם זו היתה שיטתו של קארטרייט.
היתה זו השערתם של ברניס-ליפמן-קאנטריל-קארטרייט, מנופה ומרוכזת אל תוך תפאורת מלה"ע ה-II.
המאמר פורסם בכתב-העת של טביסטוק.
יחסי-אנוש שאמורים היו לגרום לקורא לפקוח-עין.
"בין הפיתוחים הטכנולוגיים הרבים של המאה הקודמת שיצרו שינוי בארגון החברתי", כותב קארטרייט בפתח המאמר, "התפתחות תקשורת-ההמונים הבטיחה להיות מרחיקת-הלכת ביותר. התלות-ההדדית המוגברת של האנשים משמעה שהאפשרויות להנעת הפעולה החברתית של ההמונים התרחבו במידה רבה. ניתן לשער שאדם אחד בעל כושר-שכנוע יוכל, באמצעות שימוש בתקשורת-המונים, להטות את אוכלוסיית העולם לפי רצונו".
איננו סבורים שישו הצלוב עמד בראש מעייניו של קארטרייט כאשר הצהיר הצהרה זו.
בכותרת המשנה "יצירת מבנה קוגניטיבי ספציפי" ממשיך קארטרייט:
"עיקרון ראשון:
אם כל הפסיכולוגים מקבלים למעשה כאמת את האמירה שהתנהגותו של אדם מונחה על ידי תפישתו את העולם בו הוא חי...
הרי שמתוך ניסוח זה עולה כי דרך אחת לשנות את התנהגות האדם היא לשנות את המבנה הקוגניטיבי שלו.
שינוי המבנה הקוגניטיבי של האדם הפרטי באמצעות תקשורת ההמונים מציבה מספר תנאים מוקדמים.
ניתן לנקוב בהם בצורה של עקרונות".
קארטרייט ממשיך ומפרט את העקרונות, תוך שהוא משבץ דוגמאות מיישום מחקרו על קידום מכירות אג"ח המלחמה של מלה"ע II:
"ה"מסר" (דהיינו, מידע, עובדות, וכד') חייב להגיע לאיברי החישה של האדם שעליו מבקשים להשפיע...
מצבי המרצה מוחלטת נבחרים או נדחים על בסיס הרושם שעושים מאפייניהם הכלליים", וכד'. ערכת עקרונות נוספת בחנה בצורה מעמיקה יותר את השיטות לשינוי "המבנה הקוגניטיבי".
"עיקרון שני:
לאחר הגעה על איברי החישה, ה"מסר" חייב להתקבל כחלק מן המבנה הקוגניטיבי של האדם".
קארטרייט ציין בפסקה זו, כי "כל ניסיון לשנות התנהגות על-ידי שינוי המבנה הקוגניטבי חייב להתגבר על הכוחות הנוטים לשמר את המבנה הנוכחי.
רק כאשר המבנה הקוגניטיבי נתפס על ידי האדם כבלתי-מספק מבחינה הסתגלותית, תהיה בו מוכנות לקבל השפעות שנועדו לשנות מבנה זה."
תחת "יצירת מבנה המרצה ספציפי", קארטרייט ממשיך ומנתח את "המרצתם החברתית של מנהלי המערכת של הפדרל-ריזרב האמריקאי בוושינגטון אל תוך מערבולת למשך תקופה ארוכה".
נהניתם? החכמתם? נתרמתם? נשמח אם תתרמו בחזרה.
הספר המקורי מאת ג'והן קולמן.
תרגום ועריכה - יולי רמון, 12.07.2023