המרצת העצב התועה מפחיתה דלקות ותסמיני ארתריטיס.
העצב התועה - מסומן בצהוב
תגובות דלקתיות ממלאות תפקיד מרכזי בהתפתחותן ועקשנותן של מחלות רבות, ועשויות להוביל לכאב כרוני מתיש. במקרים רבים, הדלקת היא תגובת הגוף למתח.
לכן, הפחתת תגובות "הילחם או ברח" (fight or flight) במערכת העצבים והרגעת הסממנים הביולוגיים של המתח, עשויים לסייע גם בהפחתת הדלקת.
באופן טיפוסי, הרופאים רושמים תרופות כאשר הם מבקשים להילחם בדלקת.
ואולם מתרבות והולכות העדויות לכך שיש דרך נוספת להילחם בדלקת - על ידי המרצת העצב התועה ושיפור הטונוס שלו (Vagal Tone). דבר זה ניתן לבצע באמצעות הרגלים יומיים כגון תרגול יוגה ומדיטציה - ובמקרים קיצוניים יותר של דלקת, כגון במצב של ארתריטיס ראומטי (RA) - על ידי שימוש במכשיר מושתל להמרצת העצב התועה (VNS).
ה-Vagus Nerve, או בשמו העברי "העצב התועה", שולח ענפים רבים מתוך שני שורשים עבים שמקורם במוח הקטן ובגזע המוח, וענפים אלו "תועים" ונודדים אל חלק המעיים התחתון, תוך שהם נוגעים בדרכם בלב ובאיברים החיוניים.
פירוש המילה Vagus = (לטינית) "תועה" (או נודד).
בשנת 1921 גילה פיזיולוג גרמני בשם אוטו לווי כי המרצת העצב התועה גרמה להאטה בקצב פעימות הלב על ידי עידוד שחרור החומר אותו כינה "Vagusstoff" (בגרמנית - חומר הוואגוס). חומר זה זוהה מאוחר יותר כאצטילכולין, שהפך למוליך העצבי הראשון שזוהה אי פעם על ידי מדענים.
חומר זה פועל כמרגיע, וניתן לשלוט בשחרורו באופן עצמאי על ידי פעולה פשוטה של מספר שאיפות עמוקות שאחרי כל אחת מהן נשיפה ארוכה ואיטית. פעולה מודעת על כוחותיו של העצב התועה מייצרת מצב של שקט פנימי, שבתורו "מאלף" את הרפלקס הדלקתי.
העצב התועה הוא הרכיב הראשי של מערכת העצבים הפארא-סימפתטית, המסדירה את תגובות ה"מנוחה ועיכול" (rest & digest) או "הגנה והתחברות" (tend & befriend).
מן העבר השני, כדי לשמור על שיווי משקל פנימי (הומיאוסטסיס), מערכת העצבים הסימפתטית מייצרת את תגובת "הילחם או ברח".
טונוס בריא של העצב התועה הוא חלק מלולאת המשוב הקשורה לרגשות חיוביים.
איורים אנטומיים מוקדמים של העצב התועה.
טונוס בריא של העצב התועה מאופיין בהאצה קלה של פעימות הלב בעת השאיפה, והאטה שלהן בעת הנשיפה. נשימה סרעפתית עמוקה - עם נשיפה ארוכה ואיטית - היא המפתח להמרצת העצב התועה והאטת קצב פעימות הלב ולחץ הדם, בייחוד במצבי חרדה ביצועית.
מדד טונוס גבוה יותר מקושר לתחושת רווחה פיזית ופסיכולוגית. מאידך, מדד טונוס נמוך מקושר לדלקת, דיכאון, מצבי רוח שליליים, בדידות, התקפי לב ושבץ מוחי.
מחקר משנת 2010, “How Positive Emotions Build Physical Health: Perceived Positive Social Connections Account for the Upward Spiral Between Positive Emotions and Vagal Tone,” פורסם ב-Psychological Science. לצורך מחקר זה חידדו ברברה פרדריקסון ובתאני קוק, מאוניברסיטת נורת' קרולינה, צ'אפלהיל, את ההתבוננות בעצב התועה, וגילו כי מדד טונוס גבוה היווה חלק מלולאת המשוב הקושרת בין רגשות חיוביים, בריאות פיזית, וקשרים חברתיים חיוביים.
מחקרן גורס, כי רגשות חיוביים, קשרים חברתיים אמיצים ובריאות פיזית משפיעים זה על זה בדינמיקה ספירלית עולה התומכת בעצמה ובלולאת משוב, שרק כעת מתחילים המדענים לפצח.
לניסוי זה השתמשו פרדריקסון וקוק בטכניקת מדיטציה של אהבה-טוב-לב (LKM), המסייעת למשתתפים להשתפר בייצור רגשות חיוביים באופן עצמאי. מכל מקום, הן מצאו גם שחשיבה על קשרים חברתיים חיוביים כשלעצמה, וניסיון לשפר קשרים אנושיים ולהדקם, יצרו אף הם שיפור בטונוס העצב התועה.
מחקרים רפואיים וניסויים הצביעו על כך שחרדה ודיכאון מקושרים להתגברות פעילות ההסדרה של המערכת החיסונית למקרי דלקת, ובכלל זה ייצור מוגבר של ציטוקינים.
כאשר הם מוזרקים לחולים או לחיות מעבדה, הציטוקינים התגלו כיצרני תסמינים טיפוסיים לדיכאון. לכן, מקרים מסוימים של מצב רוח ירוד, והיעדר מוטיבציה עשויים להתרחש כתוצאה מרמות גבוהות של חלבוני ציטוקין.
המרצת העצב התועה (VNS) מפחיתה דלקות ארתריטיס במידה משמעותית.
לאחרונה ניהל צוות בינלאומי של חוקרים מאמסטרדם וארה"ב ניסוי רפואי, המוכיח כי המרצת העצב התועה באמצעות מכשיר מושתל מפחיתה בצורה מהותית את הדלקת ומשפרת את השפעתה על חולים עם ארתריטיס ראומטי, על ידי מניעת ייצור ציטוקין.
הארתריטיס הראומטי (RA) הוא מחלה דלקתית כרונית המשפיעה על כ-1.3 מיליון בני אדם בארה"ב וגובה מיליארדי דולרים בשנה לצורך טיפול בהם, כך לטענת החוקרים.
מדעני תחום הנוירולוגיה ומומחי האימונולוגיה המעורבים במחקר זה השתמשו בטכנולוגיה חדשנית ביותר למיפוי המעגלים הנוירולוגיים המסדירים את הדלקת. במעגל אחד - הקרוי "הרפלקס הדלקתי" - דחפים עצביים המועברים בעצב התועה מונעים את ייצור הציטוקינים, המעודדים את הדלקת.
החוקר השותף קווין ג' טרייסי, נשיא ומנכ"ל מכון פיינשטיין למחקר רפואי, והאדם שגילה את הרפלקס הדלקתי טוען:
"זוהי פריצת דרך אמיתית ביכולתנו לסייע לאנשים הסובלים ממחלות דלקתיות. אם קודם לכן בדקנו דגמי דלקות בחיות, הרי שעד עתה לא היתה בידינו כל הוכחה שהמרצה של העצב התועה יכולה אכן למנוע ייצור ציטוקין ולהפחית את חומרת המחלה אצל בני אדם. אני מאמין שמחקר זה ישנה את הדרך שבה אנו מתייחסים אל הרפואה המודרנית, ויסייע לנו להבין שמערכת העצבים שלנו יכולה, עם קצת עזרה, לייצר בעצמה את התרופה הדרושה לגופנו להבראה עצמית."
המרצת העצב התועה מציעה יתרונות מהותיים על פני השימוש בתרופות -
כגון עלויות נמוכות יותר ופחות תופעות לוואי.
נהניתם? החכמתם? נתרמתם? נשמח אם תתרמו בחזרה.
מאמר מקורי - כריטסופר ברגלנד, The Athlete's Way תרגום ועריכה - יולי רמון, 2 בינואר 2018