top of page

מים ומלח - מקור החיים הראשוני - 4 - פטר פריירה

חלק 4 - מידע - מודעות - תודעה

(תמלול ההרצאות של הסרטונים מים/מלח)


לאמצעי-החיים שלנו יש צורות רבות. הוא לא רק מזון על הצלחת או בכוס. ‫

יש עוד הרבה סוגי מזון - ‫כל מילה שנאמרה מהווה "מזון" - ‫ברמת החומר המעודן -

‫לפני כל מילה שאומרים חייבת לבוא מחשבה. ‫המחשבה מייצרת אורך גל, ו‫אנו יודעים, בפיזיקה, וגם במובן הכימי, ‫שכאשר שני אורכי-גל זהים ממקורות שונים ‫חופפים זה את זה, ‫נוצרים שדות-אנרגיה חדשים, ‫וכך באפשרותנו לא רק לחיות, דהיינו - לקבל אנרגיה, אלא גם ‫לבנות צורות-אנרגיה חדשות.‫

בכימיה אנחנו קוראים לזה "חתונת המולקולות".

‫וגם אצלנו, בני-האדם, יש "חתונה" (חתונה בגרמנית - Hoch-Zeit - הזמן-הגבוה). ‫

מה קורה בזמן-הגבוה של האנושות?

‫חישבו אחורה על זמן ההתאהבות הראשונה - ‫מה קורה שם?

‫לפעמים אנו מכירים את האדם עשרות שנים, ‫ועדיין אנחנו אומרים - ‫אני מכיר אותו כל כך הרבה זמן, ובכל-זאת - ‫אני לא באמת מכיר אותו...

‫בדרך כלשהו הוא לא מוכר לי, למרות שאני ‫מכיר אותו כבר הרבה זמן.

‫שוב ושוב קורה לנו, שאנו פוגשים אנשים, ‫רק הכרנו, רק החלפנו מספר מילים, ‫תוך רגע יש בסיס של אמון, ‫לא ניתן כלל להסביר זאת, המוח מתערבל, פתאם, הופל'ה - "תיזהר, אתה ‫הרי לא מכיר אותו, אל תסמוך עליו"...

‫ובכל-זאת, בפנים, בתחושת הבטן, התחושה ‫היא אהבה.

כי אהבה היא אנרגיה...

‫בבת-אחת, כמו פעימה אלקטרו-מגנטית, ‫נמשכים זה אל זה כמו שני מגנטים, ‫והצעירים מוכיחים זאת שוב ושוב כל ‫ערב-שבת - הם בכלל לא צריכים לדבר, ‫מסתכלים בדיסקוטק לתוך העיניים של מישהו ‫בצד השני של הבר, וישר עולה תחושת האמון הזו, ‫מה קורה שם פתאום? צמרמורות, החשמל בגוף ‫מתחיל לפעול, ואי אפשר להסביר זאת...

‫ומה אומרים אותם אנשים, כשהתחושות האלו עולות? ‫


"יש בינינו כימיה, אנחנו משדרים על אותו גל..."

אז... גם הביטויים המילוליים משקפים את זה - ‫הם באמת יחד אתכם על אותו אורך גל.

‫וכשהם אתכם על אותו אורך גל, נוצר הדבר ‫החשוב ביותר, שלא רק מקיים את החיים, אלא גם יוצר חיים חדשים - ‫השפעה של תהודה (רזוננס) - ‫כעת באפשרותנו להכניס סדר בדברים, ‫נוצרת גיאומטריה, ומתחיל להיווצר מידע, ‫או מה שאנו מכנים בשם "תודעה" - ‫חישבו על תקופת ההתאהבות, מה התרחש שם?

‫עננים ורודים וגדולים, אפשר להזיז הרים, ‫שבועות תמימים בלי ארוחות סדירות, ‫לילות שלמים בלי שינה, ובכל זאת אנו ‫מלאי מרץ וחיות - החיים שם, לחיים יש משמעות.

‫ואותם אלו שהיו מאוהבים, וקרה להם ההיפך, האהבה ‫לא הושבה מן הצד השני - ההיפך מתהודה,

‫אז מתקבלת צרימה (דיסוננס) - ואז נשמטת ‫לנו הקרקע מתחת לרגליים, ולא חשוב כמה תקפידו על התזונה, ‫עדיין תהיו חסרי כוח, חסרי אנרגיה, חסרי חיות.

‫מצב-רוח רע, במקרים קיצוניים זה עלול להגיע ‫לכדי התאבדות, כי לא קיבלנו מה שרצינו, ‫ולכן אין עוד טעם לחיינו... תחשבו על הזרם הזה, ‫החשמל - מה קורה שם, ב"זמן-הגבוה" של האנושות -

‫זה מה שאנחנו קוראים לו "ערכיות" (אתיקה) ושהוצא ‫מתוכנית הלימודים התיכוניים כבר בשנות ה-30.

קודם-לכן היתה קיימת האתיקה - האתיקה ‫האקדמית, שכבר לא לומדים אותה היום -

‫משמעות המילה "אתיקה" היא "יראת-כבוד בפני החיים" - ‫לראות את החיות העומדת מאחורי הכל ולהבינה, כל אותם דברים היוצרים חיים חדשים - ‫איך אנו יוצרים חיים חדשים?

‫לשם-כך יש צורך בוויתור - החלק הקטן ביותר ‫שבו האנרגיה שלכם באה לידי מימוש (Potential),

‫ולכן אנחנו גם קוראים לזה "און" (Potent) - ‫בחיי המין שלנו,

‫וחישבו שוב על המניע הפנימי להמשכיות, ‫הכוח הפנימי המניע אותנו לדאוג להתפתחות הדור-הבא,

‫מה קורה שם?

תא אחד של זרע - מבחינה זכרית. ‫אני חייב להתמסר לחלוטין ולוותר, ‫ובדיוק כך גם התא של הביצית - מבחינה נקבית. ‫כדי להתחבר זה עם זה, לחזור חזרה - ‫לוותר על הקוטביות -

תחשבו על ה-A הזה - ‫בחזרה אל האחדות.

‫ואז פתאום, מה נוצר, ב"זמן-הגבוה" הזה ‫של האנושות?


חיים חדשים - הילד שלכם.

‫בדיוק כך מתפתחת המודעות, ובדיוק כך ‫פועל הטבע, וכך עובדת גם כל מולקולת מים.

‫כל מולקולת מים, ‫H2O - ‫נפרדת מחברתה, ובכל זאת היא בעלת ‫אותה גיאומטריה זהה ומושלמת, ‫משום שמולקולת מים H2O, אינה אלא ‫ארבעון (tetraeder) מושלם, עם זווית של 104.7°.

ואם נניח ‫ארבעה ארבעונים כאלו זה על זה, ‫נקבל את הפירמידה הזו.

ואולי ‫המצרים חשבו על זה כבר אז, ‫כשבנו פירמידות כאלו המייצגות, בסופו של דבר, ‫את מבנה הארבעון של מולקולת המים?

‫ועד עצם היום הזה, כל הידע המתמטי, ‫הפיזיקלי, האסטרונומי והאסטרולוגי שלנו ‫מבוסס על המבנה הגיאומטרי הזה? ‫כל זה חבוי שם כמו סוד עמוק, ובימינו אנו, ‫עלינו לחזור ולגלות את הידע הזה.


‫זה אינו ידע חדש - פשוט איפשרנו לו ‫להיכנס לתרדמת, אז אם נרחיב שוב את התודעה, ‫יתבררו לנו פתאום כל ההקשרים הללו - ‫הקשרים בין "אמצעי-החיים" ‫(מזון) המספקים חיים.

‫ולכן אסור לנו להסתכל על הכל רק ‫מזווית ראייה כימית בלבד.

אם אציג לפניכם כעת ספר, הנה, כאן ‫יש לי ספר על ההיסטוריה של גרמניה.

‫וניתן אותו למדענים שלנו כדי לבצע ניתוח, ‫כי החומר חשוב כל-כך.

‫אילו תוצאות יתקבלו? - לאחר 14 ימים לכל המאוחר, ‫נדע את כל ההרכב האנליטי-כימי של הספר -

‫נדע את האנליזה, את המשקל, את סוג הדבק, ‫את הקשרים הכימיים שיצרו את הדבק הזה, ‫הצבע השחור של דפוס והכימיקלים מהם הוא עשוי, ואולי אפילו היינו מוצאים ביולוג, שיוכל ‫לפענח מאיזה עץ מיוצר הנייר, ‫אבל דבר אחד עדיין לא נדע - לא נדע ‫דבר על ההיסטוריה של גרמניה,

‫והרי זו הסיבה שבגללה רכשנו בכלל את הספר. ‫אם זה לא כתוב בפנים, מה שווה כל החומר?

‫כל אחד מכם צופה בוודאי בטלוויזיה, למה אתם ‫"רואים-רחוק" (טלוויזיה - Fern-sehen - לראות רחוק)? ‫למה יש לכם טלוויזיה בבית?

‫כל אחד מחליט לעשות זאת, כדי לקבל מידע, ‫אם מנימוקי הכשרה מקצועית, בידור, ‫אבל הסיבה העיקרית, בסופו של דבר, ‫הרצון להגיע למידע.


וכל סוג של מידע ‫יוביל לכך שהתודעה שלנו תתרחב.

‫וכעת, זה תלוי בטלוויזיה? ‫בקופסה הזו שעומדת על הכוננית?

‫או, שאולי זה תלוי באורכי-הגל ‫המוזנים אל מכשיר הטלוויזיה?

‫משום שאם אעלה אל האנטנה או למקלט הלווייני ‫ואסובב אותו 2 ס"מ, והופ, יש לנו שלג על המרקע, ‫והמכשיר עצמו הופך חסר-כל-ערך.

‫גם אם עלה לכם 15,000 מר"ג, הוא לא יעזור לכם - לא תקבלו ממנו שום מידע. ‫ואז גם ככל הנראה לא תוכלו "לראות רחוק".

‫כי בסופו של דבר, אלו אורכי-הגל המגיעים ‫אלינו מן הלוויין, דרך היקום, אל האטמוספרה

‫ונוחתים בעומק הסלון שלכם, ושם מומרים באמצעות ‫מכשיר-הטלוויזיה לחומר שתוכלו לעבדו,

‫ואלו אינם אלא אורכי גל בלתי נראים.

‫כל פורמט-שמע הוא בעצם אורכי-גל - למה אתם ‫מתחילים לרקוד או לנוע גם כשאינכם רוצים...

‫כשמגיעה לאוזניכם מוזיקה מסוימת? ‫מה גורם למקצב הזה להתהוות?


השפעה של תהודה.

‫לכן, אל תחשבו לעולם על החומר עצמו,

‫אלא על מה שמחובר אל אותו החומר - ‫אנרגיה טהורה, ‫וכשהאנרגיה הזו - אורכי-הגל, התדר האלקטרו-מגנטי - אינו זמין יותר, ‫לא יעזור לכם החומר עצמו.

‫החומר הוא רק מוליך - נושא מידע.

‫וכך, גם כל מזון (אמצעי חיים) אינו אלא ‫נושא-מידע, ‫ואני רוצה להמחיש לכם עד כמה חשוב עבורכם אופן מחשבה ‫זה, של איכות ולא כמות, ‫באמצעות דוגמה ‫קטנה - שגרתית ביותר...

‫דמיינו לעצמכם שאתם סובלים מאיזו פוביה קטנה, ‫לא משהו משנה עולמות, ‫רק מצב של פחד קטן - לא אוהבים ‫לגשת אל הדלת כשחושך בחוץ.

‫אנחנו מכירים את זה אצל ילדים- שפוחדים ‫מהאיש השחור, מפחדים לרדת למרתף ‫או לצאת החוצה בחושך לזרוק את הזבל, ‫הם פשוט מפחדים.

‫אבל אתם מבוגרים, באמצע החיים, ‫וכל ערב אותו סיפור - כשמחשיך - ‫אתם נכנסים למצב של פחד בלתי מוסבר, וקשה ‫לדבר על זה עם אחרים כי אולי הם יצחקו עליכם, ‫אבל הפחד שם, הוא פשוט שם. ‫רק משום שחושך בחוץ.

‫זה מפריע לכם כל כך - ‫שאתם מנסים להשתחרר מזה.

‫ואתם יודעים שלבד לא תצליחו. ‫אז אתם מחפשים מישהו שיעזור.

‫אתם חושבים ללכת לתרפיסט, במקרה זה - פסיכולוג.

‫זה נהפך כה חשוב שאתם מתחילים לעשות ‫טלפונים - לוקחים את "דפי זהב, ‫מדפדפים, מדברים בטלפון עם כמה ‫מהפסיכולוגים האלו, ובסוף, ‫באחד מהם אתם ממש נותנים אמון, ‫ושוב - אתם לא יכולים להסביר את זה, הרי רק תיארתם בקצרה את הבעיה, ‫אבל האופן שבו הוא מגיב לדבריכם,

‫מעורר בכם אמון במידה כזו, שאתם אומרים לעצמכם, ‫עם זה אני אקבע פגישה, אני חושב ‫שהוא יוכל לעזור לי. יש לי הרגשה טובה לגביו. ‫

אז אתם קובעים פגישה עם הפסיכולוג הזה.

מה קורה כשהפסיכולוג מגיע אליכם? ‫

הפסיכולוג עושה משהו - הוא מוסר לכם מידע, ‫בעזרת הידע המקצועי, מצב הידיעה שלו, ‫ובעזרת התודעה שלו,

‫הוא מסוגל, הודות לידע שלו, לספק ‫לכם תרפיה - מידע שאין לכם עדיין.

ואז אתם תגידו עכשיו - נו, מה - הוא מסביר ‫לכם מה זה פחד, יעמת אתכם עם הפחד, ‫לפתור את הבלגן עם הפחד. בטח ייקח אתכם ‫עכשיו אחורה, עד הילדות, ‫כדי שתבינו מי אתם בכלל, ‫ומדוע אתם סובלים מהפחד הזה...

‫וכאשר הוא עושה זאת, לא חשוב איזה ‫פסיכולוג, כאשר הוא מצליח בכך, ‫ומעביר לכם את התוכן המתאים, ‫מתווך עבורכם את המידע הנכון, ‫אז ככל הנראה, לאחר התרפיה המוצלחת, ‫אולי אפילו תצחקו ותגידו: ‫פעם עוד פחדתי לגשת לדלת בחושך, ‫אבל עכשיו אני מבין מהיכן זה נובע.

‫עכשיו כשאני יודע מאיפה הפחד הזה ‫שפעם שיבש לי את החיים, ‫לאחר שמצאתי את הגורם לו, בתוכי פנימה, ‫הפחד נעלם, ‫והחל מרגע זה אתם משוחררים ‫מהפוביה הזו, ממצב הפחד.

אבל עכשיו קורה משהו פטאלי - ‫בדרך אליכם, בפגישה הראשונה, ‫לרוע המזל, בדיוק בפגישה הראשונה, ‫נקלע הפסיכולוג לתאונת דרכים.

‫בדיוק לפני הדלת שלכם, ולרוע המזל ‫זוהי תאונה קטלנית.

‫שום סיפור משנה-עולמות, רק נדפק ‫לו הראש בשמשה, נפתח לו הראש, ‫וכמובן שמגיע מיד חוקר מדעי ובודק, ‫על המקום, את הפסיכולוג המת הזה, ‫וראו זה פלא, זה ממש לא כל-כך גרוע ‫כמו שחששנו, כל העצמות ישנן, ‫כל האברים הפנימיים במקום, הכל תקין, ‫וניתן לראות - כשמסתכלים בלוח הפגישות שלו, ‫שאתם הבאים בתור שהזמינו את ‫הפסיכולוג לפגישה,

ומכיוון שמדובר במדענים חביבים למדי, ‫הם מעמיסים את הגופה, ‫מכניסים אותה אליכם לסלון, ‫זורקים אותה על השטיח ואומרים: ‫הנה מה שהזמנתם.

ואתם משיבים: כן, נכון, אבל הוא הרי מת...

‫והמדענים בשלהם - מת, חי, מה זה משנה? ‫הזמנתם אותו. הנה הוא.

‫אנחנו יכולים להוכיח מבחינה מדעית ‫שיש לו אותן עצמות, אותם איברים, אותם תאים, ‫והביולוגים מתחילים להרגיע אתכם, ‫אל תדאגו, זה קרה בסך הכל לפני 10 דקות, ‫הוא עדיין בטמפרטורת גוף של 37°, ‫ומראים לכם את תעודת הזהות של הפסיכולוג, ‫כדי לשכנע אתכם שזה בדיוק ‫מה שהזמנתם,

‫ולמרות זאת ניתן לראות בבירור, מן הדוגמה הזו, ‫שהוא כבר לא יכול לעזור לכם.

ואז נשאלת השאלה - האם הייתם צריכים פסיכולוג, ‫או שלמעשה רק את המידע שהיה לפסיכולוג הזה, ‫וכעת, כשהוא מת, אין לכם יותר ‫נגישות למידע הזה.

ובדיוק כך אנחנו מתנהגים עם התזונה ‫לחלופין - מוצרי המזון (אמצעי החיים) שלנו, ‫משום שהמידע שנדרש לכם, שהיה קיים ‫בנושא המידע, שעכשיו הוא מת, ‫כבר לא פועל יותר. ההיפך הוא הנכון - ‫כעת הפסיכולוג המת הזה גורם לכם נזקים.

‫המדענים הלכו כולם הביתה, אבל הגופה ‫נשארה אצלכם בסלון על השטיח, ‫וכעת היא מתחילה להסריח ולהירקב, ‫והייתם מעדיפים להיפטר ממנה, ‫אולי פשוט לזרוק אותה החוצה לגינה, ‫אבל אתם לא יכולים - חושך בחוץ, ‫ובדיוק הפסיכולוג המת הזה, הוא המקבילה למה ש‫שוכב לכם בתוך המעיים, כשבמקום "אמצעי-חיים" ‫אכלתם "אמצעי-מוות".

זה אפילו גוזל מכם אנרגיה כעת, ‫והבעיה העיקרית עדיין לא נפתרה.

לפרק הקודם לפרק הבא
 
נהניתם? החכמתם? נתרמתם? נשמח אם תתרמו בחזרה.
להרצאה המלאה בסרטון עם כתוביות.

תרגום ועריכה - יולי רמון, 4.11.2023


bottom of page