top of page

מים ומלח - מקור החיים הראשוני - 6 - פטר פריירה

חלק 6 -ריפוי טבעי - מים ומלח

(תמלול ההרצאות של הסרטונים מים/מלח)


איך זה עובד?

‫ברוב המקרים בדרך הפשוטה ביותר שאנו ‫אפילו לא מעלים בדעתנו, ‫דהיינו מן החומרים שמהם עשוי גופנו: ‫מים... ומלח.

‫והאם לא מהווים מים ומלח את דרכי ‫הריפוי שלנו מזה אלפי שנים?

‫כל תרבות מעיינות המרפא מבוססת ‫על מים ומלח.

‫כל אחד שסיים שנת-עבודה, עד היום, מה עושים איתו? ‫שולחים אותו לבית הבראה, ולאן? למעיינות מרפא.

‫ומה הוא מקבל שם? מים מרפאים, מים מינרלים, ‫מי-מעיין, מי-מלח טבעי לשתייה וכד'.

‫זה לא משהו חדש וגם לא מרחיק לכת.

‫כל שנה מגיעים כ-60,000 מבקרים לבאד-האל ‫ולנקודת השתייה של מי-המלח הטבעי.

‫אפילו הרפואה הממסדית הוכיחה זאת ו‫אף עושה בזה שימוש ביודעין.‫

ועל-אף-זאת, למרבה-הצער, מבחינת הרפואה הממסדית, ‫עדיין מטפלים בתסמינים בלבד.

‫וכאן יש צורך לבצע שינוי כיוון בחשיבה.

‫לכן יהיה זה שגוי, ואולי אף פטאלי, ‫להוציא את הכעס רק על תחום מקצועי אחד, ‫או על קהילה אחת.

רבים טוענים - כן, ‫זה באשמת הרפואה הממסדית, ‫הם עושים דברים לא נכונים, או שהכימיה, או התעשיה, ‫או הפוליטיקאים שלנו...

‫כן, אנחנו אכן חיים על פי עיקרון הפטרייה, ‫זה נכון, הכל מוסתר חבוי באפלה...

‫ואם מישהו מרים את הראש כדי לראות קצת שמש, ‫מקפדים את ראשו - ככה יותר קל לשלוט על העם, ‫אבל לא יעזור לנו לכעוס על אחרים. ‫משום שתמיד יש שני צדדים למטבע - ‫והצד השני הוא שאנחנו מרשים לזה לקרות, וכאן אנו מגיעים אל דרגת המודעות שלכם.

כל עוד קיימים מטופלים המצפים לקבל ‫ מרשם לאספירין כשיש להם כאב-ראש, ‫יהיו קיימים גם רופאים שירשמו את המרשם הזה.

‫וזו כבר אינה אשמתו של הרופא, אלא אשמתכם ‫בלבד, זוהי פעולתה של "תמונת-מראה"!



החיים שלכם, כפי שאתם חיים אותם, ‫אינם אלא סרט שצולם כבר מזמן.

‫ואתם יודעים מי צילם אותו?


אתם עצמכם, ‫אתם המפיק, והבמאי של הסרט הזה.

וכשהסרט הזה פתאם לא מוצא-חן בעיניכם, ‫מסיבה כלשהי, עליכם לשאול מי צילם אותו - ‫ואם אתם אלו שצילמתם אותו, ‫אינכם יכולים לכעוס על אחרים.

אז אולי הגיע פשוט הזמן לערוך מחדש את הסרט, ‫לשכתב אותו, או לצלם סרט חדש?!


הדרך לכך מתחילה אצלכם בלבד, ולשם כך ‫נדרשת לכם מודעות, מודעות רחבה יותר.

‫מודעות כזו מקבלים, בראש ובראשונה, ‫דרך המים הללו.

ודיברנו גם על גיאומטריה - ‫ובסופו של דבר, הגיאומטריה, הפאונים המשוכללים, ‫כמו הארבעון המופיע במים, ‫היא זו הדואגת לכך שהאנרגיה תהיה כלל זמינה.

אם נהרוס את הגיאומטריה, ‫גם האנרגיה לא תהיה, בדיוק כמו בפירמידה שהצגתי קודם לכן.

‫ואת צורות האנרגיה הללו ניתן אפילו ‫להפוך לנראות באופן חלקי.

‫כי למען האמת, הרגילו אותנו להסתמך תמיד על מראה עיניים בלבד - אנחנו צריכים תמיד ‫הוכחה חזותית כלשהי.

‫בחוץ עדיין לא מספיק חשוך, וכאן האורות דולקים, ‫אבל מאוחר יותר נוכל להיזכר בניסוי הזה.

‫דמיינו לעצמכם את הקריסטלים האלו, ‫שנמצאים ליד הפירמידה.‫

זהו גביש הררי, דהיינו קוורץ, בעל ‫מבנה גיאומטרי מושלם.

‫אם היה כאן מעט חשוך יותר, אולי אלו בשורות ‫הראשונות יכולים לזהות זאת -

‫אם תקבעו את מבטכם כעת על גביש-הקוורץ הזה - ‫רבים בוודאי ישאלו מהיכן מגיע האור? אין בפנים מנורה...

‫תשימו לב מהר מאד, אם תתמקדו בקריסטל, ‫שהוא הופך הולוגרפי מאד, כאילו יש הבהובים בפנים, ומתקיימת תנועה פנימית. ‫

ואם תכבו את האור לחלוטין, ‫תוכלו להבחין איך נוצרת מסביב לקריסטל הזה ‫הילה אמיתית.

‫הילה שנעה כל-הזמן בלא הפסקה. ‫

ומה זז? תכולת הביו-פוטונים - היא זו הנמצאת בתנועה.

‫קוואנטים של אור שהם אלו שגרמו בעצם להיותו קריסטל - ‫הפיאזו-אלקטריות שלו.

‫אז - אנחנו יכולים בעצם להפוך את זרם-החשמל ‫למשהו שניתן לראות - כמו שעושים עם לייזר.

‫אם אחזיק כעת את היד לפני קרן-הלייזר ‫המוקרנת אל הקריסטל, לא תוכלו יותר לראות זאת.

בעזרת אור מאוגד ‫מתאפשר לנו להפוך אנרגיה למשהו חזותי.


וההילה הזו קיימת לא רק בקריסטל - ‫היא קיימת בכל-אחד מאיתנו, ‫משום שגופנו אינו אלא ‫גביש-מים נוזלי.

משקל גופכם הוא בממוצע 70 ק"ג, ‫וכשהוא מורכב מכ-70% מים, ‫מה תכולת-המים שלכם בעצם?

‫כ-50 ק"ג מים פשוטים בגוף, ‫שאתם סוחבים אתכם לכל מקום, כל יום, כל היום, ‫והמים הללו זורמים בגוף בלא הפסקה, ‫לכל הכיוונים.

‫ועכשיו אני רוצה לדבר על 90,000 ק"מ ‫של נוזלים שזורמים בגוף שלנו.

‫2.5 פעמים אורכו של קו המשווה, ‫וזה בגופו של כל אחד ואחד מאיתנו!

‫כל כך הרבה מסלולי תנועה של נוזלים ‫יש לכל אחד ואחד מאיתנו בגוף - ‫90,000 ק"מ - ובאותם 90,000 ק"מ ‫חבוי כוח של חיים - דהיינו, המים. ‫

פרופ' קרל קיבל על כך פרס נובל.

‫הוא הצליח להביא ראייה לכך שהתא האנושי ‫הוא למעשה בעל חיי-נצח.

‫בתנאי...

...שנספק לו את מה שהוא צריך.

‫ולמרות-הכל כולנו יודעים שאנו מזדקנים, ‫שתהליך ההזדקנות חל על כולנו, ‫ושבמועד כלשהו נצטרך כולנו ‫לראות את העשבים מלמטה.

‫למה זה קורה? מדוע התאים הללו מתים ‫ולא מתחדשים כפי שהיה אמור לקרות, אם הם אכן נצחיים?

‫האם זה תלוי בתא? ‫או שאולי זה תלוי בעצם במים העוטפים את התא?

‫משום שמהר מאד ניתן לזהות, ‫שמי-התא הם אלו המעניקים לו חיים.

אותו פרופ' קרל הצליח להביא הוכחה לכך, ‫שהלב שלנו כלל אינו "משאבה עם מנוע משלו".

‫כל אחד מאיתנו למד בוודאי בבית הספר ‫שהלב הוא האיבר החשוב ביותר בגוף, ‫שהדם הרטוב הזה צריך כל הזמן להישאב ‫אליו ודרכו שוב ושוב, כל החיים, ‫24 שעות ביממה, אפילו כשאנו ישנים, וכשהמשאבה הזו ‫מפסיקה לעבוד - קוראים לזה התקף-לב ואנחנו מתים.

‫אבל, אם נתבונן היטב, הרי ללב אין שום ‫תנועה נפרדת משלו, ולכן יהיה זה גם שגוי להתייחס אליו כאל משאבה. ‫

התבוננות נכונה תזהה שהוא בעצם טורבינה.

‫והטורבינה הזו מונעת על ידי כוח-חי, ‫דהיינו - נוזלי-הגוף שלנו.

‫בכל אחד מתאי-הגוף ועד למחזור הדם, ‫חבויה למעשה תנועה משלו - המים האלו, ולפיכך גם הדם, נעים כל הזמן ‫מעלה ומטה ודואגים לכך, ‫או נכון יותר, יוצרים תנאים שיאפשרו הפעלה של הטורבינה.

‫והטורבינה שהופעלה מעבירה כעת ‫מקצב מסוים - פעימות הלב.

‫כך היא מחוללת זרם-חשמלי חזק ביותר. ‫וגם הזרם-החשמלי במוח שלנו תלוי בו.

ומה שעוד מעניין הוא, שגם הזרם-החשמלי במוח, ‫ניתן להשוואה עם האטמוספרה של הכוכב שלנו.

‫לאטמוספרה שלנו יש ערכי תהודה - ‫תהודת שומאן, ערכי התנגדות ‫של 8 הרץ - 7.38 הרץ.

‫וזה מעניין, משום שבעיקרון ‫המוח שלנו מהדהד באותו תדר, ‫ומי שלא מאמין לי...

ועדיף שלא תאמינו, ‫אלא תבדקו, תאמתו - גשו מחר בבוקר ‫לרופא שלכם, ותגידו לו - דיבר אתמול אחד על חשמל, ‫וסיפר לנו משהו שלא ממש מובן לי, ‫אבל אני רוצה לדעת כי שמתי לב,

‫אז בבקשה תבדוק לי את החשמל במוח ‫עם מכשיר EEG.

‫ואז תגלו בפליאה, שהזרם במוח, ‫זרם החשמל העיקרי, ‫מציג גם הוא ערכים דומים - 8 עד 10 הרץ, ‫תמיד בתיאום עם מקצב-הטבע.

‫במקצב הפעימות הזה באטמוספרה של הפלנטה.

וכאשר המקצב הזה ‫מגיע אל שיווי-המשקל, ואנחנו מתעלמים מן ההרמוניה, ‫אנו מתעלמים גם מהחוקים העיקריים ‫החבויים, בסופו של דבר, במים -


דהיינו - היחס בין הכבידה והריחוף אינו מאוזן יותר.

‫המים נעים בצורה מפותלת, ולא בקו ישר, ‫הביטו בניקוז האמבטיה - איך יוצאים המים?

‫המערבולת הנוצרת ביציאה, ותנועת המים, הספירלה הנוצרת שם, ‫ניתנת להשוואה מדויקת עם הדנ"א של גופנו, ‫המידע הגנטי התורשתי שלנו.

‫ובדיוק כמו שהם זורמים כלפי מטה, ‫כך הם עולים גם כלפי מעלה - בסליל כפול.

‫וזה מה שמאפשר לנו לעמוד בכלל עם רגליים ‫על הקרקע - כוח-הכבידה - 50 ק"ג כלפי מטה, ‫ומאידך, אתם רוצים כל הזמן להתרומם ‫כלפי מעלה, להשיג משהו, לקום בבוקר על הרגליים -

‫זהו כוח-הריחוף - ההשפעה הכוללת שמושכת ‫אותנו כלפי מעלה כל פעם מחדש, להרחיב את התודעה - ‫כדי לספק מידע לגבישי המים החבויים בכם.

‫וכשהיחסים הללו מאבדים את שיווי-המשקל, ‫למשל, כשכוח-הכבידה מקבל משקל-יתר, ‫משום שאין בנו חיות, כוח הריחוף מושתק, ‫מה קורה אתכם אז?

‫פשוטו כמשמעו, אתם נמשכים כלפי-מטה, אל הרצפה.

‫ובשלב מסוים אפילו תיפלו ותשכבו, ‫תיכנסו למיטה, ותגידו שאתם "חולים".


אתם לא יכולים לקום ולהתיישר. ‫זה לא עובד יותר.

‫ומה קורה כעת? התפקוד החכם של גופנו ‫דואג לכך שניאלץ להסדיר את תנועת המולקולות.

‫את זה אנחנו מכירים מן השפעת - שאלתם ‫פעם את עצמכם למה חום הגוף הוא 37°?

‫למה אנחנו תמיד עם חום גוף של 37° ‫או משהו בסביבות זה?

‫למה לא 24, או 98? ‫למה, מהי טמפרטורה?

‫טמפרטורה אינה אלא אנרגיית-‫התנועה של המולקולות.

‫ולמה האנרגיה היא תמיד זהה ‫ומספקת לנו טמפרטורת גוף של 37°, ‫ואז, כששיווי המשקל של גופנו כבר אינו מאוזן ‫כפי שצריך היה להיות, בן-רגע עולה הטמפרטורה, ‫דהיינו - המולקולות נעות במהירות גבוהה יותר, כדי להחזיר את הסדר לקדמותו, ‫ולסדר מחדש את המבנה.

‫כי במקום בו יש מבנה, יש מסגרת, ובמקום בו ‫יש מסגרת יש גיאומטריה,


וגיאומטריה היא מידע.

‫ואז ברגע שהגיאומטריה מסתדרת, חדלה גם ההתרבות ‫של וירוסים וחיידקים, ואנו מתחילים שוב ליצור את עצמנו מחדש, ‫אנחנו יוצאים מהשפעת, מקבלים בחזרה את כוחנו, ‫והוא מושך אותנו בחזרה כלפי מעלה. ‫

ושוב אנחנו רוצים לקום ולעמוד.

כל יום מחדש, שוב ושוב.

לפרק הקודם
לפרק הבא
 
נהניתם? החכמתם? נתרמתם? נשמח אם תתרמו בחזרה.
להרצאה המלאה בסרטון עם כתוביות.

תרגום ועריכה - יולי רמון, 13.11.2023


bottom of page