top of page

מים ומלח - מקור החיים הראשוני - 1 - פטר פריירה

חלק 1 - ביו-פיזיקה ומים

(תמלול ההרצאות של הסרטונים מים/מלח)


ראשית אציג את עצמי - שמי הוא פטר פריירה, וכביו-פיזיקאי, לצערי אני עובד במכון מחקר אמריקאי, ‫המכון למחקר ביו-פיזיקלי.

‫אני נמצא כאן כנציג הגרמני, ובמסגרת מחקר הקדשנו ‫עצמנו לנושא "מים ומלח", מן ההיבט הביו-פיזיקלי.

‫רבים ודאי שואלים, מה עושה ביו-פיזיקאי? ‫במובן המדעי, האקדמי, הכבשה השחורה של המדע... משום שאנו נוגעים בנקודה מהותית ביותר, ‫שהיא "חיות" - אנו חוקרים את האורגניזמים החיים, ‫בצמחים, בחיות, או באדם. כיצד הם מתנהגים, ‫ובביו-פיזיקה לא מדובר דווקא בחומר.‫

אנחנו לא עוסקים בחומר - זוהי גישה מטריאלית ‫העוסקת במה שאנחנו רואים, ומסוגלים לתפוש בחושים, ואילו ‫אנחנו מתעסקים יותר במה שנמצא בבסיס החומר ‫והביא אותו למצב שבו יוכל להתגשם כחומר.

‫ולכן, אנו מדברים על אנרגיה טהורה. ‫

האנרגיה, בסופו של דבר, היא תמיד בלתי חומרית, ‫ולכן יש לנו, כבני אדם, תמיד בעיה איתה - ‫כי כולם יגידו, "אה, טוב, אני יכול להאמין לך", ‫ובמהלך השעה הקרובה יהיו בטוח כמה כאלו שיגידו - ‫"זה כל-כך לא יאומן, שאני לא יכול להאמין לך..."

‫לכן, אבקש, אנא שמרו על ראש פתוח, ולמרות שאסביר בצורה מדעית, ‫גם לי אתם לא צריכים להאמין, הרי המדע ‫סותר את עצמו כל יום מחדש - ‫האמת של היום היא הטעות של מחר. ‫

ואני רוצה להעיר בכם שוב את הדחף הטבעי ‫לבחון בצורה ביקורתית ופתוחה ‫את כל מה שקשור לטבע.

‫אני מזמין אתכם לצעוד אחורה צעד אחד, ‫דהיינו, לעבר הטבע, ויחד עמו, ככל הנראה

‫עוד צעדים רבים החוצה. ‫פשוט לרכוש הבנה-מדעית של הטבע, ‫בענין הפעוט הזה הקרוי "מים ומלח". ‫


ומדוע מים ומלח?

‫משום שגופנו, חלק הארי של גופנו - ‫בנוי בעיקרו ממים ומלח.

‫ובסופו של דבר, למעשה, אך ורק ממים ומלח.

‫את חלקה הראשון של ההרצאה ‫אקדיש לנושא המים, שהם חומר החיים מס' 1, ‫אחריו נעשה הפסקת "מים" קצרה, ‫ואחר כך נשוב אל הנושא הנפיץ ‫שהוא נושא ה"מלח", ולא רק אל המלח המוכר לנו - נתרן כלורי, (NaCl), אלא ‫נתייחס אליו שוב כאל אמצעי-חיים (Lebens-mittel = מזון - בגרמנית).

‫אבל לפני שאכנס לנושא "מים ומלח", ‫וזה חשוב מאד, ‫ברצוני להציג הקדמה קטנה בנושא הביו-פיזיקה, ‫ואני מתנצל מראש אם זה יאריך קצת את ההרצאה.

‫הקדמה בנושא הביו-פיזיקה, למה?

‫חשוב ביותר - כי כל אלו שמתייחסים ‫כעת רק לנושא "מים ומלח" כמוצר-צריכה - ‫בהתאם למה שהורגלו, ‫לא יבינו את ההקשר של ההרצאה.

‫אף שנדבר היום על "מים ומלח", תבחינו מהר מאד - ‫שמדובר בהרבה יותר מכך, דהיינו - ‫במידע - ובמודעות!

‫זה מה שנחבא מאחורי מים ומלח. ‫כל אחד מאיתנו יסכים שהוא מסוגל לחשיבה, ‫אבל רק מעטים יטרחו לשאול - מהיכן מגיעות המחשבות, ‫או מדוע אנחנו חושבים כלל את כל מה שאנו חושבים?

‫וגם זה קשור למים ומלח.

‫לא מדובר רק בשתיית סוג מסוים של מים, ‫או צריכת סוג מסוים של מלח, כדי להיות בריאים יותר, ‫אני מעוניין שתהיו מודעים יותר כי כשאתם מודעים יותר - ‫אתם גם הופכים בריאים יותר באופן אוטומטי.

‫ואם יש למישהו בעיה עם זה שהמידע החדש ‫אולי יותר מדי "לא יאומן", אז ברצוני להזכיר,

‫שבסופו של דבר, רוב הדברים בהם אנו מאמינים, ‫או אלו שאנו סבורים שאנחנו יודעים,

‫מבוססים אף הם על אמונה בלבד. יש תמיד קו הפרדה - ‫בזה אני מאמין/את זה אני יודע.

ובשבילי תקף רק מה שאני יודע!

‫ומה שאתם יודעים מבוסס אף הוא על אמונה. ‫ואם מישהו או מישהי יקום ויגיד - לא נכון, אני יודע בדיוק מי האבא שלי (או מי הוא היה), ‫אז אזכיר לכם...אתם לא יודעים, אתם רק מאמינים לאמא שלכם.

‫ואתם למעשה חייבים להאמין לאמא שלכם, ‫כי היא היתה עבורכם הסמכות הזו לאורך כל חייכם, עד ‫שבשלב מסוים האמונה הזו הפכה לידיעה. ‫

ואותו תהליך מתרחש, למען האמת, ‫גם בבית הספר מאוחר יותר - תחילה עליכם ‫להאמין למה שהמורה אומר, משום שאין לכם מקור מידע אחר.

‫מכל מקום, ידע אמיתי מגיע מתוך ניסיון אישי. ‫

ולזה ברצוני לעודד אתכם - לרכוש ניסיון אישי, ‫שאז תוכלו לדבר באמת על ידע. ‫ואלו שעדיין יגידו שהכל "לא יאומן", ‫אחזיר אותם לדוגמה של האבא - ‫מה יקרה אם אמא, אולי ביום ההולדת ה-18, ‫תקרא לכם ותאמר - עכשיו שאתה בוגר, אני צריכה ‫לגלות לך משהו... אה... יש לך למעשה אבא אחר לגמרי...

‫גם זה יישמע לכם, מן הסתם, לחלוטין לא יאומן.

‫ולכן, בבקשה - ראש פתוח, תנו לזה לזרום.

‫הולך להיות לנו ערב "זורם" - אני ידוע כאחד שאצלו ‫זה נמשך תמיד קצת יותר - השמש תכף שוקעת, ‫וכשאסיים היא בטח כבר תזרח בצד השני, ‫ומי שיצליח להחזיק מעמד איתי את כל הזמן הזה, ‫אשלם עבורו בשמחה גם את ‫ארוחת הבוקר של אחרי...

‫אם יהיו לכם שאלות במהלך ההרצאה, ‫שמרו אותן לסוף, אני אענה על כל אחת ואחת.

‫ועכשיו נגיע לעניין.

‫העניין - ביו-פיזיקה.

‫הביו-פיזיקה היא תת-תחום במדעי-הטבע. ‫יש הרבה מדענים שמכנים את עצמם מדענים בתחום "מדעי-הטבע", ‫ולמעשה אינם כלל כאלו, הם אולי מדענים, ‫אך לא ב"מדעי-הטבע".

‫כי כשאנחנו אומרים את המילה "טבע" ‫אנו מצפים שיהיה לה גם קשר לטבע.

‫המדענים האורתודוקסים, באופן כללי, ‫מתייחסים בעיקרון ל"פיזיקה".

‫אבל הפיזיקה המוכרת לנו, אם נתבונן היטב, אינה כלל מדע-טבע, ‫משום שהיא נוגעת בראש ובראשונה למכניקה - ‫המכניקה מתייחסת לגלגל, הגלגל מתייחס למעגל, ‫והמעגל נדרש לנו לחזרה אינסופית, ‫כדי שנוכל להגיע גם לתוצאות. ‫

אם נבצע את אותו ניסוי מאה פעמים בזה אחר זה, ‫ותמיד נגיע לאותן תוצאות, נוכל לומר שזוהי ‫תוצאה אובייקטיבית הניתנת להוכחה מדעית.

זה יכול להצליח ממש טוב עם דברים מתים, ‫אבל לא עם דברים חיים.

‫בטבע איננו מכירים כלל את המעגל, ‫אלא רק את הספירלה, ‫דהיינו - אנו חוזרים לאותה נקודה, ‫אבל כבר במישור אחר לגמרי.

‫כמו שאנו מכירים מעונות השנה - ‫כל שנה יש לנו אביב, קיץ, סתיו, חורף, ‫אבל כולם יודעים שהמחזור הבא הוא שונה ‫מזה שהיה בשנה שעברה.

‫מה שהיה אתמול, כמה שלא נתאמץ לחזור עליו ‫בצורה מדויקת, לא נצליח בכך.

‫לכן עלינו להכיר בכך שהטבע הוא תמיד סובייקטיבי, ‫והיות וגם אנו שייכים לטבע, הרי שכל אחד מאיתנו ‫הוא סובייקטיבי, ולפיכך יש גם להתייחס אליו ‫בצורה סובייקטיבית, גם בהיבט הרפואי!

איננו יכולים לבודד תסמין של מחלה ולומר, ‫שמשום שכמה חולים מציגים את אותו תסמין, ‫אני יכול לטפל בהם באותו האופן.

‫לגישה הזו יש לעתים השלכות קטלניות, ‫אם אנו מתייחסים רק לתסמינים!

‫הרפואה הממסדית, לרוע-המזל, התרגלה, במהלך ‫העשורים האחרונים, לחשוב רק על תסמינים, ‫ובמאמר מוסגר אומר - גם כאן יש צורך בשינוי-חשיבה ‫מהותי של הגישה הרפואית הממסדית.

‫יש צורך לשוב ולהתבונן בדברים באופן פרטני. ‫

אנחנו יודעים שכיום מוכרות כ-40,000 מחלות שונות.

‫ויש לנו עבורן 58,000 תרופות שונות, ‫וכ-1200 בתי ספר עם גישות וכיוונים שונים לרפואה, ‫שמתיימרים לטפל בכל אותן 40,000 מחלות.

‫ועדיין, המילה "מחלות" ברבים, היא למעשה שגויה, ‫משום שאין לנו הרי "בריאויות".

‫או שאנחנו בריאים, או שאנחנו חולים. ‫וכשהאורגניזם חולה הוא מראה זאת באמצעות תסמינים.

‫לכן, בביו-פיזיקה אנו מגדירים את המילה "מחלה" ‫בכך שאנו אומרים:

"מחלה אינה אלא מחסור באנרגיה. ‫חסר לכם משהו."

‫משהו חסר לכם, ובדיוק כך גם אומר הרופא, ביודעין או ‫שלא ביודעין, כבר בשאלות הראשונות שהוא שואל:

‫"נו...מה חסר לכם?" ‫

ואכן, משהו חסר לכם.

‫וכעת עלינו למצוא מה חסר לנו ואת הסיבה לכך שהוא חסר, ‫זאת כדי שנוכל לענות בדיוק על השאלה "מה חסר לכם".

ואז נגיע בעצם לגורם המקורי - ‫והתסמינים ייעלמו מאליהם.

‫לעומת זאת, אם נטפל רק בתסמינים, קרוב לוודאי ‫עם תרופות, אנו מדכאים את התסמינים, ‫אנו חוסמים, בסופו של דבר, משהו. ‫

במקום לזהות ולהילחם במחלות כל הזמן, ‫אנו צריכים להבין שהמחלה יכולה להיות ‫חבר טוב מאד - היא אומרת לנו שיש צורך בשינוי, ‫שאנו נדרשים ללכת בכיוון אחר, ואם ‫במקום זאת נחסום ונדכא אותה, ‫משום שזו הדרך הנוחה לנו יותר, אז בסופו של דבר, ‫אנחנו מתנהגים ככה:‫

תארו לעצמכם שאתם נוסעים ברכב, ‫ובאמצע-הדרך נדלקת הנורה האדומה - נגמר הדלק.

‫תודה לאל שמתכנני הרכב חשבו על כך. ‫לכם מכל מקום, האור האדום מפריע בעיניים, ‫אז תדביקו חתיכת מסטיק על לוח-המחוונים, ‫ותמשיכו לנסוע בנחת.

‫אבל לכל המאוחר אחרי 200 מטר או 20 ק"מ, ‫הלך השסתום ואז כל הרכב מושבת.

‫וזה מה שאנחנו עושים גם ביחס ‫לתסמינים שהגוף שולח.

‫וזו הנקודה שבה אנו נמצאים כיום, בסופו של דבר, ‫אם לומר את האמת.

‫בעשורים האחרונים, או ליתר דיוק - ‫מאז מלחמת העולם השנייה, ‫אנו מתייחסים למחלות רק בצורה כימית - ‫בצורה מתועשת וכימית - מאז שיש כימיה מתועשת.

‫ואם נחשוב בכנות על המודעות התזונתית שלנו, ‫אלו שחושבים בצורה הוליסטית, ‫ומתאמצים לחשוב על מה שהם אוכלים, ‫למה הם שמים-לב בסופו של דבר?

‫אילו ויטמינים יש באוכל, אילו מינרלים, ‫אילו יסודות-קורט, כמה אנזימים, ‫אבות-מזון חלבוניים, וכן הלאה? אבל ‫בסופו של דבר - בכל אלו מדובר רק על ההיבט הכימי.

‫והתרגלנו לזה כל-כך - אנו מקפידים מאד לקרוא את ‫הרכב-המוצר או את התכולה שלו כפי שרשומים על האריזה ובטוחים שזה אומר הכל.

‫אולם, האם אי -פעם תהיתם מהו ההרכב ‫הביו-פיזיקלי של מוצר-המזון שרכשתם?
‫או אפילו רק לברר את הקשר הפיזיקלי? ‫
את זה אף אחד לא עושה.

לפרק הבא
 
נהניתם? החכמתם? נתרמתם? נשמח אם תתרמו בחזרה.
להרצאה המלאה בסרטון עם כתוביות.

תרגום ועריכה - יולי רמון, 30.10.2023


Commentaires


bottom of page