כישורי התמודדות
התמקדות בפנימיות של עצמכם לשם כתיבת הזיכרון עשויה לקרב, לפרק זמן מסוים, את העבר אל ההווה. היות ומדובר בחדירה מכוונת, ולאו דווקא ספונטנית, אתם נמצאים בשליטה. כך מתאפשר לכם לטפל בצורה מודעת בחוויות העבר ולחזור אחר כך בצורה רגועה לחיי היום-יום. מארק סייע לי להבין שמה שנאלצתי לעשות תחת שליטה מוחית לא היה באשמתי.
לא היתה זו אשמתי שאבי התעלל בי מינית, גם אם גופי חווה עונג, בעוד מוחי זיהה את הטראומה ומידר אותה. עם החזרתה של המודעות, הבנתי שכעת אני אחראית למעשי. כיצד אגיב לידיעה זו - זוהי בחירה מודעת שלי. וואוו! זוהי אחריות כבדת משקל. ההבנה סייעה לי להתגבר על רגשות אשם או בושה, ובחרתי שלא להיות מרירה או חדורת נקמה, משום שפרק זמן מספיק ארוך מחיי כבר נלקח על ידי החוויות האיומות הללו, שנכפו עלי. השליליות משתקת. מצאתי שבכי על מה שאירע, בייחוד לבתי, רק הותיר אותי טובעת בשלולית של דמעות. בחרתי לקחת את הזעם הזה ולהשתמש בו כדלק לריפוי וסיוע לבתי. הפיכת השלילי לחיובי הפכה חשובה ומהותית לריפוי מלא. אהבה היא הכוח העוצמתי ביותר ביקום, ובחרתי לנוע קדימה בעזרת אהבה לבתי ולא מתוך מרירות על אלו שהתעללו בי. מארק לימד אותי, במהלך הריפוי, "לא לבטא שליליות שאין לצידה פתרון נשמתי".
חישבו על כך לרגע ונסו להבין את עומק המשמעות. חשיבה על פתרון היא תרגיל מוחי בפני עצמו. קל הרבה יותר להתלונן מאשר לחשוב במונחים של פתרון. חשיבה על פתרון סייעה לי לנתב מחדש את חיווטי המוח שלי. היא אף לימדה אותי לבחור את מחשבותיי ולא להיגרר ללא שליטה אל מחילת הארנב של השליליות. אותה מחילת ארנב של שליליות יכולה לתפקד כחור שחור המתחיל לשאוב אליו את כל היבטי החיים. באפשרותכם לבחור שלא לחשוב בצורה שלילית.
התעלו מעל לסגנון חשיבה זה לפני שאתם מתחילים להחליק מטה. לאחר שתיישמו טכניקות אלו אל תוך כתיבת הזיכרונות שלכם, יהיה לכם קל יותר להבין, כיצד גם אתם יכולים לבחור את מחשבותיכם ולשלוט בהן. ככל שתתרגלו יותר את בחירת המחשבות, כך יהפוך הדבר קל יותר לביצוע.
הניסיון ילמד אתכם באופן אוטומטי את פנים המוח, את חיצוניותו ואת הנתיבים שבתוכו, מזווית הראייה האישית והפנימית. למידה כיצד לבחור את מחשבותיכם יכולה להתרחב לאחר מכן לבחירה שלא לחוות יותר סיוטי לילה.
מאז שהתחלתי לכתוב את זיכרונותיי, המוח אינו צריך יותר לשלוח אותות אזעקה באמצעות סיוטים ליליים. אמנם, סיוטים אקראיים עלולים להסתנן מתוך חלקי זיכרון שלא טופלו עדיין, או בתאריכים מסוימים שנושאים עמם חוויות ספציפיות.אפילו בשנתי, אני בוחרת לחסום אותם, או להעיר עצמי לדרגה המאפשרת לי לרשום אותם מיד. הרישום בכתב חוסם את אזעקות הסיוטים, כדי שתוכלו לחזור לשינה שלווה, באותו אופן בו הוא חוסם הבזקי זיכרון חודרניים, ומאפשר לכם להמשיך בעיסוקי היום-יום שלכם. כמו כל תרגיל מוחי, ככל שתתרגלו יותר, כך יהפוך הדבר קל יותר לביצוע. מניעת שינה במטרה להביא אותי למצב של שליטה מוחית רובוטית שיטתית, כללה הפרעות שינה כל שעתיים, ובתקופה זו, שארכה למעלה מעשור שלם, לא היו לי כלל חלומות. דרגת שליטה חיצונית זו, כאשר התיכנות שלה מפורק, מאפשרת לי נגישות קלה לחלומותיי, תוך הכרת מוחי לפני ולפנים. בדומה לאופן בו פיתח מוחי חושים חדים יותר כדי לפצות על היעדר המחשבה, חלק ניכר ממצב החלימה שלי מחודד כיום ומנוהל על ידי אינטואיציה. כך מתאפשרות לי תובנות עמוקות המקדמות את חיי היום-יום שלי בצורה נעימה יותר, ומסייעות לי לבצע בחירות מודעות והגיוניות, כמו למשל הימנעות מתוחכמת ממגע עם מתעללים. במקום להתעמת עם אבי, כמו שמציעות שיטות הייעוץ המסורתיות, בחרתי פשוט להתרחק ממנו. ללא מכתבים, ללא מסרים טלפוניים, ללא שיחות טלפון, וללא כל מגע ישיר פנים אל פנים. כך מתאפשר למוח שלי להמשיך בנתיב הריפוי, וקל לי יותר להישאר מעל לנתיבים מקובעים ושגרתיים. שימוש בתזכורות יכול לסייע רבות. למשל, המשפט הבא: "לא לבטא שליליות שאין לצידה פתרון נשמתי". הדביקו פתק על המראה בחדר השינה, על המקרר, או בכל מקום שבו תראו אותו לעתים קרובות. קיראו את המשפט בצורה מודעת. השאירו אותו שם אפילו כשאינכם קוראים אותו עוד... או שכך לפחות אתם חושבים! התת-מודע עדיין רואה ומפנים אותו. לאחר מכן הוא הופך להתקן תת-מודע ומיישם ידע.
זה כמו לבחור בצורה מודעת את התוכנית שלך. "אם יש ספק, אין ספק" - זהו משפט שיכול לסייע כאשר הוא מהדהד לכל אורך תהליך הריפוי. הוא יסייע לכם בהתבוננות הפנימית שלכם, אל תוך החלוקות והמבנים האישיים שבתוככם. אם יש לכם ספק, סימן שמשהו בתוככם אינו מסכים,
ואולי זהו בדיוק הדבר שנועד להציל אתכם מעשיית טעות נוראה. כמו למשל, להתקשר לאדם שהתעלל בכם. "שיקלו היבטים אחרים" - כאשר מתפתח במוח מדור המיועד לטפל שוב ושוב בהתעללות, לפי הצורך, כפי שהיה עם ההתעללות המינית מצד אבי, כל המדורים "יודעים" שמדובר בהתעללות מינית. כאשר נתיב נוירונים נפתח מחדש והקירות מתמוטטים (על דרך המשל), הידע המיני הזה מתמזג אל שאר חלקי המוח.
דמיינו לרגע את מוחכם כגרף של עוגה. כל התעללות יוצרת מדור שונה, פרוסה שונה בעוגה. כל מה שיודע כל מדור בנפרד הוא הטראומה שיצרה אותו, את אותה פרוסת עוגה מלכתחילה.כאשר מתרחשות עוד ועד טראומות, עוד ועוד פרוסות מוצאות החוצה מן העוגה ומופרדות ממנה באמצעות יתדות.
נקודת המפגש המשותפת לכל אותן יתדות היא הנקודה האמצעית - אתם. הליבה שלכם. כאשר נתיבי הנוירונים נפתחים דרך כתיבת הזיכרונות, יותר ויותר יתדות יכולים להתמזג חזרה אל העוגה, עד שהליבה מושלמת בנקודת האמצע שלה - אתם. לא כל המדורים נכתבים בבת אחת. ולכן, יש להתייחס בצורה מודעת להיבטים העשויים להיות עדיין חבויים, מודחקים, וכאלו הכוללים עדיין מתעללים שלא זוהו ולא טיפלנו בהם. במלים אחרות - המשיכו בזהירות רבה וקחו בחשבון שאתם עשויים לפעול עדיין מתוך ידיעה חלקית בלבד. לכן - "כשיש ספק, אין ספק", ו"שיקלו היבטים אחרים". לימדו לחשוב מעבר למה שחשבתם שאתם יודעים. כל אחד צריך לאמן את מוחו לחשוב מעבר... זוויות ראיה משתנות כאשר מצטרפת פרוסה נוספת לעוגה, ורק כאשר כל הפרוסות יצטרפו ניתן יהיה לראות את התמונה בשלמותה.
שבירת שיגרה
שבירה של שיגרות היא אמצעי בטיחות הכרחי כאשר אתם בתוך תהליך הריפוי, בייחוד עבור כאלו שסבלו טראומה מכוונת ברמה גבוהה. שיגרות רגילות יכולות להיות מקור לניתוק, או אף גרוע מכך - מצב תת-מודע עמוק שבו יכול המתעלל לשמור עמם על קשר בלי שניתן יהיה לזהותו. זהו מצב המפריע לתהליך הריפוי.
היות ואתם מנתבים מחדש את חיווטי המוח שלכם ועולים מתוך שיגרות חיים טעונות, הרי ששבירת שיגרה היא תרגיל מוחי יעיל ביותר. למשל, אם אתם בדרך כלל "נרגעים" על ידי הסחות דעת כגון משחקי מחשב, שיקלו לצאת לטיול במקום זאת. משחקי מחשב רבים מעוצבים על פי דפוסי אימונים צבאיים, כדי להוריד את דרגות הרגישות החושית, כפי שהוכח באמצעות השפעתם על החברה. יציאה החוצה לטבע פותחת את המוח ומאפשרת ריפוי ברמות שונות. ההליכה משתמשת בשני צידי המוח בו זמנית, וגם דבר זה מסייע בתהליך הריפוי. קחו עמכם את המחברת! החזיקו תמיד מחברת ועט בהישג יד. וותרו על ביקור בכינוסים קהילתיים למשך זמן מה אם הם חלק מן השגרה שלכם (בית הכנסת). בכל מקרה רצוי להניח את אמונותיכם בצד במהלך הריפוי. קל יותר לאנשים להאמין בדת מאשר בעצמם, ונדרש מאמץ מודע להימנע משגרה שהיא קלה ונוחה לביצוע.אתם נמצאים כעת בתהליך של למידת עצמכם. אין ספק שכל "אל" שהוא ירשה לכם לרפא עצמכם מטראומה! נוסף על כך, לא ניתן לרפא בעיה ברמת הבעיה, והדת אינה יכולה לרפא התעללות דתית, בין אם מדובר בכת או בכת נסתרת. אל תצפו להגיע אל הזיכרון דרך שיפוטיות שנרכשה באופן חיצוני. קל יותר ליפול טרף לתכנות מחדש, משום הפגיעות המוגברת הקיימת אצל אלו הסובלים מ-PTSD/טראומה/התעללות. עד שתחזרו ותחברו מחדש את כל החלקים הפנימיים שבכם, עד שתכירו את האמת הפנימית שלכם, ועד שנתיבי הנוירונים יהיו פתוחים לחשיבה חופשית, נסו להימנע מחיפוש תשובות מחוץ לעצמכם, או מקבלת חיזוקים חיצוניים לתשובות שמצאתם בתוך עצמכם. כאשר בתי בת 10, קלי, קיבלה חוות דעת שהזיכרונות שכתבה "אינם מציאותיים", היא אמרה בחוכמה לתרפיסט שלה - "האמונות שלך אינן משנות את המציאות". עליכם להכיר תחילה בכך שהאמת שבתוככם היא מציאות מוחלטת, לפני שתוכלו לחלוק את זיכרונותיכם עם אחרים.
יהיה זה חכם לשנות את דפוסי השיגרה שלכם למטרות בטיחות, כמו גם כדי לשמור אתכם נוכחים בצורה מודעת ולתרגל את מוחכם.
בחרו מכולת אחרת; קראו את התוויות על אריזות המזון ונסו משהו חדש; קחו את הכלב לטיול במסלול אחר; קחו את הילדים לפארק שעשועים אחר; החנו את הרכב בחניון אחר (כך תיאלצו לחשוב היכן החניתם את הרכב!); בצעו את משימות הבוקר בסדר אחר (שתיית קפה לפני סירוק השיער...); לכו לחדר הכושר בבוקר במקום אחה"צ; מלאו לעצמכם אמבט במקום לעמוד במקלחת; אירזו לעצמכם ארוחת צהרים במקום לצאת לאכול בחוץ; שנו כל דבר שיאלץ אתכם לחשוב ולא לשקוע לתוך פעולה שגרתית ומונוטונית. נתקו את הטלפון. כבו את הטלפון הנייד. הפסיקו לשלוח מסרים והודעות דוא"ל לפרק זמן מסוים. זהו זמנכם להירפא והטוב ביותר יהיה לא למנוע משגרת היום-יום והפרעות אחרות לחבל במאמציכם. עליכם לכתוב את זיכרונכם, והימנעות משיחות שגרתיות עם אחרים תסייע לכם להישאר ממוקדים בתהליך הריפוי. מעבר לכך, כאשר העבר שלנו חודרני כל-כך, דיבור בטלפון עלול לגרום בכם רצון לדבר על כך. זיכרו, כתיבת הזיכרון מסירה את חומות המידור, בעוד דיבור על כך לפני הכתיבה ולפני שמירת "חוק 21 הימים" עלול ליצור העמקה והתבססות של חומות אלו. עליכם לדאוג לזמן שקט, בו תוכלו להתמקד בעצמכם ולסנן מה שכתבתם ו/או למצוא דרכים להתמודד עם הכתוב. הליכה - בייחוד עם כלבכם - יכולה לסייע רבות בסינון והתמודדות.
הערה לגבי הטרדות טכנולוגיות:
התראות קוליות הן הסיבה החשובה ביותר לכיבוי הטלפונים במהלך פירוק התיכנות. התראות קוליות משתמשות בהרמוניה מסוימת לעורר את קרבנות התיכנות לפעולה, ולכן השארת טלפון פתוח מקבילה להישארות בבסיס ההתעללות.אם אתם בסביבה בטוחה עם מישהו בו אתם בוטחים, בקשו ממנו לענות לטלפונים בזמן שאתם כותבים את זיכרונכם. באופן אישי, אני עדיין נמנעת מלענות לטלפונים, עד שלא אדע מי הוא המתקשר. זיכרו, ייתכן שעדיין לא זיהיתם את כל המתעללים, ולכן, רצוי להימנע משימוש בטלפון ללא יכולת סינון שיחות וטקסטים, עד להחלמה מלאה. הטכנולוגיה ממשיכה להתקדם בקצב מהיר, וכיום קיימות חדירות הרמוניות חדשות ואגרסיביות יותר מאלו שחוויתי אני בזמנו. כחושפת שחיתויות של ממשלת ארה"ב, שאינה רשאית, על פי חוק, לדבר שלא מניסיוני האישי, הרי שבאפשרותי להציע מידע פנים רק כאשר הוא נוגע לי אישית.
ידוע לי, מניסיוני שלי ושל קלי בתי, שמחשבות יכולות להישתל באופן טכנולוגי. אם אתם משמשים כמטרה כיום, העצה הטובה ביותר שאוכל לתת לכם היא לרכוש כישורי התמודדות, ההופכים את הפעלתכם לבלתי עקבית.מודעות למצב היא המפתח לפתרונו.חישבו פעמיים. שיקלו היבטים אחרים. חישבו מעבר לתגובה הראשונה המיידית. תעדו הכל ביומן. יישמו את כל שיטות הריפוי המוצעות כאן, החל מתזונה וכלה בענידת שעון-יד, וכל אלו יסייעו לכם לצמצם את השפעת ההטרדה.
תדרים שונים נמצאים סביבנו כל הזמן, ואנשים מסוימים רגישים אליהם ביותר מטבעם. אלו הסובלים מ-DID, שחושיהם מחודדים, נוטים יותר להתכוונן לתדרים אלו ועשויים לחוש כאילו הם משמשים מטרה, כאילו מישהו מנסה לצוד אותם או לעקוב אחריהם.
כיום כולנו משמשים מושא למעקב, באמצעות הטכנולוגיות המתקדמות, אז כדאי לזכור שאלו המדחיקים את האמת ופועלים תחת מעטה סודיות, הם בבירור אותם אלו שיש להם מה להסתיר! כדי להפחית מיעילותן של ההטרדות, התמקדו בדברים חיצוניים ואל תפתחו אובססיה לגביהן.
קחו בחשבון שמערכת הצדק הפלילית שלנו היא בדיוק מה שאומר שמה, ודעו שאין זה יעיל או מסייע להשתמש באולם בית-המשפט כמקום למצוא בו צדק או תמיכה. הצדק האמיתי מגיע בצורות רבות. עבורי, הצדק האולטימטיבי הוא השינוי החיובי במודעות הציבור. הצדק של בתי המשפט, במקרה שלנו, מעולם לא ניתן היה להשגה, מנימוקים של "ביטחון לאומי".
אני יודעת מניסיוני, שחדירות טכנולוגיות יכולות להתרחש גם באולם בית-המשפט, תחת כסות "הביטחון הלאומי". שופטים יכולים, והדבר אף נעשה, להיות מתומרנים מבחינה טכנולוגית, ועדים יכולים להיות מושתקים על דוכן העדות.
היו ערניים לכך שאולם בית-המשפט אינו מקום יעיל, על אף קיומן של ראיות.
בטיחות היא הראשונה במעלה. והיא מגיעה יחד עם המודעות.
לפרק הבא
לפרק הקודם
נהניתם? החכמתם? נתרמתם? נשמח אם תתרמו בחזרה.
PTSD: Time to Heal - Cathy O'Brien
תרגום ועריכה - יולי רמון, 18.02.2023