מכון טביסטוק ליחסי-אנוש: עיצוב הידרדרותה המוסרית, הרוחנית, התרבותית, הפוליטית והכלכלית של ארה"ב.
מאת ג'והן קולמן
פרק 2 - אירופה צונחת לתהום
אירופה שלאחר מלה"ע I וסופה של המהפכה הבולשביקית נאלצו להשתנות בהתאם למתווה שקבע טביסטוק.
כאשר, הודות למלחמת העולם הראשונה שנגרמה ולובתה על ידי הבריטים, נפלה אירופה אל מדרונות סוף-עולמה, או אולי נכון יהיה יותר לומר, השתרכה לאורכה כמת-מהלך עד שאחרון שרידיה של התקופה נעלם באפלת התהום, השינויים שנכפו עליה הפכו גלויים ביותר.
זה אינו ספר על מלחמת העולם הראשונה.
מאות אלפי מלים כבר נכתבו על הגורם והסיבה לטרגדיה הגדולה ביותר שאירעה אי-פעם למין האנושי, ועדיין, היא לא זכתה להתמקדות הנכונה ואולי, כנראה, לעולם לא תזכה בכך.
על דבר אחד, מכל מקום, מסכימים כותבים רבים, ואנוכי ביניהם.
את המלחמה יזמה בריטניה, מתוך שנאה עמוקה לקצב התקדמותה המהיר של גרמניה לעבר הפיכתה לכוח כלכלי מכריע בתחרות נגדה, והלורד אדוארד גריי היה האדריכל הראשי של אותה מלחמה.
העובדה שלא זכתה בתמיכת הציבור ולא אושרה על ידי הרוב המכריע של העם הבריטי חייבה נקיטת "צעדים מיוחדים" בדמות מחלקה חדשה שתטפל באתגר.
בעיקרון, זוהי הסיבה לכך שבית וולינגטון בא לאוויר-העולם.
סר אדוארד גריי
מהתחלה זעירה זו, הוא התפתח למכון טביסטוק הענקי ליחסי-אנוש, שב-2005 היה המכון הראשי בעולם לשטיפת מוח, והכוח המאיים ביותר.
דעתם של מספר חברי סנאט אמריקאים, עמם התייעצתי בעת כתיבת ספר זה, אולם ביקשו שלא להיחשף בשמם, היתה, שהיה על ארה"ב להתעמת עמו ולהוציאו מכלל פעולה, אם ביקשה לשרוד כרפובליקה חוקתית, בעלת צורת ממשל רפובליקני, כפי שהובטח ל-50 המדינות.
השלכותיה של מלה"ע I והניסיונות הכושלים להקמת ליגת-אומות שימשו אך ורק לצורך הדגשת הפער בין התרבות המערבית הישנה לזו החדשה.
האסון הכלכלי של גרמניה לאחר המלחמה תלה מעל לתרות המערבית כעשן מעל המשרפה, והוסיף לאווירת הנכאים, העצב והפחד שהחלה בשנות 1920.
ההיסטוריונים מסכימים כי כל הצדדים הלוחמים סבלו מהרס כלכלי במידה זו או אחרת, אף שרוסיה נמלטה במידה מסוימת מגורל זה, רק כדי להיהרס בידי הבולשביקים, כשגרמניה ואוסטריה סופגות את הפגיעה החמורה ביותר.
סוג מוזר של עליצות מאולצת אפף את אירופה (ובכלל זה בריטניה) וארה"ב בשנות ה-1920. הוא נזקף לזכות "הנוער המורד" והציבור ש"מאס במלחמות ופוליטיקה" באופן כללי. בפועל, למעשה, האנשים הגיבו לחדירה רחבת-ההיקף והתיכנות מוכוון-הפנימיות של המקצוענים בטביסטוק.
בתקופה שבין מלה"ע I ו-1935, הם היו הלומי-קרב באותה מידה כמו החילות ששרדו את התופת בשוחות כשיריות ופגזים חגים מסביבם, אולם כעת, היו אלו יריות ופגזים כלכליים ושינויים נרחבים במנהגי החברה, שהקהו את חושיהם.
אולם תוצאת "הטיפול" היתה זהה.
הציבור פיזר את שיקול-דעתו לארבע רוחות-השמים, והריקבון המוסרי שנכנס לפעולה ב-1918 המשיך לנוע וצבר תאוצה.
במצב של עליצות מאולצת זו, איש לא צפה את המשבר הכלכלי העולמי והמיתון העולמי שנחת עליהם בעקבותיו.
רוב ההיסטוריונים מסכימים שתנאי זה הונדס והולכנו שולל להאמין שטביסטוק שיחק תפקיד בקמפיינים הקדחתניים לפרסום פלגים שונים בתקופה זו.
לתימוכין בטיעון זה, שהמשבר והמיתון היו אירוע מתוכנן.
ראו נספח אירועים.
ספנגלר ידע מראש מה אמור להתרחש וכפי שהתברר היו תחזיותיו מדויקות עד להדהים.
"חברה בהתפוררות" ו"נשים מופקרות" שהתאפיינו ב"פלאפיות" וגברים במעילים מצוידים בבקבוקוני משקה חריף, שדרשו וקיבלו הפחתה בצניעות הנשית, שהגיעה בדמות חצאיות קצרות, תספורות קארה ואיפור מוגזם, נשים מעשנות ושותות בפומבי.
כשהכסף הפך קשה יותר להשגה, והתורים במטבחי התמחוי ומשרדי האבטלה הלכו והתארכו, החצאיות התקצרו עוד יותר, בעוד כתביהם של סינקלייר לואיס, סקוט פיצ'ג'רלד, ג'יימס ג'ויס וד.ה. לורנס גרמו להשתנקות, מופעי ברודווי ומועדוני הלילה חשפו מקסמן החבוי של הנשים הרבה יותר מבעבר, והציגו אותו לראווה בפני הציבור.
מעצבי האופנה של 1919 ציינו בכתב-העת "הניו-יורקר" כי "קו-אורך החצאיות השנה הוא 6 אינצ'ים מן הרצפה, ונועז ביותר".
נהניתם? החכמתם? נתרמתם? נשמח אם תתרמו בחזרה.
הספר המקורי מאת ג'והן קולמן.
תרגום ועריכה - יולי רמון, 28.05.2023