מכון טביסטוק ליחסי-אנוש: עיצוב הידרדרותה המוסרית, הרוחנית, התרבותית, הפוליטית והכלכלית של ארה"ב.
מאת ג'והן קולמן
פרק 8 - פיחות במעמד האישה ודירדור אמות המידה המוסריות
קצב הפחתת הנשיות התגבר במידה ראויה לציון מאז הגיע קו-החצאית אל הברך.
דבר זה בא לידי ביטוי בתחומים שהם על גבול הפורנוגרפיה, בסרטי התקשורת הממוסדת ובאופרות הסבון, עד שאנו נוטים להאמין שלא רחוק היום בו סצינות אלו יהפכו "כוללות ובגדר חובה".
ניתן לעקוב אחר הידרדרות זו בשיח הנשיות-המושכת היישר אל המתודולוגיה של טביסטוק ומפעיליה - קנטריל, לייקרט ולוין.
שינוי ניכר נוסף היה ריבוי הסרטים בהם עולה על סדר היום פגישה זוגית בין-גזעית ומפגשים מיניים בשילוב טענות ל"זכויות-אדם" ללסביות בצורה הפתוחה והבוטה ביותר.
אנשים מיוחדים נבחרו ואומנו למען משימה זו, ככל הנראה הידועה ביותר לרבים היא אלן דג'נרס, שקיבלה פרסום חינם בשווי מאות אלפי דולרים תחת מסווה של ראיונות בטוק-שואוס וקבוצות "דיון" בנושא "אהבה חד-מינית", דהיינו מפגשים בין שתי נשים בהם מעורבת פעילות מינית מסוג כלשהו.
בנטון, חלוץ הפחתת ערך הנשיות נעזר במדריך שלו, מדען מוביל במדעי-החברה שהתמחה בתיאוריית ניתוח דיוקנאות בטביסטוק, אחד בשם הרולד לאסוול, שיחד עם בנטון הקימו את הוועדה למדיניות אמריקאית ב-1940.
העסקה המשותפת של לאסוול עם בנטון סימנה את הקשר הברור ביותר בין פעולות הממשלה החד-עולמית החבויה של אספן באמריקה ובין מכון טביסטוק.
אספן הפכה למפקדת סניפיה של ועידת ה-300 בארה"ב.
הדלי קנטריל, לייקרט ולוין, יחד עם מתודולוגיית הפסיכולוגיה ההומניסטית היישומית לשטיפת-מוח, שיחקה תפקיד מכריע גובר והולך בשימוש ב"מחקרי-דעה" כדי להביא להסטת פרדיגמה וערכים בחברה, כגון אלו שתוארו לעיל, אולם בהיקף נרחב יותר שהגיע לכל שכבה בחברה, שנכללה בתרבות המערבית כפי שהיתה ידועה מזה מאות שנים.
בסיס-האם של קנטריל, ממנו ניהל את פעולות המלחמה שלו נגד העם האמריקאי היה המשרד לחקר דעת-קהל באוניברסיטת פרינסטון, שנוסד ב-1940, אותה שנה בה כתב קנטריל את ספרו "הפלישה ממאדים", ניתוח מפורט על האופן בו הגיבה אוכלוסיית ניו-יורק/ניו-ג'רסי, בפחד ופניקה למשדר "מלחמת העולמות" של אורסון וולס בשנת 1938.
כיצד יכלו לדעת שהם נוטלים חלק באירוע ניתוח דיוקנאות? שהרי רק הגיוני היה להסיק שב-1938 לא שמע איש על הדלי קנטריל או על מכון טביסטוק.
מעניין יהיה לדעת כמה יודעים עליו כיום, בשנת 2005.
רובם יזכרו את אורסון וולס, אולם הסיכוי הוא ש-99% מן האוכלוסיה לא יקשרו כל משמעות בינו ובין השם קנטריל או שידעו דבר כלשהו על מכון טביסטוק.
הבה נשחזר את אירועי ליל 30 באוקטובר 1938, משום שאותן טכניקות שימשו גם את ממשל בוש, את מחלקת ההגנה ואת ה-CIA לשם עיצוב תפישת הציבור לגבי האירועים שהובילו לעבר הפלישה לעירק ב-2003, ועדיין נעשה בהם שימוש נרחב ב-2005.
ב-1938 יצר לעצמו אורסון וולס מוניטין נכבד כאמן ביום אירועי חדשות מזויפים, על ידי שימוש בסופר האנגלי ה.ג. וולס, יוצא MI6, ובספרו "מלחמת העולמות".
בעיבוד יצירתו של וולס לרדיו, וולס האחר התפרץ לתוכניות רדיו בניו-ג'רסי עם הודעה שאנשי מאדים נחתו זה הרגע.
"פלישתם של אנשי-מאדים החלה", הכריז אורסון וולס.
במהלך הפקה בת 4 שעות, דווח לא פחות מ-4 פעמים, שמה שציבור מאזיני הרדיו מקשיבים לו הוא המחזה בידיונית של האופן בו היה הדבר נשמע לו היה סיפורו של ה.ג. וולס מתגשם במציאות.
אולם לשווא.
הפאניקה אחזה במיליוני אנשים שברחו מבתיהם באימה, תוך שהם חוסמים צירי תנועה ומערכות תקשורת.
מה היתה מטרת ה"הונאה"?
בשלב הראשון מדובר היה בניסיון להעריך עד כמה יעילות שיטותיהם של קנטריל וטביסטוק בפועל, ומה שאולי חשוב יותר, להכין את התפאורה למלחמה הבאה באירופה, שבה "שידורי חדשות" ישחקו תפקיד מכריע באיסוף מידע והפצתו, כמקור מוסמך למידע אמין, וכן כקבוצה שתכוון את דעת-הקהל.
יומיים לאחר "משדר חדשות הפלישה ממאדים" פורסם מאמר מערכת ב"ניו-יורק טיימס" שכותרתו "הפחדות ברדיו", אשר שפך בשגגה אור על כוונותיו של טביסטוק עבור העם האמריקאי במלחמה הקרבה ובאה:
"מה שהחל כשעשוע עשוי היה להסתיים באסון," טען מאמר המערכת.
קברניטי הרדיו מחזיקים באחריות ועליהם "לחשוב פעמיים לפני שהם משלבים טכניקות למסירת חדשות עם סיפורת בידיונית כה מפחידה".
מה שנתקל בו ה"טיימס" בשוגג היה גלי העתיד, כפי שהם נראים דרך עיני התיאורטיקנים בטביסטוק.
מכאן ואילך, "שילוב טכניקות למסירת חדשות עם סיפורת בידיונית כה מפחידה" עד שהיא נתפשה כעובדה, הפך להיות הנוהג השגור אצל בוגרי טביסטוק.
כל משדר חדשות יהפוך להיות עיבוד של "חדשות ובידיון" בתערובת מהוקצעת, עד שלא ניתן יהיה להפריד בין האחת לשני.
למעשה, טביסטוק יישם, שנה אחת לאחר מכן, את התיאוריה שנבחנה זה עתה במציאות, כאשר אוכלוסיית הערים באירופה, לונדון, מינכן, פריס ואמסטרדם, נתקפו חרדות-מלחמה, למרות שנוויל צ'מברליין הצליח למנוע אותה בהצלחה.
והוא עשה זאת על ידי טכניקות זהות לאלו בהן נעשה שימוש באוקטובר 1938, במשדר הרדיו של "מלחמת העולמות".
נהניתם? החכמתם? נתרמתם? נשמח אם תתרמו בחזרה.
הספר המקורי מאת ג'והן קולמן.
תרגום ועריכה - יולי רמון, 05.07.2023