מכון טביסטוק ליחסי-אנוש: עיצוב הידרדרותה המוסרית, הרוחנית, התרבותית, הפוליטית והכלכלית של ארה"ב.
מאת ג'והן קולמן
פרק 7 - יצירת דעת הקהל
לפי רישומי מכון טביסטוק, סקר ההפצצה האסטרטגית שיחק תפקיד מפתח באילוץ גרמניה לרדת על ברכיה, באמצעות תוכנית דקדקנית להפצצה שיטתית של בתי-הפועלים הגרמניים, שסר ארתור האריס מחיל האוויר המלכותי (RAF) ליקק אצבעותיו בהנאה במהלך ביצועה.
נוסף על כך, בין 1930-1945 ניהל לייקרט את יחידת סקרי התכנון של מחלקת החקלאות, בה בוצעו מחקרים נרחבים בטכניקות "שכנוע המוני".
או במלים אחרות, "יצירת דעת-קהל התואמת את המטרות המבוקשות".
ניתן רק לשער מה היה מספר האזרחים שהאמינו שתמיכתם במאמצי המלחמה של "בעלות הברית" נבעה מתוך דעותיהם האישיות.
אחד הסייעים העיקריים של לייקרט ביחידה היה בן-חסותו של לוין ומנהל התפעול העתידי של טביסטוק, דורווין קרטרייט, שכתב את ספר הלימוד "מספר עקרונות לשכנוע המוני", שבו נעשה עדיין שימוש גם היום.
סוכנות נוספת לעיצוב דעת-קהל היתה המשרד למידע מלחמה (OWI), בהנהלת גרדנר קוואלס, שטיפל בחלק ניכר ממאמצי המלחמה.
ברניס הובא ל-OWI כיועץ.
זה היה אחד הצמתים שתיארנו כאן, ושצמח מתוך רשת "מוסדות הסקרים" שצמחו לאחר מלה"ע II.
הם מילאו תפקיד עוצמתי ומכריע בחיים האמריקאים, מאותה תקופה ואילך.
גאלופ, מוועדת חבר הנאמנים של המורל הלאומי, שידרג את פעילותו והפך למפקד הראשי במוסדות הסקרים, כדי להפיץ את המדיניות החדשה של ועדת ה-300, שהוסוותה כ"תוצאות הסקרים".
בתקופה זו מילא ברניס מספר תפקידי-מפתח לאחר המלחמה.
ב-1953 הוא כתב מסמך עבור מחלקת המדינה, שהמליץ על הקמת משרד ללוחמה פסיכולוגית על-ידי המדינה.
ב-1954 שימש כיועץ לחיל האוויר האמריקאי, ענף הכוחות המזוינים שהיה הכפוף ביותר להשפעת אנשי הסקרים של ההפצצה האסטרטגית.
בתקופה של תחילת שנות ה-50 שימש ברניס כיועץ ליחסי-הציבור של תאגיד "הפרי המאוחד" (המותגים המאוחדים), אחד התאגידים המובילים במכשיר הביטחון התקשורתי/לאומי ("מתחם התעשיה הצבאית" של איינזהאואר), שעסק אז באיחוד כוחות שישפיעו על מדיניות ארה"ב.
ברניס ניהל את קמפיין התעמולה הטוען שגוואטמלה נופלת בידי "השליטה הקומוניסטית" כתוצאה מן ההפיכה השלטונית שהינדסה ארה"ב במדינה זו.
ב-1955 כתב ברניס ספר על ניסיונו, אותו כינה "הנדסת ההסכמה".
הספר הפך לדגם הפעולה של טביסטוק, ולאחריו של ממשל ארה"ב, בדרך לחיסול כל מדינה שמדיניותה לא התקבלה על דעת הדיקטטורה הסוציאליסטית של "הממשלה החד-עולמית".
במהלך התקופה שלאחר המלחמה, ברניס היה חבר ב"חברה לאנתרופולוגיה יישומית", אחד ממוסדות השליטה-החברתית של מרגרט מיד בתוך תחומי ארה"ב, וב"חברה למחקר פסיכולוגי של עניינים חברתיים", קבוצה שהוקמה על ידי ג'והן רולינגס ריס, חבר מייסד בטביסטוק, לשם ניהול "גדודי ההלם הפסיכיאטרי" בקרב האוכלוסיה האמריקאית.
אחת מפעולותיו הראשונות היתה עידוד ההומוסקסואליות בפלורידה, מהלך שזכה להתנגדות חריפה מאניטה בריאנט, שלא היה לה צל של מושג מול מה היא מתמודדת.
השניה בסדרת פעולותיו היתה החדרת נושא היותם של ה"בלתי-לבנים" אינטליגנטים יותר מן הלבנים, נושא שנדון בו מאוחר יותר.
לייקרט עבר לאוניברסיטת מישיגן כדי להקים את המכון למחקר חברתי (ISR), שבלע אל תוכו את מרכז מסצ'וסטס לחקר הדינמיקה הקבוצתית, סניפו הראשי של טביסטוק בארה"ב בתחילת התקופה שלאחר המלחמה.
המכון למחקר חברתי של טביסטוק היה המרכז של מספר קבוצות-משנה לסקרים ו"מחקרי דעת-קהל" חשובים, ביניהן המרכז לחקר השימוש בידע מדעי, שהוקם על ידי שותפו של לייקרט במשרד לשירותים אסטרטגיים - OSS, ותלמידו של לוין - רונלד ליפיט.
מנהל הפרויקט, דונלד מייקל, היה שחקן מוביל במועדון רומא, וקבוצת-משנה נוספת, "מרכז חקר הסקרים" היתה יצירתו האישית של לייקרט, שגדלה והפכה למוסד המשוכלל ביותר בארה"ב ל"סקרי (יצירת) גישות פופולריות ומגמות",
רוברט האצ'ינס התפרסם במהלך תקופה זו ועמיתו הקרוב ביותר באותן שנים ראשונות היה ויליאם בנטון, שייסד ב-1929 יחד עם צ'סטר בולס את חברת הפרסום הידועה בנטון ובולס.
בנטון השתמש בבנטון ובולס כאמצעי לפיתוח מדע השליטה-בהמונים באמצעות פרסום.
היתה זו עבודתו החלוצית של בנטון, שנתמכה על ידי דוגלס קייטר, שהובילה להתפתחות השליטה הגוברת והולכת של טביסטוק במדיניות התקשורת של ארה"ב, דרך מכון אספן בקולורדו, ביתה בארה"ב של ועדת ה-300 והממשלה החד-עולמית.
בחלק I של ההקדמה הזכרתי שמדע השליטה בהמונים באמצעות המדיה, דרך הפרסום, טבוע כיום כה עמוק, עד שהפך לרכיב המפתח ביצירת דעת-הקהל.
בימיה הראשונים של התקופה שלאחר מלה"ע II שילבה אותו הוליווד כמעט בכל סרטיה.
הפרסום (שטיפת-המוח) נעשה דרך סוג הרכב בו נהג גיבור הסרט, מותג הסיגריות אותן עישן לורנס הארווי המלוקק, הבגדים והאיפור שבהם השתמשה הגיבורה המעודנת, בגדים שהפכו נועזים יותר ויותר משנה לשנה, עד שהיום, בשנת 2005, הגיעה דרגת ההפחתה בערך הנשיות לדגמים המקבילים לבריטני ספירס בעירום כמעט מלא וג'ינס צמוד ושופע קרעים, שבאמצעותם נהנית הוליווד ללגלג על הקודים המוסריים של החברה.
נהניתם? החכמתם? נתרמתם? נשמח אם תתרמו בחזרה.
הספר המקורי מאת ג'והן קולמן.
תרגום ועריכה - יולי רמון, 27.06.2023