top of page

באור האמת - מסר הגביע - 46 - בטלות-הרוח

עבד רו-שין

46 - בטלות-הרוח

 

פעימותיו של שעון-העולם מכות את השעה השתים-עשרה ביקום כולו, והדבר ניכר באדמה!

בום! עוצרת הבריאה נשימתה, היצורים כולם רועדים באימה; שכן קולו של האל מהדהד מטה בדרישתו!

דורש מכם את חשבון-הנפש, מכם, הללו שהורשו לחיות בבריאה הזו!

כשלתם בניהול הנכסים שהפקיד בידכם האל באהבתו. כעת יגורשו כל אותם המשרתים, אשר חשבו על עצמם בלבד, ומעולם לא על אדונם!

וכל אותם אשר ביקשו להעמיד עצמם במקומו.

אתם האנשים נאלמים אל מול מילותיי, שכן אינכם רואים בקפדנות תכונה אלוהית!

ואולם זוהי אשמתכם בלבד, שהתייחסתם עד-כה לאלוהות כאל רכות סולחת ואוהבת, שכך הורתה לכם הכנסייה!

תורות שגויות אלו, מכל-מקום, לא היו אלא חישובים מושכלים, שבתוכם נחבאה מטרתם האמיתית, לכידתן ההמונית של רוחות יושבי-הארץ.

כל צייד דורש פיתיון, שאליו יימשך קורבנו. בחירת הפיתיון הנכון היא עיקרו של כל צייד. היות ופיתיון זה הונח רק עבור נשמות-האנוש, הוכנה בצורה מתוחכמת תוכנית המבוססת על חולשותיהן.

אמצעי הפיתוי חייב היה לתאום את החולשה העיקרית!

וחולשה עיקרית זו של הנשמות היתה הנוחות, בטלות-הרוח!

הכנסייה ידעה היטב שהצלחתה תהיה גדולה, מרגע שתפנה אל אותה חולשה, ולא תדרוש מן הנשמה דבר שיאלצה לוותר על נוחות זו!

בסיועה של הבנה זו, חצבה הכנסייה עבור יושבי-הארץ דרך נוחה ורחבת-ידיים, האמורה לכאורה להוביל אל האור, פיתתה אליה והחזיקה בתוכה את יושבי-הארץ, שהעדיפו להשליש מעשר מפרי-עבודתם, לכרוע ברך ולמלמל מאות פעמים את אותן התפילות, ובלבד שלא יידרשו לאמץ את רוחם ולו לרגע קל!

הכנסייה, על-כן, נטלה מהם את עבודת-הרוח, וסלחה לכל חטאיהם, אם רק צייתו לחוקיה הארציים והחיצוניים, והתנהגו על-פני-האדמה על-פי דרישות הכנסייה!

בין אם מדובר בהליכה לכנסייה, בווידויים, במספר התפילות, בתרומות או במתנות והירושות שהותירו לה אחריהם, אחת היא מה היקפן - הכנסייה היתה מרוצה.

 

היא הותירה את מאמיניה באשליה, שבתמורה לכל אשר העניקו לכנסייה, מובטח להם מקום בממלכת-השמיים.

כאילו הכנסייה היא זו האמונה על חלוקת המקומות הללו!

ואולם שירותיהם וצייתנותם של כל המאמינים קשרו אותם אל הכנסייה שלהם בלבד, ולא אל אלוהיהם!

הכנסייה או משרתיה אינם יכולים לנקות או לסלוח מנשמת-האנוש ולו גרגר-אשמה אחד!

כפי שאינם יכולים לקדש נשמה כלשהי ולהתערב בשלמותם ונצחיותם של חוקי-הבריאה, הקבועים בה לבלי-הפרד!

כיצד יכולים האנשים לסבור שביכולתם לקבוע דברים ולהחליט בעניינים, המצויים בתחום יכולתו, שיפוטו וידיעתו הבלעדיים של האל!

וכיצד מעזים יושבי-הארץ לגרום לזולתם להאמין בדבר כזה!

ובחילול-קודש שאינו פחות מזה מוכנים יושבי-הארץ להאמין בחוצפה מסוג זה, אשר בבירור טומנת בחובה הפחתת גדולתו של הבורא!


דברים בלתי-יאומנו מסוג זה אפשריים רק אצל עדרי-אדם חסרי-בינה, שבעשותם כן, מטביעים על עצמם חותם-זיהוי של בטלות-הרוח הגדולה ביותר; שכן כל מחשבה, ולו הפשוטה ביותר, חייבת להבהיר לכל אדם, במהירות ובקלות, שהחצפות-פנים מסוג זה חורגות אף מיוהרה או שיגעון-גדלות אנושיים, ובתוכן גלום חילול-הקודש החמור ביותר!

והשפעת-הגומלין שלהם תהיה אף היא בלתי-רגילה!

גם סבלנותו של האל כבר באה אל קיצה. הזעם-הקדוש יכה בשורותיהם של אותם אנשי-זדון, המבקשים להונות כך את האנושות על-פני-האדמה, כדי להעצים ולשמר את תדמיתם, אף שידוע להם היטב כי מדובר בדברים שאינם רשאים לשאוף אליהם לעולם!

הכיצד רשאים יהיו לשלוט בממלכת האל ובנצח?

קרינת זעמו של האל תעירם בן-לילה מתרדמת-הרוח, שלא נשמע כמותה... ותשפוט אותם!

– –

וכי מה מעניק האדם לאלוהיו באמצעות הציות לכנסייה!

אין בו ולו הדחף-הטבעי הקטן ביותר, שהוא הדבר היחיד שיכול לסייע לו בהתקדמותו כלפי מעלה.

אומר אני לכם, את האל יכולים האנשים לשרת באמת רק באמצעות הדבר שאינו יכול להתקיים אצל הכנסיות: החשיבה-העצמית, הבדיקה והבחינה העצמאיות!

 

כל אדם חייב לעבור לבדו דרך כל טחנותיהם וגלגליהם של חוקי-האל בבריאה. ולכן נדרש, שכל אחד ילמד להכיר בעצמו ובזמן הנכון את סוג הטחנות ומהלכיהן. וזהו בדיוק הדבר שמנעו כמה כנסיות באופן עקבי, כדי שמאמיניהן לא יגיעו אל החשיבה  ואל התחושות העצמיות הנדרשות.

כך גזלו מן האנשים את המטה, שהוא לבדו אמור היה להובילם בבטחה ולכוונם אל-עבר האור, ולשם כך ניסו לכפות על כל אדם את פרשנותן, שלו פעל על-פיה, היתה כמובן לתועלת הכנסייה בלבד.

תועלת, השפעה וכוח!

נשמות-האנוש יכולות לשרת את בוראן רק אם יהיו חופשיות ברוחן!

ובכך, בראש ובראשונה גם בתוכן-עצמן. רק רוח-אדם העומדת בהירה וערה בבריאה הזו, המודעת לחוקיה ופועלת על-פיהם במחשבה ובמעשה, רק היא תהיה רצויה לאל, בהיותה ממלאת את תפקידה, כפי שטבוע בכל רוח-אדם בבריאה זו!

ואולם תפקיד זה לעולם לא יימצא במנהגים אותם דורשת הכנסייה ממאמיניה!

זאת, משום שהם חסרים את הטבעיות והידיעה-המוחלטת החופשית, הידע, שהם הדרישה העיקרית מן השירות האמיתי לאל!

הם חסרים את הרעננות והשמחה, את קידום הסיוע לכל היצורים, שתצהל נפשם באושר-הידיעה כי רשאים הם ליטול חלק ביופיה של הבריאה, להיות חלק הימנה, ובכך להודות לאל ולפארו!

במקום להיות מהלליו השמחים והחופשיים של האל, הכשירה הכנסייה עבדי-כנסיות עבור עצמה!

היא הסיטה עצמה אל נגד מבטה החופשי של האנושות!

הליטה בחשכה את דרכו אל האור האמיתי. ואת רוחות-האנוש אזקה והשתיקה, במקום להעירן ולשחררן. היא שימרה בזדון את הנשמות בתנומתן, מדוכאות, מנעה מהן את פיתוח הרצון לדעת ואף את הידע עצמו הרחיקה מהישג-ידן באמצעות הוראות הסותרות את רצון-האל ופועלות נגדו.

וכל זאת, לשם שימור כוחה העצמי.

וכפי שלא נסוגו הכנסיות כבר קודם-לכן מן העינויים, הרדיפות, לא התרחקו בזעזוע מן הרציחות על צורותיהן השונות בעבר, כך גם כיום אינן בוחלות בהכפשת זולתן, הוצאת לשון-הרע, הרס המוניטין, ליבוי השנאה נגדם, ומניחות על דרכם כל מכשול אפשרי כאשר הם מסרבים להתפקד לשורות-עבדיהן!

הן פועלות באמצעים בלתי-כשרים כאלו לשם צבירת השפעה בלבד, לשם העצמת כוחן שלהן על-פני-האדמה.

והן הדבר הראשון שיקרוס ויתפורר כעת, מכוח השפעות הגומלין; שכן כל אלו הם ההיפך מרצונו של האל!

והדבר מוכיח עד כמה התרחקו הללו משירות-האל בענווה!

המונים אינספור נלכדו בחיקן המרדים של הכנסיות, הודות לבטלות-הרוח שהתאפשרה על-ידם.

הם האמינו לאשליית-המחילה הזולה ומחללת-הקודש, ויחד עם המוני הנרפים צמחה והתגברה גם השפעתן הארצית של הכנסיות, כשמטרתן הסופית היא שליטה על-פני-האדמה!

האנשים לא ראו שבאמצעות התפישות והתורות השקריות נפרש מסך של אופל וזוהמה על פני הצדק-האלוהי המקודש, הם ראו רק את הדרך הרחבה והנוחה אל האור, שהוצגה לפניהם בצורה מטעה, אף שלמעשה אינה קיימת כלל!

הדרך המוליכה, במסווה של מחילה שרירותית, אל האופל והכיליון!

חשיבותן-העצמית של כל הכנסיות, שהיא אויב-האל, מרחיקה את המאמינים מן האל עצמו, במקום להוליכם לעברו.

התורות היו כולן שגויות!

אולם זאת היה על האנשים לזהות בקלות בעצמם, על-שום היותן מנוגדות בבירור לתחושת הצדק הפשוטה ביותר!

ולכן, מאמיני-הכנסיות נושאים בנטל-האשמה בדיוק כמו שנושאות בו הכנסיות עצמן!


הכנסיות מפיצות את דברי המשוח, הנאמרות בבשורתו של יוחנן:


"וְרוּחַ הָאֱמֶת בְּבֹאוֹ הוּא יַדְרִיךְ אֶתְכֶם אֶל־הָאֱמֶת כֻּלָּהּ.

כַּאֲשֶׁר יָבוֹא יוֹכִיחַ אֶת הָעוֹלָם עַל חֵטְא וְעַל צֶדֶק וְעַל מִשְׁפָּט!

עַל צֶדֶק, כִּי אֵלֵךְ אֶל אָבִי וְלֹא תּוֹסִיפוּ לִרְאוֹת אוֹתִי!

יָצָאתִי מֵאֵת הָאָב וּבָאתִי אֶל הָעוֹלָם; שׁוּב, עוֹזֵב אֲנִי אֶת הָעוֹלָם וְהוֹלֵךְ אֶל הָאָב!"


המלים נקראות בכנסיות בלא שיבינן איש; שהרי נאמר על-ידי בן-האלוהים בבירור, שאחר יבוא להודיעם על האמת ולהביאם לדין.

רוח-האמת, שהיא צלב-החיים!

ועל-אף-זאת מלמדת הכנסייה גם כאן תורה שגויה המנוגדת למלים ברורות אלו.

וזאת-על-אף שגם פאולוס כתב אל הקורינתים:

"כִּי־קְצָת הוּא שֶׁיָּדָעְנוּ וּקְצָת הוּא שֶׁנִּבֵּאנוּ׃

וּכְבוֹא הַתָּמִים אָז עָבוֹר תַּעֲבֹר הַקְּצָת:"

בכך מראה השליח, שעדיין צפויים אנו לבואו של התמים אשר יבשר את האמת, וכי אין לקשור את בשורתו של בן-האלוהים אל שטף כוחה של רוח-הקודש, שכבר חלף כאשר כתב פאולוס מלים אלו.

 

הוא מעיד בכך, כי השליח לא התייחס לאותו שטף-כוח כאל הגשמת שליחותו של המנחם, רוח-האמת, בניגוד לאופן בו מנסים כיום כנסיות ומאמינים רבים לפרש את דבריו בחג-השבועות, שכן אחרת לא יכולים היו דברים אלו להתאים למבנה-אמונתם, אלא היו פוערים בו פער ומערערים את יסודותיו של אותו מבנה.

אולם דבר לא יועיל להם עוד; שכן מועד ההכרה בכל זה הגיע כעת, והשקרי קורס כולו!

עד-כה לא יכלה האנושות לחוות את חג השבועות האמיתי, ההכרה בהתעוררות-הרוח לא הגיעה עדיה, משום הפרשנויות השקריות הרבות, שלכנסייה חלק נכבד בהן!

מאום לא ייסלח להם מאשמתם הגדולה!

וכעת עומדים אתם האנשים נפעמים אל מול המילה החדשה, ורבים מכם אינכם מסוגלים עוד לזהותה כלל, לראות שמן הרום-המואר מוצאה, שהיא כה אחרת משציירתם לעצמכם בדמיונכם!

עדיין שולט בחלקכם אותו נמנום עצל, אליו כבלו אתכם הכנסיות ובתי-הספר, כדי שתוסיפו להיות חסידים נאמנים ולא תבקשו להעיר את רוחכם!

עד-כה היה יושב-הארץ שווה-נפש אל כל שדרש ממנו האל!

אולם אני אומר לכם שוב:

"הדרך הרחבה והנוחה בה התאמצו עד-כה הכנסיות להוליכם-שולל, למען תועלתם העצמית, היא שגויה! ההבטחה השרירותית לסליחה, המוצעת בה, אינה מובילה אל האור!"



הקראה משותפת של הפרקים, לפי סדר יציאתם, מתקיימת מדי יום א' בשעה 20:30 בזום של קבוצת טלגרם ייעודית.

להצטרפות: https://t.me/hameser
 
נהניתם? החכמתם? נתרמתם? נשמח אם תתרמו בחזרה.

את הספר המקורי, בשפה הגרמנית בגרסת PDF ניתן להוריד בקישור זה.

תרגום ועריכה - יולי רמון, 15.03.2023

Comments


bottom of page