top of page

הפרעת דחק פוסט-טראומטי: הגיעה עת להחלים-חלק 1

אתם, בתוככם, יכולים לרפא את עצמכם.


בתוככם פנימה קיימת היכולת להירפא מכל דרגה של טראומה, התעללות, הפרעת דחק פוסט-טראומטי (PTSD), עינויים ו/או שליטה מוחית (MK ULTRA בדרגות שונות).

זוהי זכותכם המולדת להבין בצורה מודעת את האמת ולדעת היכן הייתם, כדי שתוכלו לדעת לאן אתם הולכים.

הגיע הזמן לדרוש חזרה את השליטה המלאה על מוחכם וחייכם, ולמנוע מן העבר להמשיך ולחדור אל ההווה ולחבל בו.

בין אם אתם חווים זכרונות חודרניים, הדחקת זכרונות, סיוטי לילה, חבלה עצמית תת-מודעת במטרות וכוונות, הדרך להחזיר את שלוות הנפש היא בסופו של דבר החופש לחיות בצורה נאמנה לנפשנו ורוחנו.


לאחר 30 שנה של שליטה מוחית רובוטית שעברתי באמצעות תכנותי MK ULTRA, אני יודעת מניסיוני האישי שהריפוי אפשרי. נולדתי לתוך סביבה של התעללות מינית רב-דורית, הפכתי למטרה, הייתי כפופה להתניות ותכנות מצד ממשלת ארה"ב במטרה להפוך אותי ל"חייל-על במבצעים חסויים".כתבתי זיכרונות אלו בפרטים בספריי הקודמים:

  1. הספר TRANCE Formation of America נכתב ב-1995 מתוך אוסף עדות עבור הוועדות מטעם הקונגרס לפיקוח על המודיעין האמריקאי. הוא מפרט את ניסיוני תחת שליטה מוחית של MK ULTRA ולא נועד לציבור, אלא יותר עבור אנשים כמוני, שהיו במצבי ואולי עדיין שם. www.TRANCE-Formation.com

  2. הספר ACCESS DENIED For Reasons of National Security נכתב לשם העלאת מודעות הציבור לנושא השליטה המוחית והריפוי ממנה. הוא מפרט את האופן בו מארק פיליפס (בעל מידע פנים ממשלתי) הציל את בתי קלי ואותי מן הקיום המענה של שליטה מוחית. הידע הוא ההגנה הטובה ביותר נגד שליטה מוחית ומודעות ציבורית היא המפתח לשינוי החיובי ההכרחי ונדרש כל-כך. www.ForReasonsOfNationalSecurity.com הספר מפרט שיטות ריפוי שמארק לימד אותי ולמד בעצמו במהלך מחקריו במדעי המוח.

ריפוי מטראומה ו-PTSD הורחקו במכוון מתוכנית הלימודים של מרפאים ומטפלים ברחבי העולם משום שהם התרופה לנשק האולטימטיבי של השמדה המונית: שליטה מוחית.


שליטה מוחית מופעלת על ידי צבא ארה"ב וצבאות נוספים בעולם, על האוכלוסיה ועל המשרתים בשורות הצבא. חיילים משתחררים מן השירות כשהם סובלים מדרגות שונות של PTSD וזקוקים למידע על הריפוי, אולם הן האבחנה והן הריפוי מעוכבים, במתכוון.


כאשר התחלנו, מארק ואנוכי, לדבר על כך, שליטה מוחית ו-PTSD היו מונחים שאיש לא שמע עליהם מעולם במרחב הציבורי. כעת הם הופכים אט-אט לנחלת הכלל, כשמתבררת כמות האנשים הסובלים מהם והיקף ומגוון הנזקים, הן אצל אנשי צבא, והן בציבור הרחב החשוף למלחמות ואירועי טרור וטראומה אחרים.


ייתכן שבמהלך הספר יהיה לי צורך להתייחס ישירות לאירועים וחוויות אישיים שלי כדי להדגים נקודה ולהישאר בתוך תחומי הקו הדק של החוק שבו אנו נאלצים להתנהל כאן בארה"ב. אבל הספר הזה הוא שלכם ועבורכם. אין דרגת PTSD שאינה משמעותית! בין אם אתם סובלים מ-PTSD, עינויים, מניפולציות דתיות או רגשיות, הנדסת תודעה חברתית, או שליטה מוחית רובוטית כפי שהיה במקרה שלי, אתם מסוגלים לרפא את עצמכם! אתם יכולים להגיע לאמת שבתוך עצמכם. והאמת הזו היא זו המשחררת אותנו לבסוף מהעינויים.


הגיעה העת להחלים


מושג הזמן זהה למושג המודעות או התודעה.


אני יודעת מניסיוני, שטראומה יוצרת ניתוק, המוגדר בצורה מקצועית כ"הגנתו של המוח השפוי מפני טראומה שעוצמתה רבה מדי מיכולת התפישה שלו". נתיב הנוירונים במוח נסגר ומדחיק או מבודד את הטראומה, כדי שיתר חלקי המוח יוכלו לתפקד בצורה תקינה.

זיכרון מודחק זה נדחף עמוק לתוך תת-התודעה ולעתים קרובות נתפס במודעות כ"זמן חסר".

כאשר מתרחשות טראומות חוזרות ונשנות, יותר ויותר נתיבי נוירונים נסגרים, ממדרים את הזיכרון עם פחות ופחות יכולת לחשיבה מודעת.

ניתוק הוא גורם משתק ויכול להיתפס אצל המתבונן מבחוץ כ"חלומות בהקיץ" עקב מצב ה"כמו שינה" שבו נמצא המוח המודע. זה מותיר את קרבן הטראומה במצב פגיע ביותר למניפולציות תת-הכרתיות ומאפשר לאחר להוביל אותו בקלות רבה יותר.

המציאות של תגובת המוח הזו ידועה לאנשים הנמצאים בעמדות כוח ושליטה, המנוסים בעשיית הון המבוססת על היעדר מודעות.כאשר התרחשו אירועי 11.9 בארה"ב, האומה כולה חוותה טראומה, וכך היה קל יותר לתמרן את האזרחים בצורה מכוונת לתוך מצב של מלחמה.


אירוע מגדלי התאומים (11.9) הוא דוגמה עוצמתית ביותר של סולם השליטה המוחית, הנע החל מהנדסה חברתית של אוכלוסיה שלמה, ועד לסוגי שליטה מוחית של רובוטיזציה שממנה סבלתי אני. הפגזה של פרסומות צבאיות בטלוויזיה, יחד עם מחזות זוועה מן האירוע (11.9) והצהרות מלחמה מצד "מנהיגי ארה"ב" הסתכמו בסופו של דבר בגיוס חסר-תקדים של אזרחים לצבא ארה"ב.

אימון צבאי בסיסי כולל התשה פיזית המשולבת לעתים קרובות עם מניעת שינה, מניעת מזון ומים, ותיכנות נוירו-לינגוויסטי (NLP) - שפתו של התת-מודע.

המוח התת-מודע אינו מסוגל להציב שאלות, לחשוב בהיגיון או להבין בצורה מודעת, וניתן לתכנת אותו לכך שיעקוף את האינסטינקטים הבסיסיים.

בהתחשב בעובדה שהרג הוא פעולה המנוגדת למוסר האנושי הטבעי, יש צורך לבצע עקיפה של המנגנון המודע "חמלה", כדי שחייל יהיה מוכן לכוון נשק ולהרוג בלא היסוס.

משחקי מחשב המשלבים מציאות וירטואלית הן שיטה שגורה ליצירת התניה של כיוונון והרג. מרגע שנמצאים בשדה-הקרב, הירי חזרה מבוצע דרך ה"משחק", ומעצים את טראומת המלחמה.


תיקון הפגיעות


כתיבת הזיכרון הוא המפתח להחזרת השליטה על מוחנו ועל חיינו. חשוב יותר לדעת כיצד כותבים זיכרון מאשר לדעת איזה זיכרון כותבים.

מה שאתם כותבים - הוא עבורכם - עבור התודעה שלכם - ולא מיועד לעיני אחרים לקריאה. אז אין צורך לדאוג לגבי דקדוק, שגיאות כתיב, או שטף אירועים. הזיכרון שלכם יכול להיות מנותק, עם הערות שוליים, ולהיראות שונה מפעם לפעם. הטוב ביותר, מכיוון שאף אחד לא הולך לקרוא זאת, חוץ ממכם, הוא שאתם בטוחים וחופשיים לכתוב מה שעולה על דעתכם, כרצונכם. תוכלו אפילו לכתוב סודות שאסור לומר לאיש.

העט חזקה מן החרב!


יש לכתוב כל זיכרון, בלי לבטא אותו בקול. זיכרון יכול להרגיש קרוב כל-כך כאילו מעולם לא שכחתם אותו ואולי אפילו כאילו כבר סיפרתם למישהו אחר. בכל מקרה - כיתבו אותו. ואל תאמרו אותו בקול.


דיבור קולי של זיכרון מחבל ביכולת הריפוי. כאשר אתם מדברים בקול רם את הזיכרון, הזיכרון הממודר והמודחק מקבל קול, אולם אינו מתרומם מתוך המסלול המסומן בו הוא נמצא באופן שגרתי, ואף אינו יוצר נתיב חדש ושונה מן הקיבוע בו הוא מצוי כרגע.


דיבור קולי של זיכרון יכול לגרום להתקבעות עמוקה יותר ואף לחזרה על הטראומה תוך כדי תהליך הדיבור. אתם עלולים בטעות לדבר את הטראומה למישהו שהיה חלק ממנה, או מישהו שזקוק לתזכורת מבפנים כלפי חוץ, במקום להפנים מבחוץ כלפי פנים, כדי לרפא את עצמו. נוסף על כך, ביטוי קולי עלול לעורר ביקורת או הכחשה שיפגמו בתהליך הריפוי שלכם עצמכם. כפי שטען קרבן אחד של התעללות מוחית: "אף אחד לא יאמין לדברים שאני לא מסוגל לזכור". אולם האמון והאמונה אינם משנים את המציאות, בין אם הם שלכם או של מישהו אחר. אז הזיזו הצידה את האמונות, וכיתבו את האמת שלכם. עבור עצמכם בלבד. אחרי שתיזכרו בכל, תוכלו להחליט, בצורה בטוחה, אם אתם מעוניינים לשתף את הזיכרונות והחוויות עם מישהו אחר, ועם מי.


הכרה מודעת בתיכנות שנכפה עלינו היא הצעד הראשון לקראת עקירת התקן התת-מודע של "לעשות בלי לחשוב".

זיכרו, תודעה היא דבר זהה למושג הזמן, והיא ההיפך מניתוק או "זמן חסר".

הקפידו לשאת עמכם שעון. שימו לב לשעה.

טלפון נייד אינו יכול להחליף שעון יד, עקב ריבוי המטרות שלהן הוא משמש. הקפידו להיות מודעים לשעה בכל עת. זה ימנע גלישה לשגרה של ניתוק מוחי.


המוח שלנו הוא דבר מדהים, אולם הוא יכול להפוך לעצלן אם לא נקפיד להעיר אותו. תכנית שליטה מוחית או ניתוק היא כמו דרך עפר שכבר העמיקה לתוך האדמה עקב שימוש רב, או חריץ במוח. דמיינו לעצמכם נהרות של מחשבה שכבר התחפרו כה עמוק שחשיבה מחוץ לנתיב היא כמו לנסות להסיט את הנהר לערוץ חדש. היא דורשת כוונה מלאה ונחישות מודעת.


הדרך האפקטיבית ביותר להגיע למוכוונות מנטלית ונחישות מודעת היא לקבוע מחדש את קיומה של חשיבה חופשית. פתיחה מחדש של נתיבי הנוירונים שנסגרו עקב תגובתו של המוח לטראומה שהיא איומה מכדי לתפוש. זיכרו, מהפנטים הם טובים רק כל עוד ההכשרה שלהם טובה והמוסר שלהם שלם. אין לכם צורך במישהו מבחוץ שיוביל אתכם פנימה אל עצמכם.


ניתן לעשות זאת באמצעות כתיבה של הזיכרונות. עצם הפעולה של הנעת העט על הנייר משתמשת בתפקודי ההיגיון של המוח - הסטת הטראומה "הבלתי ניתנת לתפישה רגשית" אל צד המוח המטפל באירוע בצורה הגיונית מאפשרת כעת לטפל בטראומה בצורה מודעת. כבר שרדתם את זה פעם אחת, וזכירה וכתיבה ישחררו אתכם מן הזיכרון.


אז קחו לכם נייר ועט ביד.

עינדו שעון יד אם עדיין לא עשיתם זאת עד עתה.

וזהו הצעד הראשון בנתיב ההחלמה שלכם.



לפרק הבא
 
נהניתם? החכמתם? נתרמתם? נשמח אם תתרמו בחזרה.

תרגום ועריכה - יולי רמון, 05.02.2023

Comments


bottom of page